>> המנהלים של חברות התרופות האינובטיביות הבינלאומיות, שהתאספו סביב השולחן העגול של TheMarker, ניסו לשדר עסקים כרגיל, גם בשיאו של המשבר הפיננסי העולמי. אז מה אם הלקוחות הגדולים ביותר שלהן, הממשלות, איבדו מאות מיליארדי דולרים במשבר? אחרי הכול, הם מרגיעים, אנשים לא יפסיקו להיות חולים ולהזדקק לתרופות. וחוץ מזה, הממשלות וחברות הביטוח בעולם מחויבות להמשיך לממן תרופות למבוטחי הבריאות, גם בעתות משבר.
"אנחנו אצנים למרחקים ארוכים", אומר זאב זליג - מנכ"ל ג'נזיים ישראל ויו"ר פארמה ישראל, ארגון הגג של חברות התרופות האינובטיביות בישראל. "פיתוח תרופה חדשה אורך כעשר שנים, ולכן הרפתקאות פיננסיות פחות מקובלות אצלנו. התוכניות העסקיות שלנו מגובות באשראי וברזרבות פיננסיות", הוא מסביר.
גם לארי אידלסון, מנכ"ל חברת נובו-נורדיסק ישראל, ממהר להרגיע. "החברות שנעלמו הן אלה שהיו ממונפות לגמרי באמצעות השקעות פיננסיות. אצלנו, לעומת זאת, שיעור החוב מתוך ההון העצמי קטן מאוד. בנובו-נורדיסק מדובר בשיעור חוב של 6% בלבד מתוך ההון העצמי. אפשר להתקיים כך במשך תקופה ארוכה, ללא צורך בהזרמה של הון חיצוני".
עופרה פיינמסר, מנכ"לית פייזר ישראל, משוכנעת אף היא כי ענף התרופות ירגיש את המשבר פחות מממגזרים אחרים, כמו היי-טק ונדל"ן. ואכן, פייזר - יצרנית התרופות הגדולה בעולם - הרוויחה 4.2 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2008 - עלייה של 5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. לדברי פיינמסר, "עלייה זו מוכיחה שההתנהגות של ענף התרופות שונה מזו של תחומים אחרים".
אין מגזר חסין
אלא שהמציאות, כמו תמיד, מעט יותר מורכבת. משבר כלכלי בסדר גודל כזה לא יכול לפסוח לחלוטין על שום מגזר, גם לא על תעשייה מסורתית ויציבה כמו תעשיית התרופות. השבוע, למשל, פורסם כי לראשונה זה עשור נרשמה ירידה בצריכת תרופות מרשם בארה"ב (ראו מסגרת).
אל המשבר הנוכחי מגיעות החברות האינובטיביות כשהן עדיין מתמודדות עם המשבר הפרטי שהן חוות, בדמות התייבשות צנרת התרופות החדשות (ב-2007 אישר ה-FDA רק 19 תרופות חדשות). התחזיות לשנים הקרובות קודרות לא פחות. לפי הערכות של חברת המחקר האמריקאית דאטה-מוניטור, בין 2007 ל-2012 ייאלצו 50 חברות התרופות האינובטיביות הגדולות להתמודד עם פקיעת פטנטים בשווי של 115 מיליארד דולר. בנוסף, מתמודדות החברות עם רגולציה קשוחה ביותר והאמרת העלויות של מחקר ופיתוח של תרופות חדשות.
"בלי קשר למשבר, חברות הפארמה הבינלאומיות מבצעות כבר מ-2005 ארגון מחדש - כדי להתאים עצמן לסביבה המשתנה בעולם הרפואי - והן עוסקות כל הזמן בניסיון לחסוך בהוצאות", מאשר דורון בן עמי, מנכ"ל MSD ישראל. בשבוע שעבר, למשל, הודיעה החברה האם של MSD - ענקית התרופות מרק - על פיטוריהם של 7,200 עובדים בעולם עד סוף 2011; זאת כתוצאה מירידה של 30% כמעט ברווחיה ברבעון השלישי לעומת התקופה המקבילה ב-2007.
