האיש בעל מגע הזהב נפל לכמעט כל בור אפשרי

>> איזה מהפך. רק לפני שנה וחצי, כשמישהו באפריקה ישראל היה מתעורר בבוקר עם החלטה לגייס בשוק ההון, כל שהיה צריך זה להרים טלפון למנהל חברת חיתום, וזה היה דואג לכל הפרוצדורה. תוך כמה שעות אפריקה היתה מקבלת הזרקה של כמה מאות מיליוני שקלים לחשבון הבנק שלה, שגם ככה היה מנופח. כיום הדירוג של אפריקה נמוך בשלוש דרגות, היא משוועת לכסף חדש, שווי הנכסים שלה צונח, והמשקיעים לא מוכנים לקנות את איגרות החוב שלה - גם כשאלה מבטיחות תשואה שנתית של יותר מ-20%. ומה עם מגע הזהב של בעל הבית, לב לבייב? נשאר כנראה במכרות היהלומים באפריקה.



היום המשברי ביותר של אפריקה השנה היה בתחילת אוקטובר, כשאג"ח מהסדרה הקצרה ביותר שלה, בהיקף 320 מיליון שקל (שנפרעת ב-2010), נמכרה ב-63 אגורות, מה ששיקף לה תשואת זבל של 40%. במקביל צנחה מניית אפריקה ב-15% למחיר של 63 שקל - ירידה של כמעט 90% מהשיא של מאי 2007.

לבייב חזר חמש שנים לאחור, ל-2003. שוק ההון הבהיר בדרכו המיוחדת כי הוא מטיל ספק ביכולותיהם של אפריקה ולבייב לפרוע התחייבויות בסך 23 מיליארד שקל לבנקים ולבעלי האג"ח. גם מנהלי הבנקים כנראה מאמינים פחות בלבייב ודורשים ממנו להגדיל משמעותית את הביטחונות ולשעבד את כל מניות אפריקה ישראל שבידיו.



למעשה, השווי של המניות והאג"ח שהנפיקה אפריקה צנח בשיעורים כה חדים - עד שקשה להאמין כי מדובר באותה חברה מפוארת ובטוחה בעצמה, המנהלת עסקים ב-15 מדינות, מעורבת ב-130 פרויקטים גדולים ומעסיקה אלפים רבים של עובדים.



לבייב מנסה להרגיע



יומיים לאחר אותו יום משברי בתחילת אוקטובר נחת לבייב בתל אביב וכינס במלון קראון פלאזה שבשליטתו מפגשי הרגעה עם בכירים בשוק ההון. "עשיתי טעויות, אבל אני הנהג ואתם הנוסעים - התפקיד שלי לקחת אתכם בשלום, גם אם יש בעיות בדרך", הודה לבייב, והוסיף: "בניהול עסקים יש שני מרכיבים, רצון ויכולת, ויש לי את שניהם - כך שאני מאמין שאפריקה תעמוד בכל התחייבויותיה".



המפגשים תרמו לרגיעה מסוימת בשוק והתשואות באג"ח ירדו במקצת, ל-8%-25%. עם זאת, יכולתו של לבייב להשפיע באמצעות דיבורים אינה דומה לזו של שיא הגאות. בינואר 2007 אמר לבייב בראיון ל-TheMarker כי יעד השווי של אפריקה הוא 7 מיליארד דולר; המשקיעים לא חיכו והזניקו את החברה תוך חודשים לשווי זה. כיום נסחרת אפריקה בשווי נמוך ממיליארד דולר.



המשקיעים בבורסה עדיין לא השתכנעו כי לבייב ואפריקה אכן מסוגלים לעמוד בהבטחותיהם. כשנשאל לבייב מדוע אפריקה אינה רוכשת בעצמה את האג"ח הנסחרות במחירים אטרקטיוויים, הוא השיב: "אפריקה ישראל אינה פיננסיירית. אנחנו מעדיפים לשמור את המזומנים לצורך פיתוח פרויקטים". עם זאת, בשוק גוברות ההערכות כי לבייב ייצא בקרוב בהצעת רכש לאחת או לכמה מסדרות האג"ח הקצרות, כדי למחוק אותן מהמסחר ולאותת על שיפור בנזילות.



אנליסטים שהשתתפו במפגש עם לבייב סיפרו כי התרשמו שהוא "אינו חי בפנטזיות". הם העריכו אז כי לבייב מודע היטב לעומק המשבר שבו הוא מצוי ומשדר ככל שניתן כי גם הפעם יוכל לצאת ממנו (אמנם הרבה פחות עשיר) - אבל כשידו על העליונה.



