>> בעוד כמה שנים יציפו הפרסומות את ערוצי הכבלים והלוויין, לערוצים המסחריים 2 ו-10 יהיו בעלי בית נצחיים שאי אפשר יהיה להחליפם, ונוכל לבחור בדיוק איזה ערוץ נרצה לרכוש מחברות הכבלים והלוויין - כך יקרה אם חזונו של משרד האוצר יתממש והרפורמה בתחום הטלוויזיה, שמוגשת כעת במסגרת חוק ההסדרים, תצא לפועל ותשנה לחלוטין את שוק הטלוויזיה בישראל.
יש לזכור שהבחירות הקרבות יהפכו, ככל הנראה, את הקערה על פיה והתקציב המתוכנן, הכולל את חוק ההסדרים ואת הרפורמה,יחכה לממשלה הבאה - וזו כמובן יכולה לשנות לחלוטין את התמונה.
הרפורמה המדוברת עשויה לשנות את פניו של שוק המדיה בישראל מהקצה אל הקצה. הרפורמה עוסקת בכמה תחומים משמעותיים שיהיו בעלי השפעה רבה על כל אחד מגופי השידור, וגם על הצרכנים.
התחום הראשון הוא שילוב של פרסומות בכבלים ובלוויין. במקביל, יידרשו yes ו-HOT למכור חבילה צרה שתכלול את הערוצים 33, 10, 2, 1 ו-99, ואילו כל ערוץ נוסף יתומחר בנפרד. yes ו-HOT הן אלה שיצטרכו לקבוע את מחיר החבילה ואת מחירו של כל ערוץ, אך לפי הערכת האוצר מחיר חבילת הבסיס יהיה כמה עשרות שקלים - כנראה 60-80 שקל. בעבור כל ערוץ יהיה צורך להוסיף סכום שינוע בין שקלים בודדים ל-20 שקל.
צד נוסף של הרפורמה הוא מעבר לרישיונות בטלוויזיה המסחרית. כיום, הזכיינים של ערוצים 10 ו-2 מקבלים את הזכות לשדר באמצעות מכרז שבו ההצעה הטובה ביותר זוכה. זיכיונו של ערוץ 10 יסתיים בפברואר 2010, ואילו זיכיונן של רשת וקשת יפוג ב-2015.
ההבדלים המרכזיים בין זיכיונות ורישיונות הם שרישיונות ניתנים לתקופה בלתי מוגבלת ונשללים רק בעקבות הפרות חמורות, לעומת זיכיונות שכרוכים בהליך של מכרז מדי כמה שנים. שינוי נוסף הוא מתן היתר לכניסת מתחרים חדשים - אפשרות שלא קיימת כיום.
בפסטיבל ראש פינה הקרוב יתקיים פאנל שבו ישתפו ראשי כל החברות הנוגעות בדבר, לצד נציגי משרדי האוצר, התקשורת והפרסומאים. שאלנו אותם לדעתם על הרפורמה המדוברת, וכיצד הם היו פועלים אחרת.
"רפורמה שתוצאתה הישירה היא הרס הטלוויזיה המסחרית בישראל"
יוחנן צנגן מנכ"ל רשת
מהי עמדתך בנוגע לרפורמה?
"רשת מתנגדת באופן מוחלט לרפורמה - שתוצאתה הישירה היא הרס הטלוויזיה המסחרית בישראל, פגיעה ביציבות הכלכלית של הגופים המשדרים, פיטורי עובדים וירידה דרמטית ברמת ההשקעה בתוכן".
מדוע אתה מתנגד לרפורמה?
"רשת מתנגדת משום שלא נעשתה בדיקה יסודית לגבי השוק כולו לפני גיבושה. הנחות האוצר שעליהן מבוססת הרפורמה מוטעות לחלוטין, וכך גם ההנחות ביחס לעוגת הפרסום - שכבר כיום אינה מפרנסת את הערוצים הקיימים - וההנחות לגבי הפגיעה בהכנסות".
אילו שינויים צריך להכניס לרפורמה?
"ביטול מיידי של הרפורמה כולה, ואימוץ של הסכמי היוצרים עם גופי השידור".
