ביהמ"ש העליון קורא לרשות המסים להסדיר בתקנותיה את הוצאות הטיפול בילדים ובתינוקות

שופטי בית המשפט העליון מנסים להביא את רשות המסים להכיר, ולו באופן חלקי, בהוצאות הטיפול בילדים כהוצאות המותרות בניכוי מהכנסה. בדיון שהתקיים היום בערעורה של רשות המסים על פסק הדין שניתן בעניינה של עו"ד ורד פרי, הורו השופטים למדינה להודיע לבית המשפט בתוך 30 יום אם ניתן מבחינתה להגיע להסדר על הסכמה עקרונית להכיר בהוצאות טיפול בילדים, עם רגולציה שתקבע את אופן יישום הפרטים.

פסק הדין שניתן באפריל השנה בתביעתה של פרי נגד פקיד השומה קבע באופן תקדימי כי הוצאות טיפול בילדים מהוות הוצאות בייצור הכנסה, ולפיכך הן מותרות לניכוי. השופט מגן אלטוביה מבית המחוזי בתל אביב קבע כי יש להכיר בניכוי מאחר שלדבריו "השמת ילדים הזקוקים להשגחת מבוגר, לרבות על פי הדין, נעשית לשם יציאת ההורים לעבודה ולשם ביצוע העבודה". אלטוביה קבע ששלטונות המס יתירו בניכוי שני שלישים מתוך סכום הוצאות שתבעה פרי בגין השגחת הילדים באותם מוסדות שבהם לא ניתנו ארוחות, או שהארוחות שולמו בתשלום נפרד, ומחצית מסכום ההוצאות שנתבעו באותם מוסדות שבהם התשלום כלל ארוחות לילדים.

על פסק הדין ערערה בחודש מאי רשות המסים. "עלות תקציבית בסדר גודל כזה יש בה כדי לשנות את תקציב המדינה כולו. ברור שלא ניתן לעשות זאת באמצעות פרשנות שיפוטית, בלא בחינת רוחב כוללת", נטען בערעור. עוד נטען כי אם יותרו הוצאות ההשגחה בניכוי, יהיה בכך משום הטבה כפולה שהמחוקק לא התכוון אליה: הנישומים ייהנו מנקודות זיכוי בגין הטיפול בילדים, ומאידך ינכו את הוצאות הטיפול כהוצאה ביצור הכנסה.

המדינה טענה בערעור כי סוגיות הוצאות הטיפול בילדים הוסדרה על ידי המדינה בדרכים אחרות שנראו לה מתאימות, כגון נקודות זיכוי, סבסוד למעונות יום, מס הכנסה שלילי, קצבאות ילדים ומערכת חינוך חובה. לכן כל תוספת עליהם הם ענין למחוקק ולא לבית המשפט.

השופטת חיות שאלה את ב"כ רשות המסים, עו"ד יעל ורבה-זלינגר מפרקליטות המדינה, אם הרשות שקלה את האפשרות לקבל את הקביעה העקרונית שסעיף 17 לפקודת המסים מאפשר הכרה בהוצאות השגחה, ולהסדיר את יישום הקביעה בתקנות משנה.