>> אתם בחו"ל עם המחשב הנייד. נאמר שבמחשב שלכם מותקנת תוכנה לזיהוי והתחברות אוטומטית לנקודות חמות (hot spots), או שאתם משתמשים בכלי הרגיל של מערכת ההפעלה חלונות להתחברות לנקודות חמות. ברוב המרכזים העירוניים יש אינספור נקודות כאלה, אך אתם לא מצליחים למצוא אחת כזו שהיא פתוחה, חינמית ועם רוחב פס מספק. מה שכן, אתם עשויים להיתקל בנקודות חמות סגורות (כאלה שדורשות סיסמה לגישה או מאובטחות בהצפנה). זהו תסריט סביר למי שמטייל בחו"ל או מפעיל את המחשב הנייד שלו מחוץ לבית.
כמה גופים בעולם ניסו להתמודד עם הבעיה הזאת באמצעות פתרונות חומרה ותוכנה. חברת FON הספרדית מציעה נתב אלחוטי שמייצר שתי רשתות אלחוטיות: רשת פרטית מאובטחת ורשת ציבורית נפרדת לטובת גולשים מזדמנים. מדובר בפתרון טוב, אבל הוא לא נגיש ומצריך רכישת חומרה ייעודית.
חברת ווישר (Whisher) הספרדית מציעה פתרון אחר לנושא במודל תוכנה דווקא. התוכנה של ווישר "מלקטת" את הסיסמה המתאימה מנקודת הגישה האלחוטית של המשתמש ומאפשרת לגולש אחר שנמצא באזור להתחבר לרשת. הבעיה היא ברמת האבטחה. ברגע שלגולש יש גישה לסיסמה של גולש אחר, לא יעבור זמן רב עד שהאקר ישלוט על המחשב המארח. סביר להניח שרשימה כזאת של סיסמאות תתפרסם ברשת האינטרנט במהרה.
גם חברת סטארט-אפ ישראלית מנסה לפתח פתרון לנושא. מדובר בחברת בזיק (Bzeek), שבראשה עומד היזם ד"ר אלעד ברקן. התוכנה של בזיק הופכת כל מחשב נייד לראוטר אלחוטי, כלומר לנקודת גישה (Access Point) אלחוטית. התוכנה למעשה משדרגת את הדרייברים של כרטיס ה-WiFi. במשך שנתיים עמלה החברה על הפיתוח. אם מורידים את התוכנה מאתר החברה (עד כה משתמשים בתוכנה, שנמצאת כיום בשלב בטא, אלפי גולשים), ניתן להפוך את המחשב הנייד שברשותכם לנקודה חמה.
אך אליה וקוץ בה. התוכנה של בזיק מסוגלת לשדרג אך ורק שבבי WiFi מסוימים של אינטל (דגם 3945 WiFi). ברקן אומר שמדובר בשבבים הנמצאים ב-30% מהמחשבים הניידים, ו"אנחנו עובדים כרגע על התאמת התוכנה לשבבים החדשים של אינטל, דגם 4965, ואיתם נגיע ל-50% מהמחשבים הניידים בשוק".
ומה לגבי בעלי מחשבים ניידים המבוססים על מעבדי AMD? במחשבים אלה יצרניות המחשבים משלבות כרטיסי WiFi של יצרניות אחרות של שבבים, ברודקום ואת'רוס. היכולת לשדרג את הדרייברים של שבבים אלה תביא את החברה לקרוב ל-100% מהשוק, אבל השלב הזה יגיע רק בעתיד הרחוק. "בחרנו להתחיל באינטל, מכיוון שהיא חולשת על נתחי שוק גדולים", אומר ברקן. עם זאת, גם מי שאינו מייצר רשת אלחוטית יכול להתקין את התוכנה וליהנות מגלישה על הרשת שמיוצרת על ידי אחרים.
לפיתוח של בזיק יש מה להציע גם לבעלי מחשבים נייחים. באמצעות מתאם (דונגל), ניתן יהיה להפוך מחשבים כאלה לנקודות חמות שמאפשרות רשתות אלחוטיות, וכן באמצעות התקנת התוכנה בנתבים אלחוטיים ביתיים. בינתיים זה לא קורה, אבל ברקן מעוניין ליצור בעתיד שיתופי פעולה עם חברות תשתיות או ספקיות אינטרנט כדי לאפשר את השירות.
בזיק מונה בשלב זה תשעה עובדים. אחד מהם הוא אביו של אלעד, מוטי ברקן, והשניים ייסדו את החברה יחד. "למעשה, אנחנו מאפשרים לכל אחד ליצור רשת אלחוטית באמצעות פתרון תוכנה בלבד שמשדרגת את כרטיס הרשת האלחוטי. דאגנו גם לנושא האבטחה, והרשת האלחוטית שנוצרת בטוחה".
