טיוטת כתב האישום בנוגע לפרשת ההלוואות בסניף המרכזי של בנק לאומי מאירה צד לא נעים בהתנהלות בעלי שליטה בשוק ההון. אמנם את מרכז תשומת הלב תופס מנהל הסניף לשעבר, מיקי פרידמן, והאופן בו העניק הלוואות בעשרות מיליוני שקלים ללא בטוחות לאנשי קש שונים. ואולם, התבוננות מעמיקה ב-34 עמודי המסמך מדגימה את הקלות הבלתי נסבלת שבה בעל שליטה בחברה ציבורית משיג הלוואת של מיליונים ללא ביטחונות אמיתיים.
דן קריב היה בעלי שליטה בחברה הציבורית כימניר שעסקה בתעופה זעירה. בשלהי 2005 היה קריב מסובך בחובות גדולים לשוק האפור, ומאיר עובדיה, בעלי חברת הרהיטים ניקולטי, הוצג בפניו כאדם שיכול לחלצו באמצעות קשריו בלאומי. בתמורה אמור קריב היה לשלם לעובדיה 200 אלף שקל. מהטיוטה עולים הפרטים הבאים: בפברואר 2006 הגיעו עובדיה וקריב למשרד של פרידמן, וקריב ביקש הלוואה בסך 1.5 מיליון שקל. פרידמן, שלא הכיר את קריב, אישר את הבקשה בתנאי להפקדת 400 אלף שקל בלבד והצהרת עושר פיננסי. קריב פירט בהצהרתו נכסים בשווי של מיליוני דולרים.
לגישת הפרקליטות, קריב שיקר, וחלק גדול מן הרכוש עליו הצהיר לא היה בבעלותו. בנוסף, לא חשף את היקף חובותיו. כמו כן, לא עידכן קריב את פרידמן בנוגע לתביעה שמתנהלת נגד החברה והקשיים הפיננסיים אליהם נקלעה. קריב, כך נטען, הסביר לפרידמן שההלוואה מיועדת לייזום עסקי, בעוד שלמעשה נועדה לכיסוי חובות בשוק האפור. פרידמן הציג את קריב בפני מנהל קשרי לקוחות בסניף כבעל חברת התעופה כנפיים - שבעלי השליטה האמיתיים בה באותה תקופה היו האחים דדי ואיזי בורוביץ.
פרידמן, כך לגרסת הפרקליטות, אישר את הבקשה ללא אישור ועדת אשראי. קריב, מצדו, לא הפר את ההבטחה לעובדיה, משך 200 אלף שקל ממסגרת האשראי והעבירם לו. קריב לא עמד בתשלומי ההחזר, וב-2007 נפרש החוב לעשר שנים. גם בכך לא עמד.
לפרידמן, כמו במתן הלוואות אחרות, מיוחסות בין השאר עבירות מרמה וגניבה; לעובדיה מיוחסות עבירות מרמה ותיווך לשוחד; ולקריב - קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומתן שוחד. רשות ניירות ערך חושדת כי קריב הוציא כספים שלא כדין מחברת כימניר, שנמחקה מהמסחר בבורסה. שימוע בעניין זה ובעניין ההלוואות של לאומי ייערך בקרוב. בא כוחו של קריב, עו"ד גד זילברשלג, מסר בתגובה: "קריב לא עבר כל עבירה פלילית. הוא נטל הלוואה באופן חוקי וכשר".
בעל חברה ציבורית אחר שהסתבך הוא עו"ד שלמה ולד, מבעלי חברת פסיפיקה שעוסקת בהשקעות נדל"ן במזרח אירופה. ולד, 59, הוא מבעלי השליטה (8.3%) בחברה. מהטיוטה עולה כי ביוני 2007 קשר ולד קשר עם פרידמן להונות את הבנק באמצעות איש קש, אפרים איצקוביץ. איצקוביץ קיבל הלוואה בסך 2.6 מיליון שקל, לאחר שהציג עצמו כאיש עסקים המעוניין לרכוש מניות בפסיפיקה. הפגישה היתה קצרה. פרידמן אישר את ההלוואה, אף שלא הכיר את איצקוביץ ובידיעה שהכסף מיועד למעשה לולד.
לפי המתואר, לאחר העמדת האשראי העביר איצקוביץ מייד 2.5 מיליון לחשבון האישי של ולד. לוולד ואיצקוביץ מייחסות הפרקליטות טוני גולדנברג ולילך כץ עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. עו"ד רונאל פישר, המייצג את ולד, מסר בתגובה: "בניגוד ליתר המעורבים בפרשה, לא נטען כנגד ולד שיש לו קשר כלשהו לאותה טענת קנוניה שבין קבוצה של אנשים לבין פרידמן. עניינו מופרד, וככל שיש טענה כנגדו - אין לי ספק שבשימוע הוגן יתברר שהבטוחות שנתן הן ראויות ולא ייוותר מכתב האישום מאומה". באי כוחם של פרידמן ועובדיה, עורכי הדין משה ישראל ורונן רוזנבלום, הכחישו את החשדות.
פרשת ההלוואות בבנק לאומי מגלה: בעלי שליטה בחברות ציבוריות משיגים הלוואות ללא בטחונות אמיתיים
עמית בן-ארויה
28.10.2008 / 16:14