אפריקה ישראל נפגעה מ"מוקדי הרעש" העיקריים של המשבר: חשיפה אדירה לנדל"ן, פעילות אינטנסיווית במיוחד ברוסיה, במזרח ומרכז אירופה ובארה"ב וכן חוב ענק. לבייב, שסיפור הצלחתו הוא אחד המרתקים בכלכלה הישראלית, הגיע למשבר חשוף ופגיע. הוא כבר התמודד בהצלחה עם משברים בעבר - אבל עוצמת המשבר הנוכחי מעמידה בסכנה את עושרו האישי ואת שליטתו על עסקיו הציבוריים והפרטיים.



ההון העצמי של אפריקה (המיוחס לבעלי המניות) הסתכם ב-5.9 מיליארד שקל והיקף נכסיה הגיע ל-38 מיליארד שקל בתום המחצית השנייה של 2008. משמעות הדבר כי המינוף של אפריקה גבוה והיחס מאזן-הון עצמי הוא 6.5 - כלומר, על כל שקל של הון העצמי נטלה החברה מימון זר בסך 5.5 שקלים.



הנכסים של אפריקה כללו נדל"ן להשקעה בהיקף של 6 מיליארד שקל ונדל"ן להשקעה בהקמה בסך 8.4 מיליארד שקל. 53% מתיק הנדל"ן מושקעים ברוסיה ו-26% בארה"ב. בנוסף, המאזן של אפריקה כולל מקרקעין בשווי 2.5 מיליארד שקל ומלאי בניינים למכירה בסך 3.5 מיליארד שקל. בעקבות תמחור סיכונים נוקשה יותר, המספרים האלה מעלים ספקות גדולים באשר לשוויים האמיתי של הנכסים. הרי אם ששווי זה יירד - הדבר יבוא לידי ביטוי במחיקה בהון העצמי של החברה.



גורמים שעשויים לקזז ירידה פוטנציאלית בהונה העצמי הם שערוכים עתידיים של נכסים בהקמה והתחזקות הדולר מול השקל (הצפויה ברבעון הנוכחי להגדיל את ההון העצמי בכ-250 מיליון שקל). בקופה הכוללת של אפריקה היו מזומנים בהיקף של 7 מיליארד שקל בסוף המחצית הראשונה של 2008.



כנגד נכסים אלה לאפריקה היה חוב פיננסי (מאוחד) לבנקים ולבעלי האג"ח בהיקף של 23.2 מיליארד שקל - 61% מהמאזן. מתוך סכום זה, ההתחייבויות לזמן קצר לבנקים ואחרים הסתכמו ב-7.75 מיליארד שקל והתחייבויות לבנקים לזמן ארוך - ב-6.5 מיליארד שקל. החוב היה לכל הבנקים הישראליים ול-HSBC.



אפריקה חייבת לבעלי האג"ח שלה סכום של 9 מיליארד שקל, מרביתו צמוד למדד. העלייה במדד גרמה לאפריקה להוצאות מימון של 319 מיליון שקל בינואר-יוני - מה שהיווה סיבה עיקרית להפסד נקי של 46 מיליון שקל בתקופה זו.



החברה השכילה להאריך את המח"מ (משך חיים ממוצע) של התחייבויותיה בשנתיים האחרונות, כדי להתאימו למחזור עסקיה ונכסיה. כך, שיעור החוב (ברוטו) לזמן קצר מתוך המאזן ירד מ-41.4% ב-2004 ל-13.3%. כמו כן דאגה אפריקה בשנה האחרונה להשיג מימון של 4.5 מיליארד שקל לליווי פרויקטים.



ומה יקרה אחרי 2010



החוב הפיננסי נטו (סולו) של אפריקה הסתכם ב-8.6 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני. חוב זה כלל 1.5 מיליארד שקל בגין הנפקת ניירות ערך מסחריים (סוג של אג"ח לטווח קצר), 890 מיליון דולר שגויסו לצורך פעילות החברה הבת אפי ארה"ב וכן הלוואת Call-On בהיקף 1.4 מיליארד שקל שהוענקה ב-2005 לחברה הבת אפריקה נכסים (בריבית פריים), שמתחדשת מדי שנה. בניכוי החוב שהועבר לחברות הבנות, החוב פיננסי נטו של אפריקה הסתכם ב-4.6 מיליארד שקל.



מתוך 9 מיליארד שקל שהחברה חייבת לבעלי האג"ח (מאוחד), מרבית החוב (כ-7.4 מיליארד שקל) מרוכז בחברה האם אפריקה ישראל. אפריקה שינתה אסטרטגיה בגיוסים האחרונים והחלה להנפיק אג"ח (כשעוד היה ניתן) גם באמצעות החברות הבנות, בין השאר כנגד נכסים - כך שיתרת ההתחייבויות לבעלי האג"ח מתפלגת בין אפריקה נכסים (800 מיליון שקל), אפריקה תעשיות (350 מיליון שקל), אפריקה מגורים (300 מיליון) ואפריקה מלונות, שנמחקה מהמסחר (80 מיליון).



