>> גם החודש ניתן לצפות לתשואות שליליות של קופות הגמל, ובסך הכל מתחילת השנה קופות הגמל צברו תשואה נומינלית שלילית של כ-15%. 2008 מסתמנת כשנה הגרועה מעולם של קופות הגמל.
עיקר ההפסדים נובע מהמשבר העולמי הקשה שהתעצם במהלך השנה, אך חשבון נפש מקומי מתבקש בהחלט. הנה הצעות בעלות עניין ציבורי:
* שיבוץ אוטומטי של האזרח בקופת גמל המתאימה לגילו: צריך להקים לאלתר שלושה סוגים של קופות גמל - דינמיות (30%-60% מניות, לעמיתים עד גיל 40); גמישות (10%-40% מניות, לגילאי 40-55); ורגועות (עד 10% מניות, לעמיתים מעל גיל 55). כל אזרח שיצטרף לקופת גמל (ואולי גם לקרן פנסיה) ישובץ אוטומטית בקופת הגמל המתאימה לגילו. כמו כן, עם התבגרותו, העמית יועבר אוטומטית מקופה לקופה (להקטנת הסיכון של החסכונות). ההיגיון בשיטה זו כבר נדון בעבר. לטווח הארוך, השקעה במניות נושאת תשואת יתר, אך בטווח הקצר, הפתעות בשוק המניות עלולות לפגוע בחיסכון ובקצבה של העמית העומד בפני פרישה.
ניתן לטעון שהצעד המתבקש הוא הפוך - יש לעודד קופות גמל אישיות שבהן כל משקיע יקבע בעצמו את שיעור אחזקתו במניות ובאפיקי השקעה אחרים. האחריות וההחלטה לגבי השקעת כספו צריכה להיות של העמית ולא של ה"אח הגדול". למתנגדים אלה אענה בשתי דרכים:
א. מי שירצה לעבור מקופה דינמית לרגועה או להפך, נאפשר לו. הבחירה המנדטורית של קופה לפי גיל לא תפגע בחופש הקיים של העמית.
ב. מחקרים בארה"ב מראים בבירור כי העמיתים שבחרו בקופה אישית או מסלולית וניידו את כספם מאפיק השקעה אחד למשנהו הרוויחו פחות מהעמיתים שהצטרפו למסלול המרכזי של קופת הגמל (המסלול שנוהל בידי מנהלי קופות הגמל). לכן, "בחירה חופשית" היא סיסמה מצוינת, אבל יש לזכור גם את "והצנע לכת".
* שכלול הבקרה והפיקוח של הדירקטוריון: השנה צפינו בכמה מקרים שבהם מנהלי השקעות בקופות גמל מסוימות הרגישו "חופשיים מדי" ונקטו בסדרת השקעות בלתי אחראיות שהסבה נזקים מהותיים לעמיתים. מה לעשות? הדירקטוריון צריך לקבל דיווח וניתוח תקופתי ממומחה חיצוני בלתי תלוי אודות איכות פעילות ההשקעה בקופה. כך יוכל הדירקטוריון לשלוט ביתר שאת בפעילות ההשקעה ובמנהלי ההשקעה לטובת כלל העמיתים. מן הראוי שרשויות הפיקוח באוצר יאמצו רעיון מעין זה.
* התערבות ממשלתית מועילה בטווח הארוך: אם הממשלה רוצה לשקם את אמון הציבור בחיסכון ארוך הטווח שלו, כדאי לתת אפשרות לעמיתי קופות הגמל להעביר את כספם לקרנות הפנסיה לפי שערי קופות הגמל בסוף אוגוסט (או סוף ספטמבר), כלומר בסבסוד (כיסוי הפסדים) של 10%.
הסבסוד יכסה חלק מההפסדים של העמיתים בקופות הגמל, אך יכריח אותם להחזיק בחיסכון זה עד לגיל הפרישה. לאחר הפרישה לגמלאות, תהיה לעמיתים אלה קצבה גבוהה יותר, בדיוק כפי שהממשלה מצהירה שהיא רוצה כבר כמה שנים. במקביל לתמיכה ממשלתית ישירה בבנקים (או בטייקונים עסקיים) צודק גם לחשוב על תמיכה ממשלתית ישירה ב"חוסך הקטן", שתועיל הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.
הכותב הוא ראש תחום מימון בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן
שלושה לקחים מהמשבר
בני לאוטרבך
28.10.2008 / 9:03