ביהמ"ש: בנק יכול לפנות אם מדירה ששועבדה לעסקי הבן

>> בית משפט השלום בחי פה הורה שלשום להמשיך בהליכי מימוש משכנתא של דירה שבה דרה אשה מבוגרת וחולה שהעבירה את דירתה לבנה כדי שיוכל לשעבדה לעסקיו.

אברהם בלנגה עוסק בשיווק ירקות ופירות. כדי להשיג אשראי מבנק דיסקונט פנה להוריו בבקשה שיעבירו לבעלותו את דירתם בת הארבעה וחצי חדרים בחיפה. כדי להבטיח את זכויות המגורים של ההורים, השכיר להם בלנגה את הדירה תמורת שקל אחד בחודש עד גיל 120.



הבנק הסכים שתירשם משכנתא לטובתו, וההורים יחתמו על כתב ויתור - הגם שהבנק ידע שהדירה משמשת למגוריהם. עם זאת, הבנק טען כי לא ידע על הסכם השכירות בין הבן להוריו.



במארס 2004 נרשמה עסקת המכר וניטלה משכנתא לטובת הבנק. ואולם, החברה צברה חובות כלפי הבנק בסך 1.5 מיליון שקל, והבנק החל בנקיטת צעדים למימוש המשכנתא.



השופט יהושע רטנר קבע כי הבנק ימשיך בהליכי מימוש המשכנתא ובפינוי האשה, שבעלה מת בינתיים, בכפוף לאחד התנאים הבאים: הפינוי יושהה עד סוף אוגוסט 2010 או שהבנק ישלם 50 אלף שקל לבלנגה ואז הפינוי יוכל להתרחש תוך 30 יום.



"מדובר בסופו של דבר במהלך עסקי שבו התובעת היתה שותפה וקיבלה על עצמה תנאי חוזי ברור ומפורש. למרות זאת, יש מקום לריכוך מסוים של התנאי החוזי, אם על ידי השהיה מסוימת בהפעלתו ואם על ידי קביעת דיור חלופי למגורים בתקופה מוגבלת. הטעם לכך הוא שלא יהיה נכון להתעלם לגמרי מהצורך הסוציאלי של התובעת במקום מגורים". ריכוך החוזה, לפי השופט, יאפשר אולי לבנה של בלנגה למצוא לה דיור חלופי הולם. (ת"א 07-15647)