החשש הגדול של החברות האינובטיביות כעת הוא מקיצוצי תקציב כואבים, שמדינות שנפגעו באופן קשה מהמשבר ייאלצו לבצע. קיצוצים אלה יכללו מן הסתם פגיעה בתקציב הבריאות - שחלק ניכר ממנו מוקדם לתרופות מרשם.
השוק של תרופות המרשם מגלגל סכום אדיר של כ-750 מיליארד דולר, ותקציב הבריאות הוא אחת ההוצאות הלאומיות הגבוהות במדינות רבות - 7%-11% מהתל"ג, ובארה"ב אף יותר. לכן, למרות הדיבורים על "ביקוש קשיח", די ברור שקובעי המדיניות בעולם יפעלו בדרכים שונות כדי לצמצם ככל האפשר את ההוצאה שלהם על תרופות.
לדברי זליג, הנזק שייגרם לחברות התרופות תלוי במידה רבה באורך המשבר. "אם המשבר יימשך כמה חודשים, ויסתיים בינואר-פברואר 2009, רוב החברות יחזרו לפעילות מלאה; אם הוא יהיה ארוך יותר, כל החברות יתקשו לגייס אשראי ויצטרכו להיערך לכך", הוא אומר. "בכל מקרה, אין ספק שחלק מהחברות יבצעו שינויים ארגוניים כאלה ואחרים, דברים שקורים ביומיום גם בלי המשבר הזה. ייתכן שהפעם יידרשו שינויים גדולים יותר".
האם אתם נערכים לכך שממשלות ינסו להוזיל את ההוצאות על תרופות, למשל, באמצעות לחץ עליכם להוריד מחירים או מעבר למודלים של חלוקת סיכונים (risk sharing), שבהם החברה מקבלת תשלום רק אם התרופה עובדת?
דורון בן עמי: "יהיה לחץ, אין ספק; המשבר הכלכלי העולמי לא יפסח לחלוטין על חברות התרופות. סביר להניח שיהיו ניסיונות של הממשל בארה"ב לצמצם הוצאות ולהוריד מחירים. כבר כיום יש לחצים כאלה על חברות התרופות, והמשבר יכול לספק תירוצים להגביר את עוצמת הלחץ".
"פיינמסר: "צריך לזכור שעלות הפיתוח של תרופה חדשה היא גבוהה מאוד, ולכן גם ללחץ הזה צריך להיות גבול. במקרים רבים חברה משקיעה כסף רב בפיתוח של תרופה חדשה, אך התרופה 'נופלת' מסיבות שונות - ואף אחד לא מחזיר לחברה את ההשקעה שאבדה לה".
שעתן הגדולה של החברות הגנריות
אחת ההערכות של אנליסטים ומומחים היא שמי שירוויח מהמשבר וייצא מחוזק ממנו הן דווקא חברות התרופות הגנריות, המתחרות הנושפות בעורפן של החברות האינובטיביות. הסיבה: התרופות הגנריות זולות בהרבה מתרופות המקור מבוססות הפטנט. לפיכך ממשלות, שינסו לקצץ בתקציבן בכל דרך בעקבות המשבר, ידחפו למעבר מהיר יותר לגנריקה.
האם זו הולכת להיות שעתן הגדולה של החברות הגנריות, על חשבונכם?
בן עמי: "הגנריקה תחגוג את החגיגות שלה, אבל אנחנו אלה שמוציאים לשוק תרופות חדשניות, אשר מספקות פתרונות לבעיות שבעבר לא היה להן פתרון טוב מספיק. זה התפקיד הייחודי של חברות הפארמה".
אידלסון מסכים: "אנחנו לא מוגנים. בהחלט תיתכן פגיעה בחברות האינובטיביות ומגמה של מעבר לגנריקה, אבל הממשלות מבינות את המודל הבסיסי שלפיו אנו חייבים להשקיע הרבה כסף כדי לפתח תרופה, ואחרי זה לגבות מחיר שיחזיר את ההשקעה. בלי זה לא יהיו תרופות חדשות, ובלי תרופות חדשות אין גם גנריקה".