בגין איגוח של פרויקט לאונרד 88 עם עיריית ניו יורק חייבת אפריקה 550 מיליון שקל. על רוב האג"ח שגויסו אין שעבודים וביטחונות.



מתוך 7.4 מיליארד שקל אפריקה (האם) תצטרך להחזיר ב-2009-2010 1.7 מיליארד שקל (כולל תשלומי קרן וריבית) - 860 מיליון שקל ב-2009, ו-880 מיליון שקל ב-2010. ב-2011 תצטרך החברה להחזיר בערך מיליארד שקל.



אפריקה נהנית מקופת מזומנים (סולו) בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל, לאחר שהשלימה בסוף יוני גיוס של מיליארד שקל לצורך חיזוק הונה העצמי, שנשחק ביותר מ-0.5 מיליארד שקל. רוב הסכום בא מכיסו של לבייב. בנוסף, לאפריקה יש מסגרת אשראי בבנקים בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל עד סוף 2009. ניתן להניח כי המסגרת תנוצל לפרעון ניירות מסחריים, שמתוכם נפרעו כבר 300 מיליון שקל בעקבות דרישות של הגופים המוסדיים.



לכאורה, אם המשבר בשווקים לא יחריף משמעותית ואפריקה לא תבצע השקעות מהותיות או תצטרך להזרים סכומים גבוהים לחברות הבנות, באמצעות הכסף שבקופתה ומשיכת דיווידנדים ודמי ניהול מהחברות הבנות - אפריקה תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי בעלי האג"ח עד 2010.



אפריקה היא בעיקרה חברה יזמית, שמרבית הפרויקטים שלה נמצאים בשלבי בנייה וצפויים (במידה שיעמדו בלוחות הזמנים) להניב לה בשנים הקרובות תזרימי מזומנים של מאות מיליוני דולרים; הכנסות אלה אמורות לשמש אחד המקורות העיקריים לפרעון התחייבויותיה החל ב-2011. המקור העיקרי העומד כיום ברשות אפריקה להרחבת האמצעים הנזילים הוא מימוש של נכסים - מה שבינתיים לא נעשה.



אם, למשל, אפריקה נכסים היתה סוגרת בתחילת אוגוסט את העסקה למכירת חמישה נכסים מניבים בישראל, בהם קניון רמת אביב וקניון סביונים ביהוד, לידי קבוצת עזריאלי תמורת כ-2 מיליארד שקל - הדבר היה מרגיע במידה מסוימת. במפגש שקיים עם שוק ההון בתחילת אוקטובר רמז לבייב על ההחמצה באי השלמת העסקה וציין כי התנאים והמחירים של הנכסים אינם זהים לאלה של לפני כמה חודשים. עוד אמר לבייב כי אם אפריקה לא תקבל מה שרצתה אז בעבור קניון רמת אביב (תשואה של 5.5%), היא תשקול גם הצעות נמוכות יותר.



סביר להניח שבאפריקה יעשו בתקופה הקרובה מאמצים לממש חלק מהנכסים, כשגם מגדל הקריה ומגדל אפריקה ישראל בתל אביב, המוערכים כל אחד ביותר מ-800 מיליון, נמצאים על המדף. לחלופין, אם אפריקה לא תמצא קונה לקניון רמת אביב, שבגינו קיים חוב של כ-370 מיליון שקל, החברה תוכל לבצע בגינו מימון מחדש (גם אם זה יהיה בשיעור של 50%-60% משוויו) ובכך להכניס לקופתה כמה מאות מיליוני שקלים.



העננה הכבדה ביותר שמרחפת כיום מעל אפריקה וגורמת למשקיעים להדיר רגליהם ממניותיה ומהאג"ח שלה היא החשיפה הגדולה לרוסיה, שם מרוכזים כ-70% מתיק הנכסים שלה. לבייב היה מאנשי העסקים הישראלים הראשונים שהשקיעו ברוסיה בתחילת שנות ה-90. המשבר הפיננסי הכבד שהתחולל ברוסיה ב-1998 לא פסח עליו, והוא הפסיד לא מעט כסף. אלא שלהבדיל מהרבה משקיעים שברחו מרוסיה, לבייב קרא נכון את השינוי המבני והכלכלי.



חוש עסקי מפותח וקשרים אישיים בצמרת השלטון הרוסי סייעו ללבייב לחזור לרוסיה לאחר המשבר ולאסוף נכסים במחירים נמוכים. מאז רמת החיים והביקושים לנדל"ן ברוסיה צמחו בהתמדה. לבייב הגיע לשיאו במאי 2007, כשהנפיק בלונדון את אפי פיתוח, המרכזת את פעילות הנדל"ן ברוסיה, לפי שווי מדהים של 5.9 מיליארד דולר (לפני הכסף) וגייס 1.4 מיליארד דולר. זו היתה ההנפקה הגדולה ביותר של חברה ישראלית בחו"ל, שהניבה לאפריקה רווח עצום של 3.4 מיליארד שקל.



