>> משבר מתאפיין תמיד בתופעות לוואי. אחת מתופעות הלוואי המטרידות יותר של המשבר הצעיר הזה ניתן לכנות בשם "פיטורי האווירה". במלים אחרות: הקלות שבה קופצים מנהלים על ההזדמנות לפטר עובדים, לא כי צריך באמת, אלא כי האווירה הציבורית מאפשרת.
חשוב לזכור כי "המשבר" אינו קונגלומרט. הוא מורכב מגורמים רבים שיגיבו אליו באופן שונה: חברות מסוימות כבר נכנסו לאסטרטגיית הישרדות, אחרות עדיין לא, יש שמפטרות, יש שיכולות לשמור על כוח האדם, יש שייפגעו באופן קיומי, ויש מי שאפילו ירוויחו.
מובן מאליו הוא שכשהברק פוגע - צריך להגיב. כששווקים נעלמים, כשלקוחות מפסיקים לשלם, כשהאשראי הופך ללא זמין, כשלא דאגת בימים טובים לערימת מזומנים שתסייע לך ביום סגריר - אין ברירה אלא לשלוח אנשים הביתה.
כשמנהל חברת היי-טק מספר שאם לא ישלח 50 מתוך 100 עובדיו, לא ישרוד את הרבעון הקרוב, איש לא יכול לבוא אליו בטענות. לא זו בלבד שהתנהלותו לגיטימית, אלא ראויה לכל לשבח - הוא שולח 50 איש כדי למנוע מצב שבו ייפגשו כל ה-100 בלשכת התעסוקה.
מנגד עומד המנהל הציניקן: מצב החברה שלו טוב, המשבר לא פגע בו (לפחות כרגע) הצפי חיובי, הכל בסדר, אלא שלידיו של אותו מנהל מוכשר נופלת הזדמנות פז. "זה הזמן להיפטר מאותו נודניק ממחלקת המכירות", הוא אומר לעצמו, "מזה שאיכזב אותי במחלקת הכספים, מזו שלא מפסיקה להתנגד לי בשירות הלקוחות. זה הזמן להקטין את המצבת שגדלה, להקטין הוצאות, להגדיל את שורת הרווח. מי יעצור בעדי?" "האווירה הציבורית תומכת, הדירקטוריון יאשר מיד, גם העובדים יבינו: יש משבר, אני אגיד להם, אין ברירה, זה קורה אצל כולם, תקראו בעיתון".
העובדים התמימים שעומדים עכשיו לשלם את מחיר הקיצוץ הלא הכרחי, היו שם גם לפני שישה ושלושה חודשים, אלא שאז לא העלה על דעתו אותו מנהל לעשות את הצעד. הוא דחה אותו, כי בימי שגשוג הסלחנות רבה יותר, וחשוב מזה, שיחת פיטורים בתקופת שגרה היא שיחה אישית, ולכן גם קשה במיוחד.
אף מנהל אינו רוצה להצטייר כאיש הרע, זה ששולח אדם לגורלו, משכנתאתו וילדיו. מנהלים נוטים לדחות שיחות מסוג זה פשוט "כי לא נעים". כיום הכל נראה אחרת. הלא נעים הפך להרבה יותר נוח כשהוא קורה "אצל כולם". האווירה היא זו שיוצרת את הקלות הבלתי-נסבלת של הפיטורים.
אילו היה אותו מנהל חושב מראש ומפטר את אלה שאינו זקוק להם לפני כמה חודשים, ייתכן שהיו מוצאים עבודה בקלות - שוק העבודה להזכירכם, נהנה עד לפני חודשיים מפריחה שלא נראתה כבר שנים.
בימים האלה, כשהוא מנצל את ההזדמנות, הוא פחות או יותר שולח אותם אל הקרח. ברור לכל ילד כי בעתיד הקרוב יהיה הרבה יותר קשה למצוא עבודה. כיום יותר מתמיד, חייב כל מנהל לחשוב היטב על המוטיווציה העומדת בבסיס פעולתו. אפשר, בהחלט אפשר, לנקוט צעד לא לגמרי הכרחי ולחשוב בעיקר על שורת הרווח. ואפשר גם להיות בן אדם.
מנהלים מנצלים את המשבר
טלי חרותי-סובר
29.10.2008 / 7:14