בינוניות הייעוץ בבנקים

משבר עולמי דעות



>> "הבנקים בישראל צריכים להגיד שלוש פעמים תודה לוועדת בכר", אמר ל-TheMarker מפקח בכיר. פעם אחת תודה משום שהבנקים הספיקו למכור את חברות קרנות הנאמנות וקופות הגמל שלהם לפני שנתיים במחירי שיא כל הזמנים. כיום אין סיכוי שהם היו מקבלים מחירים אפילו קרובים לכך.



פעם שנייה תודה, משום שוועדת בכר סייעה מאוד לפיזור האשראי בין הבנקים ובין שוק ההון. כך הסיכון של הפסדים גדולים בתיק האשראי כתוצאה מקריסת לווים, קטן מאוד. שוק ההון מתחלק עם הבנקים בחלק גדול מהסיכון, ונתח ההפסד שנותר לבנקים לשאת בו הוא קטן בהרבה מבעבר. לפיזור הסיכון הזה, בין הבנקים ובין שוק ההון, יש גם השלכות משקיות חשובות - והוא ככל הנראה אחת הסיבות מדוע ישראל אינה חווה כיום מחנק אשראי.



פעם שלישית תודה, כי רק תארו לכם שהבנקים היו נכנסים למשבר הנוכחי כשהם מחזיקים גם בכובע של מנהלי קופות הגמל וקרנות הנאמנות, וגם בכובע של היועצים - ששלחו את המשקיעים שלהם להשקיע את מיטב כספם באותן קופות גמל וקרנות נאמנות. אם מישהו זוכר את הנזק הנורא למוניטין של הבנקים שנגרם בעקבות המפולת בשוק המניות ב-1994, לאחר שהבנקים ייעצו ללקוחותיהם להשקיע בקרנות נאמנות מניתיות באמצעות אשראי, יכול רק להתחיל ולדמיין איזה נזק תדמיתי עלולים היו לספוג הבנקים במשבר הנוכחי - ולאילו תביעות יצוגיות הם עוד היו עלולים לחשוף את עצמם.



לא בטוח שהבנקים יסכימו כי הם חייבים תודה לוועדת בכר - לפחות רשמית הם בוודאי לא יסכימו עם כך - אבל ועדת בכר, והרפורמה הגדולה שהיא ערכה בשוק ההון, הרי לא נועדה להיטיב עם הבנקים. היא נועדה להיטיב עם שוק ההון הישראלי, ובכך לסייע לשכלול השוק הפיננסי בישראל, והיא נועדה להיטיב עם החוסך הישראלי, בכך שרתמה את הבנקים בראשונה בתולדותיהם לתפקיד היועץ האובייקטיווי. גם ייעוץ פיננסי, להשקעה בחיסכון ובקרנות נאמנות, וגם ייעוץ פנסיוני, להשקעה בקופות גמל, קרנות פנסיה ובהמשך גם בביטוחי חיים.



בראשונה, יועצים אובייקטיוויים בבנקים



בעיתוי יוצא דופן, המשבר הגדול בתולדות שוק ההון מתרחש כשהחוסך הישראלי נהנה בראשונה מייעוץ אובייקטיווי בבנקים - ייעוץ פיננסי אובייקטיווי מלא, וייעוץ פנסיוני אובייקטיווי חלקי בלבד (הבנקים רק החלו להיכנס לייעוץ הפנסיוני). האם החוסך הישראלי צריך להודות לוועדת בכר על כך שבפעם הראשונה יש יועצים אובייקטיוויים בבנקים, המלווים אותו בהתמודדות עם המשבר?