באותה תקופה ההייפ סביב מניות הנדל"ן של חברות שהיו פעילות ברוסיה היה בשיאו והמשקיעים הסכימו לשלם פרמיה של 60% לעומת השווי הנכסי הנקי של הנכסים, כפי שהוערכו בידי שמאים ערב ההנפקה. זו היתה גם הנקודה שממנה החלה ההידרדרות. משבר האשראי הגלובלי טרף את הקלפים, סגר את ברזי האשראי ושינה את טעמם של המשקיעים. תמו הימים של תמחור חלומות.



מניית אפי פיתוח צנחה מאז ההנפקה ב-91%. החברה איבדה משוויה 6.6 מיליארד דולר ונסחרת לפי שווי של 680 מיליון דולר, הנמוך ב-120 מיליון דולר מקופת המזומנים שלה. אמנם קופת המזומנים כוללת 800 מיליון דולר, אבל היא מיועדת להשקעות בפרויקטים. אם יתעורר הצורך, אפריקה תוכל למשוך ממנה דיווידנד שמן. ההתחייבויות הפיננסיות של אפי הסתכמו ב-680 מיליון דולר נכון לסוף יוני 2008.



פורטפוליו הנכסים של אפי פיתוח כולל כ-34 פרויקטים בשלבי ביצוע ב-20 אתרים ברוסיה, בשטח של 3.8 מיליון מ"ר. החברה השלימה כבר כמה פרויקטים בתחום המשרדים והמגורים, שמניבים לה הכנסות של עשרות מיליוני שקלים. השווי הנכסי הנקי של אפי הוערך בידי חברת השמאות JLL בסוף יוני ב-6.3 מיליארד דולר - עלייה של 8.2% לעומת סוף 2007. ספק אם הערכה זו מרשימה בצורה כלשהי את המשקיעים, שמצפים ממנה לבצע כמה שיותר עסקות "אמיתיות", כמו מימוש בניין אקווה מרין ברווח הון של עשרות מיליוני דולרים.



לבייב ממשיך להיות אופטימי לגבי רוסיה. בכל הזדמנות הוא משדר כי את כל מה שהוא הבטיח למשקיעים בעת ההנפקה, אפי פיתוח תקיים. המשבר שהיכה ברוסיה לא מרתיע את לבייב - הוא מציין כי הביקושים לנדל"ן במדינה ממשיכים להיות גבוהים ועדיין לא נוצר עודף היצע, כי הוא מצליח להשיג מימון לפרויקטים של אפי וכי בריחת המשקיעים הזרים מהמדינה עושה לו רק טוב.



ערפל כבד במוסקווה



את האופטימיות הזו מבסס לבייב בעיקר על המגה-פרויקט מוסקו סיטי, הנחשב אחד מפרויקטי הנדל"ן הגדולים שמוקמים ברוסיה. כחלק מהפרויקט צפוי להיפתח ברבעון הרביעי מרכז הסחר והבידור Mall of Russia, הכולל 114 אלף מ"ר להשכרה. במרכז זה אמורות להיפתח יותר מ-400 חנויות שיאוכלסו בידי מותגים בינלאומיים מובילים, אולם קולנוע עם 500 מושבים, מסעדות ובתי קפה.



שוויו של מוסקו סיטי לאחר שיושלם, המוחזק על ידי אפי פיתוח בכ-75% (היתר בבעלות עיריית מוסקווה) מוערך ב-1.8 מיליארד דולר והפרויקט צפוי להניב תזרים תפעולי שנתי של 200-300 מיליון דולר. עלות הפרויקט מוערכת ב-500 מיליון דולר. לצורך הקמתו קיבלה אפי באחרונה הלוואה של 414 מיליון דולר מידי הבנק הרוסי VTB.



אם מוסקו סיטי יושלם כמתוכנן ויניב את התזרימים הצפויים, הדבר צפוי להקל משמעותית על אפריקה. החברה תוכל לבצע מימון מחדש של הקניון או למכור את כולו או חלקו תוך גריפת רווחים נאים



כדי להשלים את כל הפרויקטים אפי פיתוח תצטרך לבצע השקעות בהיקף של 5 מיליארד דולר. מתוך סכום זה צפויה החברה להשקיע 1.5 מיליארד דולר עד סוף 2009. ואולם רוסיה של היום אינה דומה לזו של לפני כמה חודשים. ירידה חדה במחירי הנפט והמתכות (יותר מ-50%), האינפלציה הגואה (כ-15% בספטמבר), הריבית הבין-בנקאית הגבוהה (כ-7.7%), בריחת המשקיעים הזרים ומחנק האשראי בשווקים - הגבירו את מגמת ההאטה בכלכלה הרוסית. בנוסף, אפי פיתוח גם החלה השנה להשקיע בנדל"ן באוקראינה, המצויה גם כן במשבר נזילות קשה.



