הפסדי חברות בגין קופות הפיצויים: 2.5-3.5 מיליארד ש'

>> המשבר המחריף בשוק ההון, לצד השינויים בכללי החשבונאות - המעבר לשיטת החשבונאות של שווי הוגן (IFRS) עלולים לגבות מחיר כבד מהמעסיקים הגדולים בישראל. על פי הערכות של רואי חשבון ושל מומחים מענף הפנסיה, המעסיקים עלולים לספוג הפסדים מצרפיים של 2.5-3.5 מיליארד שקל כתוצאה מההפסדים של 7-10 מיליארד שקל שנצברו בקופות הפיצויים של העובדים.



קופות הפיצויים הן הקופות שבהן מופקדים כספי המעסיקים, המבטיחים את תשלום הפיצויים לעובדים במקרה של פיטורים. במרבית המקרים, פיצויי הפיטורים נקבעים לפי השכר האחרון של העובד, מוכפל במספר שנות העבודה שלו. המעסיקים אמורים להפריש לקופות מיוחדות או לחשבון הפנסיה של העובד (קרן פנסיה או ביטוח חיים) את ההתחייבות שלהם כלפיו. כספי הפיצויים הללו מושקעים בשוק ההון, יחד עם יתרת כספי הפנסיה של העובדים.

ואולם עד לסוף אוקטובר צברו החסכונות הפנסיוניים של הציבור הפסדים של 15%-20%. משמעות הדבר היא שההתחייבות של המעסיקים כלפי העובדים נשחקה בשיעור זה. מאחר שכללי התקינה הבינלאומיים החדשים, כללי ה-IFRS, מחייבים להכיר בערך הכלכלי של פריטי המאזן - הרי שנצבר בקופות הפיצויים הפסד כבד שהמעסיקים צריכים לשאת בו, גם אם בפועל הם אינם מפטרים עובדים ואינם נדרשים לשלם להם פיצויים כרגע.



עם זאת, במקרה של פיצויי פיטורין איפשרו כללי התקינה הבינלאומיים החדשים הקלה מסוימת. ראשית, הכללים רואים בהפסד של עד 10% הפסד זמני שאין צורך לטפל בו.



הכלל הזה נקבע כדי למנוע השפעה של התנודתיות ברווחי קופות הפיצויים, כנגזרת מהעליות והירידות בבורסה, על דו"חות הרווח וההפסד - והוא כמובן שיקף את ההערכה כי כמעט ולא יהיה מצב שבו ההפסד בשנה מסוימת יעלה על 10%.



אתרע הגורל, ומצב חריג זה עומד להתממש ב-2008, שנה בלבד לאחר שהמשק הישראלי עבר לדיווח לפי כללי התקינה הבינלאומיים. לפיכך, הדו"חות הכספיים ל-2008 יחייבו התייחסות להפסדים הכבדים שנצברו בקופות הפיצויים של העובדים - אבל רק להפסדים של יותר מ-10%. נכון לסוף אוקטובר, כאשר ההפסד המוערך של קופות הפיצויים הוא 15%-20%, יצטרכו המעסיקים להכיר בהפסד של 5%-10% לפחות - בסכום מצרפי של 3.5-5 מיליארד שקל.



בנוסף כללי התקינה הבינלאומיים מאפשרים לחברות לבחור אחת מבין שלוש שיטות רישום חשבונאי של ההפסד בקופות הפיצויים. יש את שיטת המסדרון, המאפשרת לפרוש את ההפסדים והרווחים לאורך שנים (לאורך חיי ההעובדים); יש את השיטה שמאפשרת לזקוף את ההפסד או הרווח להון העצמי (למחוק את ההון העצמי בגובה ההפסד); ושיטה שמחייבת את רישום הרווח או ההפסד בדו"ח רווח והפסד.