בשוק ההון, מתברר, חלוקות הדעות האם הבנקים עשו טוב לישראלי במשבר הנוכחי. בצד הקיצוני, יש שמאשימים את הבנקים כי דבר לא השתנה אצלהם, וכי הייעוץ שלהם נותר יעוץ חד צדדי - הרואה את טובת הבנק ולא את טובת הלקוח. כך היו מי שהאשימו את הבנקים כי עודדו את לקוחותיהם לפדות השקעות בקרנות נאמנות, ואפילו בקופות גמל, לטובת הפקדתם בפקדונות בבנקים - גם בגלל שהבנקים מרוויחים יותר על פקדון אצלהם מאשר על מכירת קרן נאמנות, וגם בגלל שהבנקים נזקקו לגיוס פקדונות משיקולי הגדלת הנזילות.



מרבית מנהלי קופות הגמל וקרנות הנאמנות, עם זאת, דוחים את הדעה הזו. הם מצביעים על כך שבספטמבר פדה הציבור 3 מיליארד שקל מקרנות נאמנות, בעיקר קרנות המשקיעות באג"ח, והפקיד מנגד 2.7 מיליארד שקל בקרנות כספיות. מאחר שהרווח של הבנקים על קרנות האג"ח גדול מהרווח שלהם מהקרנות הכספיות, הסטת כספים לקרנות הכספיות פוגעת ברווחי הבנקים. העובדה שבכל זאת ההסטה הזו התרחשה נתפסת בשוק ההון כהוכחה לכך שהבנקים פעלו בניקיון כפיים מול לקוחותיהם. המשבר הנוכחי, לפיכך, הוכיח שלפחות הבעיה של ניגודי העניינים בייעוץ של הבנקים נמצאת מאחורינו.



משבר בתקופת דימדומים



אבל זה לא אומר שאין בעיות בייעוץ שהעניקו הבנקים. מנהלי קרנות הנאמנות וקופות הגמל מצביעים על שתי בעיות כאלה. האחת, בעיית העיתוי. המשבר הנוכחי נפל בתקופת הדמדומים, כששני הבנקים הגדולים עדיין אינם מעניקים ייעוץ פנסיוני (הם ייכנסו לייעוץ הפנסיוני רק ב-2009-2010), ושאר הבנקים נמצאים רק בתחילת התהליך של כניסה לייעוץ כזה. בפועל, הייעוץ הפנסיוני עדיין אינו מורגש, ושני הבנקים הגדולים אף מנועים מלומר ללקוחות מה לעשות עם החסכון הפנסיוני שלהם. בכך, המשבר הנוכחי נפל בעיתוי רע מאוד - עיתוי גרוע בהרבה ממשברים קודמים בהם לבנקים, כבעלי קופות הגמל, היה אינטרס מובהק לשכנע לקוחות שלא למשוך כספים מקופות הגמל שלהם. מנהלים בקופות הגמל מעריכים כי בעיה זו מחריפה מאוד את הסיכון של בהלת פדיונות מקופות הגמל.



רק שבעוד בעיית העיתוי היא בעיה זמנית, שתיפתר ב-2010, מה שאינו זמני הוא הבעיה האחרת שמצביעים עליה המנהלים בשוק ההון - שאלת המקצוענות של היועצים בבנקים. או במלים אחרות: האם היועצים בבנקים נהגו כעדר, ולא סייעו למתן את פקודות המשיכה של הציבור מקרנות הנאמנות?



מנהלי קרנות הנאמנות טוענים כי זו בעיה נמשכת, שרק חזרה על עצמה במשבר הנוכחי. הם מצביעים, למשל, על מיליארדי השקלים שגויסו לקרנות האג"ח המעורבות עם מניות (קרנות 20:80) באמצע 2007, ואיך שלושה חודשים מאוחר יותר, כשהחל להתגלגל משבר הסאבפריים, כמעט כל הכסף התאדה מאותן קרנות. לדעתם, גם במשבר הנוכחי היועצים בבנקים התגלו כמי שנסחפים אחר הלקוחות ולא כמי שמובילים אותם. בהלת המשיכות, להערכתם, לא פחתה כתוצאה מהייעוץ בבנקים - לכל היותר, הבנקים סייעו בניתוב הכסף מקרנות אג"ח לקרנות כספיות, אך זה המירב שעשו.