הבורסה במוסקווה קרסה ביותר מ-75% מהשיא - הנפילה החדה מאז המשבר הפיננסי של 1998. חרף הניסיונות של ראש ממשלת רוסיה ולדמיר פוטין וחבריו לווסת את המסחר באמצעות הפסקות יזומות, הדבר עדיין לא עצר את הנפילות. בשבוע שעבר העריך הבנק הרביעי בגודלו ברוסיה, בנק אוף מוסקווה, כי שליש מאג"ח החברות ברוסיה עלולות להגיע למצב של חדלות פרעון.



כל אלה מטילים צל כבד על סיכויי ההצלחה של התוכניות היומרניות שהגה לבייב ברוסיה. לאפי פיתוח יהיה קשה יותר להשיג מימון להשלמת הפרויקטים, לוחות הזמנים עלולים להתעכב ואף אחד לא מבטיח כי השוכרים שכבר חתמו על החוזים ואלה שעוד יחתמו יסכימו לשלם את הסכומים שעליהם בונה החברה לפי התוכניות העסקיות שלה.



מנסה לממש בארה"ב



גם המשבר בארה"ב לא פסח על אפריקה, המחזיקה שם נכסים בהיקף של 2.4 מיליארד דולר, בעיקר בניו יורק, מיאמי ובלאס וגאס. בתחילת העשור לבייב דווקא הצליח בניו יורק, כשניצל את השפל במחירי הנדל"ן לאחר אסון התאומים. יחד עם איש העסקים החרדי שעיה בוימלגרין הוא ערך מסע רכישות מאסיווי של נכסים בהיקף של מיליארדי דולרים. לבייב ובוימלגרין פירקו את השותפות בסוף 2006, מוקדם מן הצפוי, תוך הטחת האשמות הדדיות. כפי שנראים הדברים כעת בארה"ב, סביר להניח שלבייב יתגעגע לאותם ימים עליזים עם בוימלגרין.



החושים העסקיים המפותחים לא סייעו ללבייב כשבתשעת החודשים הראשונים של 2007 רכשה אפריקה, באמצעות אופרציה עצמית שהקימה, נכסים בניו יורק, לאס וגאס, פיניקס, סאן פרנסיסקו ובמקומות נוספים בהיקף של כ-2 מיליארד דולר. בין השאר נרכשו בנייני יוקרה, כמו בניין העיתון "ניו יורק טיימס", בניין מגדל השעון ואפטורפ בניו יורק. באפריקה היו בטוחים כי עלו על מציאות שיניבו סכומי ענק. אלא שלפני פחות מחודשיים גם באפריקה הבינו כי המשבר "גדול" גם עליהם, וכי בלא מימוש נכסים והכנסת שותפים לא יצליחו להימנע מהפסדים כבדים, שלא לדבר על רווחים משמעותיים.



מחוסר ברירה אפריקה החלה למכור בחודש האחרון נכסים בניו יורק במחירים לא גבוהים. החברה מנהלת בימים אלה מגעים עם קרן השקעות שבשליטת התאגיד הסיני צ'יינה סונה גולד (ששותף בכמה מעסקי היהלומים הפרטיים של לבייב) למימוש מלוא זכויותיה בבניין 23 Wall Street (החזיקה בעבר עם בוימלגרין) בניו יורק תמורת 150 מיליון דולר.



בנוסף, אפריקה צפויה להקצות לשותף החדש 49.9% מהזכויות במגדל השעון (The Clock Tower) תמורת השקעה ישירה בפרויקט בהיקף של כ-150 מיליון דולר ולמכור לקרן 49% מהזכויות וההתחייבויות בפרויקט הדגל שלה בניו יורק - בניין ה"ניו יורק טיימס" - תמורת כ-49 מיליון דולר. הקרן האסיאתית תישא במימון בהיקף של כ-348.4 מיליון דולר מתוך 711 מיליון הדולר שקיבלה אפריקה מידי בנק ההשקעות השווייצי קרדי סוויס לצורך פיתוח הפרויקט.



בעקבות החרפת המשבר לא בטוח אם העסקות האלה יושלמו, אם כי ייתכן שתתבצע התאמה כלפי מטה במחירים, שכן שווי הבניינים שנרכשו לא ירד משמעותית - למרות הירידה במחירי הנדל"ן במנהטן. במפגש בתל אביב אישר לבייב כי קיימת סבירות נמוכה שעסקת ניו יורק טיימס תושלם - אם זה אכן המצב, אפריקה לא תוכל להקטין את נטל התחייבויותיה בגין ההלוואה שנטלה מקרדיט סוויס. אם בסופו של דבר יושלמו עסקות המכירה של שני הנכסים האחרים, אפי ארה"ב צפויה ליהנות ממזומנים בהיקף של כ-100 מיליון דולר ואפריקה ישראל תוכל למשוך סכום זה.



