כלל פיננסים: בנק ישראל מאותת שהמיתון כבר כאן

"נוסח הודעת הריבית של בנק ישראל כך שעידוד התעסוקה והצמיחה הוא יעד שווה לשמירה על יציבות המחירים היא איתות מצד בנק ישראל לכך שהמיתון כבר כאן" כך העריך היום אורי גרינפילד, כלכלן המקרו של בית ההשקעות כלל פיננסים.



נתוני המדד המשולב, יחד עם העצירה בירידת שיעורי האבטלה מחזקים את השערתו של גרינפילד ומלמדים כי המשק הישראלי האט את קצב הצמיחה ברבעון השלישי וצפוי להמשיך בהאטה גם ברבעון הרביעי.



להערכת אורי גרינפילד, כלכלן המקרו של כלל פיננסים, ההחלטה להוריד את הריבית לחודש נובמבר בהמשך להפחתת הריבית ב-0.5% שעליה החליט בנק ישראל ב-7 לאוקטובר, עקבית עם החזרת האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ועם חיזוק יכולתו של המשק מול ההשלכות המשבר הפיננסי העולמי תוך תמיכה בפעילות הריאלית.



על פי בנק ישראל הגורמים העיקריים להחלטה היו הירידות החדות שנרשמו במחירי הסחורות והאנרגיה בעולם וההאטה הצפויה בביקושים. גורם נוסף היה הערכת החזאים והציפיות משוק ההון שהאינפלציה של השנה האחרונה צפויה להתייצב באמצע 2009, לעומת אינפלציה של 5.5% בשנה האחרונה.



בבנק ישראל ציינו גם כי רמת אי הודאות הגבוהה השוררת בשווקים הפיננסיים המשיכה לעלות – ובעקבותיה צפויות להימשך הפחתות הריבית של בנקים מרכזיים בעולם. על רקע המשך העלייה באי הודאות, הפחתת הריבית הנוכחית נועדה להוזיל את עלות האשראי במשק ולתרום ליכולתו להתמודד עם ההשלכות האפשריות של המשבר הפיננסי העולמי.



לדברי הבנק, ההאטה העולמית צפויה לבוא לידי ביטוי בהאטת קצב הצמיחה במשק הישראלי והפחתת הריבית נועדה לתמוך בפעילות הכלכלית במשק. כמו כן הודיע בנק ישראל כי "ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי ובעולם ויפעל ככל שידרש על מנת להשיג יציבות מחירים, שהיא תנאי הכרחי לתמוך בצמיחה בת קיימא, ולתמוך ביציבות המערכת הפיננסית ובעידוד התעסוקה והצמיחה".



בהראל מציינים את העובדה שבחודש שעבר נוסחה ההודעה כך שעידוד התעסוקה והצמיחה הוצג כיעד משני לשמירה על יציבות המחירים ואילו החודש בחרו בבנק ישראל לרשום את יעד הצמיחה באותו משפט עם יעד המחירים.



להערכת כלל פיננסים בנק ישראל מבין כי ההאטה במשק כבר כאן. נתוני המדד המשולב, יחד עם העצירה בירידת שיעורי האבטלה מלמדים כי, המשק הישראלי האט את קצב הצמיחה ברבעון השלישי וצפוי להמשיך בהאטה גם ברבעון הרביעי.



בנוסף, הירידה בהכנסות ממסים והגידול הצפוי בהוצאות הממשלה עלולים לגרום לחריגה מיעד הגרעון. גורמים אלו, יחד עם הרצון להנזיל את המערכת הפיננסית הסובלת ממשבר האשראי העולמי בהחלט מהווים משקל יתר לעומת האינפלציה בפועל שעדיין גבוהה, בייחוד לאור הירידה המשמעותית בציפיות האינפלציוניות.



להערכת כלל פיננסים, הורדת הריבית ב-0.25% בלבד נותנות לבנק ישראל אפשרות להמשיך במגמת הורדות הריבית ולהתאים את המדיניות המוניטארית המקומית למגמה העולמית.