"עניין של זמן"



"זה לא עניין של מדיניות של הבנקים", אמר ל-TheMarker מנהל קרנות נאמנות בכיר. "אני לא חושב שבמשברים קודמים, כשהבנקים היו עוד הבעלים של קרנות הנאמנות, זה התנהל אחרת. בסופו של דבר זה כל יועץ בנפרד מול הלקוחות, והיועצים מתגלים כאנשי מקצוע בינונים - שפוחדים להתמודד עם הכעס של לקוחות בגלל הפסדים. אז היועצים עושים את הדבר הכי קל: פודים את הכסף וזהו".



אכזבת מנהלי קרנות הנאמנות ומנהלי קופות הגמל מהייעוץ בבנקים במהלך המשבר מטרידה מאוד. האם השינוי החשוב ביותר שיזמה ועדת בכר - מתן הזכות למשקיע הישראלי לקבל ייעוץ מקצועי ואובייקטיווי בבנקים - נכשל? למרות האכזבה, המנהלים בשוק ההון אינם סבורים כך. "זה עניין של זמן", הם אומרים. "הבנקים כבר הטמיעו את התרבות של היעדר ניגודי עניינים, ועם הזמן הם גם יטמיעו את המקצוענות. לו המשבר היה קורה ב-2012, אנו בטוחים שכבר היינו רואים את הייעוץ בבנקים מונע משיכות מבוהלות של הציבור - גם בקרנות הנאמנות וגם בקופות הגמל".



הבנקים: ההנחיה שלנו ליועצים היתה להרגיע את הציבור



>> "הטענה כאילו לא מנענו את המשיכות מקרנות הנאמנות וגם מקופות הגמל, אינה נכונה", מגיבים בבנקים על הטענות העולות משוק ההון. "ההנחיה שלנו ליועצים היתה להיות אקטיוויים ולהרגיע את הציבור. בחודש האחרון היה גידול עצום בשיחות הייעוץ בבנק, וממבדיקה של שיחות הייעוץ עולה בבירור כי היועצים עשו בדיוק את זה: הרגיעו עד כמה שאפשר".



לדברי בכירים במערך הייעוץ בבנקים, ההנחיה ליועצים היתה לבדוק - ביחד עם הלקוחות - את מבנה התיק הכולל של כל לקוח. משמע, לקוח שנבהל מהירידות בקופת הגמל שלו, בגלל החשיפה של הקופה למניות, לבדוק איתו את התיק הפיננסי הכולל שלו, ואת החשיפה הכוללת שלו למניות בתיק כולו. "הרבה פעמים מגלים כך שבעוד שבקופת הגמל יש לו הרבה מניות, הרי שבהסתכלות על כל תיק ההשקעות שלו - ההשקעה שלו במניות היא זעירה. ואם זה המצב, אז אולי אין צורך שאותו לקוח יפדה את הקופה שלו".



לדברי בכירים, אפילו בבנקים הגדולים עושים מאמץ להרגיע ולמנוע משיכות מקופות הגמל - וזאת על אף שאסור להם לייעץ בנוגע לקופות הגמל. כך, היועצים מסבירים ללקוחות את הטבות המס הגלומות בהשקעה בקופות הגמל, את חשיבות ההשקעה לטווח ארוך בקופות, וגם את ההסתכלות הכוללת על מבנה התיק - וכל זאת בנסיון למסור מידע שירגיע את הלקוחות, בטרם הם מקבלים בעצמם את ההחלטה האם למשוך כספים מקופת הגמל שלהם.



עם זאת, בבנקים הגדולים מודים כי ידיהם כבולות למסירת מידע מינימלי, בגלל האיסור להעניק ייעוץ פנסיוני - וכי החשש מפני בהלת משיכות של הציבור מקופות הגמל, כשיתברר לציבור עומק הפסדיו בקופת במהלך החודש הקרוב, הוא גדול.