ואולם זליג חולק על עמיתיו: "החברות הגנריות ייפגעו יותר מאתנו. זו תעשייה עתירת כוח אדם ולוגיסטיקה, וסיכוני התחרות מהמזרח גדולים מאשר בתעשייה שלנו. לחברות האינובטיביות יש אמצעים שונים להתמודד עם המשבר, למשל כניסה לשווקים חדשים. יש הרבה מדינות שבהן החברות עדיין לא פועלות במלוא העוצמה, כמו סין והודו. זה בהחלט יכול להיות קהל מטרה חדש".
העיניים נשואות לוועדת הסל
עם כל הכבוד למשבר העולמי, העיניים של תעשיית התרופות בישראל נשואות בימים אלה בעיקר למקום אחד: לוועדת סל התרופות. כבכל שנה, תחרוץ הוועדה, שאמורה לסיים את עבודתה בשבועות הקרובים, את גורלם של החולים - ובמידה מסוימת גם את גורלן של חברות התרופות.
לחברה שהתרופה שלה נכנסת לסל מובטחת הכנסה קבועה לשנים רבות - אותו מימון ממשלתי שמקיצוצו חוששות כיום החברות, בשל משבר. לעומת זאת, תרופת מרשם שאינה נכללת בסל כמעט שאינה נמכרת, כך שקל להבין עד כמה משמעותית החלטת הוועדה בעבור החברות.
בעבר היו מלווים דיוני הוועדה בהפגנות סוערות של חולים ובדיון ציבורי ער. בשנה שעברה, למשל, פרש ממנה בזעם יו"ר ההסתדרות הרפואית יורם בלשר, והקים את "ועדת הסל האלטרנטיווית". השנה, אולי מפני שתקציב הוועדה נקבע לשלוש שנים מראש ובסכום מכובד של כ-410 מיליון שקל בשנה, עוברים דיוני הוועדה בשקט יחסי, לפחות על פני השטח.
גם למנכ"לים של חברות התרופות יש רק מלים טובות לומר על תפקודה של ועדת הסל, אולי מתוך רצון שלא להרגיז את חברי הוועדה בתקופה קריטית כל כך.
"יש שיפור בהשוואה למצב ששרר לפני כמה שנים", אומר בן עמי. "התקציב קבוע, השקיפות אמנם חלקית אבל גדולה מבעבר, כי נותנים לעיתונאים להיכנס לדיונים, ובסך הכל יושבים בוועדה אנשים מקצועיים, אף שלאנשי משרד האוצר וקופות החולים יש ייצוג יתר".
אידלסון מסכים: "העובדה שתקציב הסל הוא תלת-שנתי ניטרלה את המשחק הפוליטי שהתנהל סביבו בכל שנה. השאיפה שלנו היא שהתקציב יהיה לא רק תלת-שנתי, אלא קבוע - ואנחנו בדרך לשם".
בניגוד לעמיתיו, לזליג יש טענות לגבי מה שהוא מגדיר כחוסר שקיפות של הוועדה. "די מגוחך לטעון שהוועדה שקופה רק משום שיושבים בה עיתונאים. אם היא היתה באמת שקופה, היו מתפרסמים פרוטוקולים מפורטים של ישיבותיה זמן קצר לאחר קיומן, כפי שנהוג בחו"ל, ולא באיחור של חודשים".
עוד טוען זליג כי חברות התרופות לא מקבלות שום פידבק או מידע מהדיונים שמתקיימים על המוצרים שלהן, וכך קשה להן לדעת כיצד לתקן את הבקשות שיגישו בשנה הבאה. זאת בניגוד למצב בחו"ל, שם מזמינים את החברות להשתתף בדיונים עצמם.