כל אחת מהחברות הישראליות היתה צריכה לבחור את השיטה החשבונאית המועדפת עליה, עם התחלת הדיווח שלה לפי הכללים הבינלאומיים - לפני כשנה. סקר של פירמת רואי החשבון פרייס ווטר האוס (קסלמן את קסלמן) בחודשים האחרונים, שנערך בין מאה מהחברות הגדולות במשק (לא כולל בנקים וחברות שנסחרות בחו"ל), העלה כי 68% מהחברות בחרו להכיר בהפסד בדו"ח הרווח וההפסד שלהם, 24% בחרו לזקוף את ההפסד להון העצמי שלהם, ורק 8% בחרו בשיטת המסדרון הממתנת את ההשפעה של קופות הפיצויים על הדו"חות.



"ניתן להניח", כתבו רואי החשבון של קסלמן כאשר פורסם הסקר לפני חודשיים "כי חברות רבות בחרו בהכרה במלוא הרווחים/הפסדים בדו"ח רווח והפסד מאחר שהן לא צופות שהרווחים/הפסדים האקטואריים יהיו בהיקף מהותי שיגרום לתנודות מהותיות ברווח הנקי". בדיעבד, ברור שבחירה זו היתה מאוד לא מוצלחת עבור 2008, ועולה ממנה שקרוב ל-70% מהחברות ייאלצו להכיר בהפסד שנגרם לקופות הפיצויים של עובדיהם. מדובר בהפסד של 2.5-3.5 מיליארד שקל בידי המעסיקים.



מהסקר של קסלמן עולה כי מרבית החברות שבחרו להכיר בהפסדים של קופות הפיצויים הם חברות מתחום הנדל"ן ומתחום הביטוח (קרוב ל-80% מהחברות בענף בחרו בהצגה חשבונאית זו), וכן חברות מתחום המסחר והשירותים (70% מהחברות בענף). הענף שבו שיעור ההכרה בהפסד יהיה הקטן ביותר הוא ענף חברות התעשייה.



ללא ספק, הבחירה החשבונאית של החברות הישראליות צפויה להסב להם הפעם הפסד כבד - הפסד שהיה נחסך מהם לו היו בוחרות בשיטת המסדרון, שהיא המתאימה ביותר כלכלית להצגת התחייבויות פנסיוניות (פרישת ההתחייבות לטווח ארוך). ההערכה היא שהחברות העדיפו את שיטת הרווח וההפסד על פני שיטת המסדרון, גם משום שהאחרונה מחייבת שימוש בחישובים אקטואריים מסובכים יחסית, וגם משום שעד השנה שעברה - כאשר בחרו החברות את השיטה החשבונאית שלהן - קופות הפיצויים היו אחרי שנה חמישית של רווחים. החברות, ניתן להניח, קיוו ליהנות מחלק מרווחים אלה במסגרת דו"ח רווח והפסד שלהן, ולא לקחו בחשבון את האפשרות של הפסד כבד במקום רווח גדול.



יש לציין כי היקף ההפסדים שבו יצטרכו המעסיקים להכיר אינו ברור. ראשית, שיעור ההפסד של כספי הפיצויים משתנה מקופה לקופה, ולפחות בענף קרנות הפנסיה שיעור ההפסד הוא נמוך יותר מזה שנרשם בקופות הגמל ובביטוחי החיים. זאת ועוד, חלק מהמעסיקים עברו לתשלום פיצויים לעובדים לפי ההסדרים החדשים (סעיף 14) שלפיהם כספי הפיצויים שייכים לעובד, ובתמורה המעסיק אינו צריך להשלים את ההפסדים שנרשמים בקופות הפיצויים. ההערכה היא שחלק ניכר מהחוסכים בקרנות הפנסיה חוסכים כבר דרך הסדרים מסוג זה.



לפיכך, ההערכות בענף הפנסיה בימים האחרונים היו ששיעור ההפסד המצטבר למעסיקים, בגין השחיקה בעתודות הפיצויים של העובדים, יהיה 7-10 מיליארד שקל - סכום נכבד גם כך.