גם המכירה של יתרת הדירות בפרויקט 20 Pine בניו יורק ומרקיז במיאמי, פלורידה, מתקדמת בקצב אטי מהמתוכנן. אפריקה מחזיקה בבעלותה כ-20 נכסים במיאמי לפיתוח או למכירה. בעבר תיכננה החברה להקים עליהם בניינים בהיקף ענק, אבל נכון לעכשיו פיתוח הפרויקטים הוקפא והחברה מפיקה מנכסים אלה הכנסות בהיקף יחסית קטן מהשכרה לחניונים לצדדים שלישיים.



עדות למצבה הקשה במיאמי סיפקה אפריקה ישראל בסוף שבוע שעבר. החברה הודיעה כי השלמת העסקה למכירת בלוק 42, המשתרע על פני שטח של כ-24 אלף מ"ר תמורת 88.7 מיליון דולר, נדחתה עד ל-2 במארס 2010.



בכך לא מסתכמים הקשיים של אפריקה בארה"ב. עם פרסום התוצאות הכספיות למחצית הראשונה של 2008 הודיעה אפריקה כי ביצעה הפחתה מלאה, בגובה ההשקעה, בהיקף של 10 מיליון דולר בגין חלקה (17%) בפארק שעשועים הארד רוק במירטל ביץ' בדרום קרוליינה, אשר נקלע לקשיי נזילות.



גם עתידו של פרויקט להקמת מלון, מסחר ומשרדים בסטריפ בלאס וגאס על קרקע שנרכשה באמצע 2007 תמורת 625 מיליון דולר, אינו ברור. אמנם אפריקה דאגה להשיג מימון לפרויקט עוד לפני פרוץ המשבר - אבל בינתיים הוא "תורם" הוצאות מימון שנתיות בהיקף של כ-10 מיליון דולר. גם בפיניקס ובסאן פרנסיסקו אין חדשות חיוביות. נכון למחצית הראשונה של 2008, היתרה של עלות ההשקעות הצפויות להשלמת הפרויקטים הקיימים של אפריקה בארה"ב הסתכמה בכ-1.4 מיליארד שקל.



אפריקה מסתבכת גם במרכז אירופה



משבר האשראי הגלובלי מכה בחברה גם במרכז ומזרח אירופה, שם היא מעורבת ב-32 פרויקטים להקמת 24 אלף יחידות דיור וכן נדל"ן מניב. מרבית הפרויקטים צפויים להיות מושלמים החל במחצית השנייה של 2009. אלא שמדינות כמו הונגריה, לאטוויה, בולגריה ורומניה נקלעו למשבר נזילות חמור באחרונה, בעקבות עצירת מתן ההלוואות של בנקים זרים, וזקוקות לסיוע של הקרן המטבע הבינלאומית בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. אווירה כלכלית זו מאיימת על השלמת הפרויקטים של אפי אירופה, על פי לוחות הזמנים המתוכננים.



אפי אירופה תיכננה לבצע הנפקה ראשונית ב-2007, תוכנית שנפלה. כדי לעבות את תיק הנכסים ולהגדיל את הפריסה הגיאוגרפית לקראת ההנפקה, רכשה החברה לא מעט נכסים. מדובר בין השאר ברכישת חמישה פרויקטים מקבוצת ב.ס.ר בלאטוויה, פולין ובולגריה תמורת כ-80 מיליון יורו. ניתן להניח כי השווי של רוב הרכישות צנח מאז נרכשו. התפתחות חיובית אחת נרשמה כאשר אפי אירופה קיבלה לפני חצי שנה מימון מחדש, בהיקף של 632 מיליון שקל, בעבור קניון פלאס בפראג. שווי הקניון הוערך במיליארד שקל.



מקור מזומנים בהיקף שנתי של 30-40 מיליון יורו בעבור אפי אירופה צפוי להיות קניון קוטרוצ'ן בבירת רומניה, בוקרשט, שיושלם ב-2009 כחלק מפרויקט ענק של מרכז קניות, בנייני משרדים ומלון, בהשקעה של כ-300 מיליון יורו. אלא שהקשיים שאליהם נקלעו כמה מהבנקים באירופה עלולים לשבש את תוכניות המימון של הפרויקט.



אפי אירופה נטלה מידי הבנק הגרמני הייפו ריל אסטייט, שנקלע לקשיי נזילות, מימון בהיקף של כ-234 מיליון יורו לצורך הקמת פרויקט קוטרוצ'ן. עד כה משכה אפי אירופה סכום של יותר מ-100 מיליון יורו, ולא ברור אם ומתי תוכל לקבל את יתרת הסכום. הדבר עלול לעכב את השלמת הקמתו של הקניון.