"פעילות הוועדה אינה מוסדרת בחוק", אומר גיא גורצקי, מנכ"ל פארמה ישראל. "בשום מקום לא כתוב מה צריך להיות הרכב הוועדה, איך ממונים חבריה, מתי היא מתכנסת ואיך היא צריכה לעבוד. הסדרת העניין אפילו לא נמצאת על סדר היום של משרד הבריאות. מהרגע שחברה מגישה תרופה לסל ועד לרגע שבו מנכ"ל משרד הבריאות חותם על הרשימה הסופית של התרופות שייכנסו לסל, אנחנו לא יודעים כלום - זה חור שחור. אין לנו גם אפשרות להגיב ולערער על ההחלטה. אני חושב שאם היתה בקרה מסוג כזה מצדנו, זה היה עוזר לתקינות התהליך".
נהוג לומר שסל התרופות בישראל הוא מהטובים והמתקדמים בעולם. האם אתם חותמים על אמירה זו?
פיינמסר: "הרפואה בישראל מתקדמת וטובה מאוד, מכיוון שבניגוד לארה"ב למשל, כל האזרחים מבוטחים ומקבלים סל בסיסי וטוב של שירותים".
בן עמי: "בארה"ב הרפואה אולי מתקדמת יותר, אבל יש אוכלוסיות שלמות ללא נגישות אליה, כי הן אינן מבוטחות או שהן מבוטחות באופן חלקי. בהשוואה לאירופה, בישראל יש רפואה טובה מאוד, אם כי דווקא בתחום התרופות אנחנו קצת מאחרים".
בדרך כלל הטענה על ישראל היא הפוכה: שממהרים לאמץ כאן טכנולוגיות חדשות, אשר עדיין בעולם מספיק ניסיון לגביהן; למשל, תרופות חדשות לסרטן.
בן עמי: "זה סוג של אשליה. נכון שיש תרופות חדישות לסרטן שניתנות בישראל, אך יש גם תרופות המוניות לכולסטרול, לחץ דם וסוכרת, שרק אוכלוסייה מצומצמת בישראל יכולה לקבל. למעשה, הסל כולל הרבה תרופות שניתנות למעט חולים, כך שקשה להשוות את המצב לחו"ל ולהגיד שהסל שלנו עשיר יותר".
זליג: "הרבה פעמים, כשאומרים שתרופה מסוימת כלולה בסל, צריך לבדוק מה זה אומר. אם היא ניתנת באופן חלקי או לקבוצה מצומצמת של חולים - זה לא מיישר אותנו עם מדינות אחרות".
פיינמסר מוסיפה: "גם הגדרת הסל לא תמיד ברורה. משאירים עמימות מסוימת בהגדרת הזכאות לתרופה, מה שנותן פתח לפרשנות של קופות החולים בשאלה אם החולה זכאי לקבל את התרופה".
רוצים סיוע כמו אינטל
בשנים האחרונות גוברת והולכת המעורבות של חברות התרופות הבינלאומיות בניסויים קליניים בישראל. ב-2007 השקיעו חברות התרופות כ-300 מיליון שקל בניסויים קליניים שנערכו בבתי חולים בישראל, ולפי הערכת בכיר בשוק הסכום האמיתי (כולל ההוצאות הלוגיסטיות ומחיר התרופות) מגיע ל-300 מיליון דולר.
עם זאת, במערכת הבריאות ובסניפים הישראליים של חברות התרופות יש תחושה שענקיות התרופות יכלו להשקיע בישראל הרבה יותר, גם בתחומים נוספים שמעבר לניסויים הקליניים.
ישראל היא מדינה עשירה ברופאים מוכשרים, מרכזים רפואיים מצטיינים ורעיונות פורצי דרך. אם כך, מדוע חברות האם שלכם לא פותחות בישראל מרכזי פיתוח?
פיינמסר: "לחברות האם יש רצון רב להשקיע בישראל, אך הדבר תלוי במידה רבה ביצירת סביבה הדומה למקובל במדינות המערביות, שיודעות לכבד את חוקי הקניין הרוחני ולא להתעלם מהם. אם תהיה הכרה כזו בישראל - נראה פה יותר מחקר ופיתוח".
גורצקי: "המפתח הוא הסביבה העסקית. תפקיד הממשלה הוא להפוך את ישראל למקום אטרקטיווי להשקעה, למשל, להתחייב ללוחות זמנים בניסויים קליניים או להציע חבילת סיוע אמיתית, כמו שעשו באינטל.