תן פס, אני פנוי
מה התמריץ של אדם לאפשר למישהו אחר להשתמש ברשת האלחוטית שיצר עם בזיק? לדברי ברקן, כל משתמש שיתקין את התוכנה ויאפשר למישהו אחר לגלוש דרכו, יקבל דקות גלישה ויוכל לנצל אותן במטרה לגלוש ברשת של מישהו אחר החבר ברשת בזיק.
יש כמה בעיות עם הרעיון הטכנולוגי של בזיק. ראשית, כיצד מסייעים לאדם שמציע את הרשת האלחוטית שלו למנויים אחרים ברשת של בזיק לא לאבד רוחב פס לטובתם. ברקן מנסה להרגיע ואומר שיש מנגנון שליטה (bandwidth control) שמאפשר הגנה על רוחב הפס המשותף. "אם אדם צריך את רוחב הפס, למשל כשהוא צופה בסרט בסטרימינג, אז הפתרון יגביל את החלוקה של רוחב הפס כך שהצפייה לא תיפגע. אבל אם הוא לא משתמש ברוחב פס גדול, אז הוא יוכל לתת יותר. העדיפות היא לאדם שמקים את הרשת האלחוטית ומציע אותה לאחרים".
בנוסף, כדי שהמנגנון יעבוד יש צורך שהמחשב הנייד יופעל כל הזמן, ורבים לא נוהגים כך ומשתמשים בו לפי צורכיהם. כתוצאה מכך, מעטים בלבד יחלקו את רוחב הפס שלהם. ברקן טוען שאין בכך שהמחשב הנייד יפעל כל הזמן. לדבריו, "כאשר יש מספיק אנשים עם התוכנה, אז סטטיסטית יש סבירות גבוהה שיהיה מישהו עם מחשב פועל בטווח שידור. אם מחשב מארח נסגר בעת שימוש של אורח, סטנדרט ה-WiFi מבצע הליך שנקרא Roaming, שתפקידו להעביר את החיבור למחשב אחר שפועל בסביבה". בעיה נוספת היא שטווח הקליטה והשידור של מחשבים ניידים מוגבל, וגם על כך יש לתת את הדעת. ברקן טוען כי "מבחינה טכנית, אין הבדל בין ראוטר אלחוטי למחשב נייד ויש ביניהם סימטריה מבחינת קליטה ושידור. למעשה, בניסויים שערכנו עם בזיק, המחשב הנייד נקלט לטווח רחוק יותר מהראוטר, כנראה מכיוון המחשב הנייד ממוקם מעט גבוה יותר מנקודת הגישה".
פיצח את ה-GSM
ברקן מספר שחשב על הרעיון הטכנולוגי של בזיק כשהתגורר במעונות הטכניון כשהיה סטודנט. "הייתי סטודנט מסכן, שכל אגורה היתה חשובה לו. חשבתי על זה שיש לא מעט רוחב פס בטכניון. שילמתי די הרבה כסף לחברות סלולר וחשבתי שיהיה נחמד אם היה לי טלפון שתומך באינטרנט אלחוטי. התעניינתי אז ברשת התקשורת GSM במסגרת הדוקטורט שלי וחקרתי במסגרתו שיטות ואלגוריתמים לשבירת צפנים".
בספטמבר 2003 התפרסם ברקן לצד שני חוקרים נוספים בטכניון, פרופ' אלי ביהם וד"ר נתן קלר, לאחר שמצא דרך יעילה לשבור את מערכת ההצפנה של שיחות ברשתות GSM. לאחר הגילוי פתח ברקן חברה בשם KeySee, שפיתחה תוכנה שמפצחת את רשת ה-GSM ויועדה למגזר הביטחוני. "לא התעשרתי מזה", אומר ברקן בחיוך. "לאחר שסיימתי את הדוקטורט הייתי באירוע של יוסי ורדי, כינרת.נט, ולאחר יומיים ללא שינה התבשל לי הרעיון לבזיק. שלומי מטיכן הצטרף אלי, ובמאי 2006 התחלנו בבדיקת התכנון לרעיון שלנו".
עד כה גייסה בזיק יותר ממיליון דולר ממשקיעים פרטיים. מעבר לכך שגולשים ישלמו על השירות של החברה (כמובן שבקיזוז הדקות שהגיעו להם), ברקן מקווה לשתף פעולה עם גופים נוספים ואולי גם עם מקומות שיציעו נקודות חמות באמצעות הטכנולוגיה של בזיק ויוזילו את הגלישה.
ההצלחה של בזיק תלויה בבאז השיווקי שתצליח לייצר כדי ליהפך לגוף דומיננטי ואפקטיווי שחברים בו מיליוני גולשים, ובתאימות של המוצר שפיתחה עם שבבים מחוץ לעולם של אינטל. בינתיים היא רחוקה מהיעד הזה.
כך תהפכו את המחשב הנייד לנקודה חמה של אינטרנט אלחוטי
גיא גרימלנד
29.10.2008 / 6:44