במצגת לבורסה בתל אביב שהתקיימה באוגוסט האחרון הציגה אפריקה תוכניות שלפיהן היא צפויה להשלים עד סוף 2010 הקמת 6,000 יחידות דיור ועד סוף 2011 הקמת 2.3 מיליון מ"ר של נדל"ן מניב להשכרה. ספק אם התוכניות האלה אכן יתממשו. יתרה מזאת, קיים ספק אם אפריקה תוכל לפרוע את כל חובותיה בשנים שלאחר 2010.



המנהלים ממהרים לעזוב



>> בניגוד לסברה שלפיה מינויו של איזי כהן, לשעבר מנכ"ל מגדל, לתפקיד מנכ"ל אפריקה ישראל במקומו של ארז מלצר ייצב את השדרה הניהולית של הקבוצה, עזיבות המנהלים לא פסקו. בשבוע שעבר אפריקה חוותה פרישה מפתיעה של בכיר נוסף. נדב שחר שימש במשך שנה ותשעה חודשים כמנכ"ל אפריקה תעשיות (לשעבר פקר פלדה) והיה אמור ליישם את תכניותיו של לבייב להפוך את החברה לזרוע תעשייתית בינלאומית של הקבוצה. ואולם הוא העדיף להיענות להצעה שקיבל מהאחים טראמפ להתמנות למנכ"ל ויו"ר חיפה כימיקלים.



בכך הצטרף שחר לשורה ארוכה של מנהלים בכירים שעזבו את אפריקה ישראל בשנתיים האחרונות. הרשימה כוללת את המנכ"ל הקודם ארז מלצר, שעזב לאחר 16 חודשים בלבד בתפקיד; את עופר קוטלר, ששימש מנכ"ל החברה הבת בתחום התשתיות והביצוע דניה סיבוס, ושעבר למתחרה שיכון ובינוי של שרי אריסון; את אבי נוטה, לשעבר מנכ"ל אפי אירופה; את יורם קרן, מנכ"ל אפריקה מגורים, שעבר לתפקיד מנכ"ל קרדן נדל"ן; את שאול גליקסברג, לשעבר סמנכ"ל הכספים; את יעקב בן משה, לשעבר מנהל פעילות אסיה-פסיפיק; את מוטי לייבוביץ, לשעבר מנכ"ל אפריקה בית השקעות; ואת אוריאל עזרן, לשעבר מנהל חטיבת הנכסים המניבים.



פרישות כה רבות של מנהלים בכירים באחת מהקבוצות הגדולות והמשפיעות במשק בפרק זמן כה קצר לא זכורה בקהילה העסקית כבר שנים. המגמה הזו כנראה מצביעה על תרבות ניהולית קשה וריכוזית, ואולי יותר מכך על עומק המשבר שבו מצויה הקבוצה - שכן נראה שברגע שמישהו מהמנהלים מקבל הצעה ממקום אחר הוא לא חושב פעמיים.



ביטול ההנפקה של אלון מנע רווח של לפחות 200 מיליון דולר



>> אפריקה ישראל החמיצה בקיץ 2007 הזדמנות להגדיל את קופת המזומנים שלה בלפחות 200 מיליון דולר. אפריקה מחזיקה ב-26.2% מהון המניות של קבוצת אלון (דודי ויסמן, שרגא וארגון תנועת הקיבוצים), העוסקת בהפעלת תחנות דלק, חנויות נוחות ובתי זיקוק בישראל ובארה"ב, ושולטת בחברות דור אלון, אלון USA ורבוע כחול.



ביולי 2007 פעלו ויסמן ובירן להנפקת קבוצת אלון בבורסת ניו יורק לפי שווי של כ-2.2 מיליארד דולר, ותיכננו לגייס כחצי מיליארד דולר. כחלק מההנפקה אפריקה היתה אמורה לבצע הצעת מכר לכ-9% מאחזקותיה באלון, ובשל העובדה שאחזקה זו היתה רשומה בספריה לפי שווי של 225 מיליון שקל, היא היתה אמורה לגרוף רווח הון של כ-200 מיליון דולר.



אם אפריקה היתה מצליחה לממש שליש מאחזקתה באלון, הקבוצות היו משתחררות מהגדרת בנק ישראל, שקבע כי אפריקה ואלון הן קבוצת לווים. משמעות הקביעה היא ששינויים באיתנות הפיננסית של אחת מהן עלולה להשפיע לרעה על השנייה, מה שהקשה על החברות לבצע גיוסי הון מהבנקים. אלא שבעקבות המשבר נסגר חלון ההנפקות בוול סטריט, והתוכניות נשארו במגירה בינתיים.