"בישראל יש תשתית מעולה למחקר, אבל כבר יותר מעשור שלא מצליחים לחוקק פה חוק המסדיר את הניסויים הקליניים. כשאומרים חברת תרופות בישראל, מיד חושבים על טבע, אבל אסור לשכוח שיש כאן תעשייה שלמה עם גב בינלאומי עצום. ישראל צריכה להכיר בכך שעליה לתת כדי לקבל".
זליג: חברות התרופות הן מנוע הצמיחה הגדול ביותר של מערכת הבריאות בישראל. בלעדיהן לא היו עורכים ניסויים קליניים, לא היו מפתחים תרופות ובתי החולים לא היו נהנים מכספים רבים שמוזרמים מחברות התרופות לצורך ניסויים. אנחנו גאים מאוד שזה כך, ורוצים שיאפשרו לנו להכפיל ולשלש את ההשקעות שלנו, אבל כדי להיות מסוגלים להתחרות באירלנד ובסינגפור עלינו ללמוד מה שהן עשו וליישם זאת כאן. זה מורכב, אך אפשרי. ישראל היא אולי המקום הטוב ביותר לגדל בו יין, אך אם לא ינטעו פה כרמים - זה לא יעזור".
-
חברות אינובטיביות
חברות המפתחות תרופות חדשות, מוגנות פטנט. ההשקעה בפיתוחן יקרה מאוד, ולכן מחירן גבוה יחסית בדרך כלל.
-
חברות גנריות
חברות המייצרות תרופות חיקוי, לאחר שמסתיימת תקופת הפטנט על תרופת המקור. התרופות הגנריות זולות באופן משמעותי מתרופות הפטנט.
"לחברות התרופות יש אינטרס לשמור על האתיקה מול הרופאים"
>> הפגישה עם המנכ"לים של חברות התרופות נערכה לקראת הכנס השנתי של פארמה ישראל, שיתקיים מחר ויעסוק בתרומה של החברות לקהילה. המנהלים סיפרו בהתלהבות על הפרויקטים הפילנתרופיים של החברות, והגיעו מוכנים גם לשאלה המתבקשת על התדמית הבעייתית שנוצרה להן בעניין התרומות והמתנות שהם מעניקים למוסדות רפואיים ולרופאים; מתנות הנראות לעתים כמו שוחד לכאורה, שנועד להשפיע על ההחלטות הרפואיות.
"אנחנו דוחים מכל וכל רמזים להתנהגות לא נאותה", מתקומם זאב זליג. "אנו חתומים על קוד אתי מול קופות החולים, ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות, וכל עובד לומד אותו ואף נבחן עליו כדי למנוע אי הבנות. זה אינטרס אישי שלנו שהעובדים ייצמדו לכללי האתיקה - כי כל אחד מאתנו אחראי באופן אישי לכל הפרה".
עופרה פיינמסר מפנה אצבע מאשימה כלפי התקשורת וטוענת כי דברים רבים נובעים מחוסר הבנה. "אנשים זוכרים את הידיעה בעיתון על כך שקבוצת חוקרים נסעה לחו"ל במימון חברת תרופות, אך אם היו מבינים את הסיפור כולו ואת הסיבה לכך שאותו חוקר צריך היה להשתתף במחקר בינלאומי וללמוד את הפרוטוקול של הניסוי, הם היו מסתכלים על זה באופן אחר לגמרי".
"בעולם שלנו", אומר לארי אידלסון "עניינים של פיתוח תרופות ולימודי המשך של רופאים ממומנים באופן כמעט בלעדי על ידי חברות התרופות; ממשלות לא משקיעות בזה. בכל מקרה, תמיד יש גוף שלישי שמתווך בין הרופא לחברות, כך שהכסף לא עובר אליו ישירות".
"תרופות זה לא רק טבע - יש כאן תעשייה שלמה עם גב בינלאומי"
מאת רוני לינדר-גנץ
29.10.2008 / 6:48