לאחר המימוש בהנפקה, בשלב מאוחר יותר תיכננה אפריקה לממש את יתרת אחזקותיה באלון, להעשיר את קופתה בכ-400 מיליון דולר נוספים ולהשיק פעילות עצמאית בתחום האנרגיה. עם זאת, לאחר שנבחנו יותר מ-40 פרויקטים וכן נבדקה אפשרות להצטרפות לגרעין השליטה באורמת של יהודה ויהודית ברוניצקי גם התוכניות האלה עדיין לא יצאו אל הפועל וסביר להניח שגם לא ייצאו בתקופה הקרובה. גם פיתרון בעיית קבוצת לווים לא נראה באופק.



לבייב, לעומת זאת, באמצעות עסקיו הפרטיים, חתם באחרונה על הסכם להקמת מיזם משותף בנמיביה עם מפתחת הטכנולוגיות לזיהוי גנים משובחים אבוג'ין ועם אורפיול, חברה בת של אורמת. המיזם המשותף ינסה לאפיין ולגדל מסחרית צמחי קיקיון בנמיביה כחומר גלם לייצור ביו דיזל (תחליף דיזל שמבוסס על שמן צמחי). בנוסף, החברות הפרטיות של לבייב ממשיכות לתור אחר עסקות חדשות בתחומי התרופות, החקלאות, המזון והאנרגיה.



המשבר פגע גם בביקוש ליהלומים



>> כחודש לאחר הנפקת הענק של אפי פיתוח זינק לב לבייב למקום הראשון בדירוג של רשימת 500 העשירים בישראל של מגזין TheMarker - עם הון אישי מוערך של 6 מיליארד דולר. השנה ירד לבייב למקום הרביעי, עם הון מוערך של 4-4.5 מיליארד דולר. מאז שמניית אפריקה ישראל נסחרה בשיא בתחילת מאי 2007 לפי שווי שוק של 28 מיליארד שקל, בעקבות משבר בשווקים מנייתה צנחה עד כה ב-90%, והחברה איבדה משוויה כ-25 מיליארד שקל. לבייב, המחזיק ב-75% מאפריקה מופסד בעקבות כך "על הנייר" בכ-4.9 מיליארד דולר.



עם זאת, התעלומה הגדולה היא שווי עסקיו הפרטיים של לבייב, המרוכזים בעיקר תחת חברת ממורנד העוסקת בפעילות חובקת עולם בתחומי הנדל"ן, היהלומים, האנרגיה, החקלאות, והפיננסים בהיקף של מיליארדי דולרים.



לבייב, נחשב ליהלומן הפרטי הגדול בעולם והוא פועל בעיקר ברוסיה, במדינות חבר העמים ובאפריקה. הוא נחשב גם ליהלומן היחיד ששולט בכל שרשרת האספקה של היהלומים, משלב הכרייה, דרך הליטוש, השיבוץ בתכשיט והמכירה לצרכן הסופי. במסיבת עיתונאים שכינס לפני כחצי שנה חשף לבייב כי מחזור עסקי היהלומים שלו הוא כ-3 מיליארד דולר. שווי עסקי הזהב שלו נאמד ב-750 מיליון דולר. על פי הערכות שהושמעו בעבר כל יהלום חמישי שנמכר בעולם הוא מבית היוצר של לבייב.



ואולם מחנק האשראי בשווקים, כיווץ את עושרם של האוליגרכים הרוסיים, כמו חברו ושכנו של לבייב בלונדון, רומן אברמוביץ במיליארדי דולרים. סביר להניח כי אברמוביץ ומיליארדים אחרים (אולי לשעבר) פוקדים בתקופה האחרונה פחות ופחות את חנויות תכשיטי היוקרה של לבייב במוסקבה, לונדון, ניו יורק ודובאי. על אף שהצהיר לתקשורת לאחרונה כי עסקי היהלומים והזהב שלו ממשיכים להיות שווים מיליארדי דולרים, וכי הוא מחפש את הבנקים המתאימים להשקיע בפקדונותיהם הנזילים מאות מיליוני דולרים, וכן על אף שהזרים כ-1.4 מיליארד שקל לצורך רכישת מניות של אפריקה ופרעון האג"ח של ממורנד שווי הנכסים הפרטיים שלו צנח גם הוא.



בנוסף לכך, לבייב רכש ב-2005 ו-2006, באמצעות ממורנד, 20% מהון המניות של חברת האופנה פוקס, שבשליטת הראל ויזל ומשפחת פוקס, בהשקעה של כ-86 מיליון שקל. בעקבות צניחת מניית פוקס בעשרות רבות של אחוזים מופסד לבייב "על הנייר" בכ-30 מיליון שקל בגין השקעה זו. סביר להניח שלבייב, שרכש מניות ואג"ח בהנפקות של חברות שונות בהן, פז וסלקום, מופסד "על הנייר" גם בעקבות השקעות אלה.