השורה התחתונה:
זכייניות ערוץ 2 מביעות התנגדות למהלך המתוכנן, אך מעבר להתנגדות הנחרצת לפרסום בכבלים ובלוויין - שצפוי לפגוע בהן באופן ברור - ההתנגדות למעבר למשטר הרישיונות היא ברובה מס שפתיים וצבירת נקודות לקראת משא ומתן עתידי על החזרת דמי הזיכיון (BID) שאליהם התחייבו עם קבלת הזיכיון (כ-300 מיליון לכל תקופת הזיכיון בעבור רשת וקשת יחד).
בנוסף, זכייניות ערוץ 2 אמנם ישמחו להמשיך להיות בלעדיות בשוק (עם ערוץ 10) עד לתום תקופת זיכיונן ב-2015, אך לאחר מכן בהחלט יהיו מעוניינות לעבור למשטר של רישיונות, שיאפשר להן אופק פעולה רחב יותר ורגולציה מופחתת. אין לשכוח שמצבן של זכייניות ערוץ 2 אינו מהגרועים: אין להן תחרות רבה (למעט ערוץ 10), הן לא עומדות במחויבויות התוכן שלהן ולא נמצאות במצב קבוע של הפסד.
"ההחלטה שתחרוץ את עתיד הטלוויזיה בישראל התקבלה על בסיס קריאה בקלפים"
יורם מוקדי סמנכ"ל אסטרטגיה וקשרי ממשל ב-HOT
מהי עמדתך בנוגע לרפורמה?
"הרפורמה משלבת פיקוח מחירים ארכאי על חבילת הבסיס, ובתמורה מנסה לכלול חבילת 'סוכריות'. מדובר בפתרון מורכב שמחפש בעיה, אלא שבעקבות הרפורמה אכן תיווצר הבעיה".
מדוע אתה מתנגד לרפורמה?
"הרפורמה לא נעשתה על בסיס חשיבה מעמיקה או באמצעות מומחים בתחום. מדובר ב'שליפה'. הנחת המוצא של כל הרפורמה היא שחבילת הבסיס של הכבלים והלוויין בישראל יקרה, על אף שקיימות מדינות רבות בעולם שהמחיר של שירותי הבסיס בהן גבוה יותר. בנוסף, עצם ההשוואה אינה נכונה, משום שמבנה החבילות בישראל ובעולם שונה לחלוטין. משווים תפוחים למלפפונים, ועל זה בונים תיאוריה שלמה לגבי כשל בשוק התפוחים".
מה היתרונות והחיסרונות שאתה רואה ברפורמה?
"חרף העובדה שבקרוב מדינת ישראל תממן לאזרחיה חמישה ערוצים פתוחים באוויר בשידור דיגיטלי (DTT), נולדה לה דרישה כי המגזר הפרטי יעביר את אותם הערוצים גם בכבלים ובלוויין במחיר מפוקח. אפשר היה לצפות שמובילי הרפורמה יחכו ויבחנו את השלכות השידורים הפתוחים על מחירי חבילת הבסיס - במיוחד בעניין כה בעייתי וארכאי כמו פיקוח על מחירים.
"מששלפו הרפורמטורים את המקל - הפיקוח על מחיר חבילת הבסיס - הם חיפשו גזר להמתיק את הגזרה באמצעות פרסום בכבלים ובלוויין. לא נעשתה עבודה רצינית לגבי רפורמה בשוק הפרסום הטלוויזיוני. ההחלטה שתחרוץ את עתיד הטלוויזיה התקבלה על בסיס הערכה, או על בסיס קריאה בקלפים, או שילוב מהפכני של שניהם".
אילו שינויים צריך להכניס לרפורמה?
"יש לנו בקשה צנועה: גם כאשר רפורמה כוללת סוכריות שהן לטובתנו, כמו פרסום, אנו מבקשים שהיא תעשה לאחר חשיבה, ולא בשליפה. יש כאן תעשייה שלמה שתשלם ביוקר על שליפות, ומי שיסבול יותר מכולם הוא הצופה. יש לקחת את הרפורמה, לגרוס אותה, ולקיים בחינה מקצועית אמיתית של כל שוק השידורים בישראל".
השורה התחתונה:
חברות הכבלים והלוויין אמנם לא יתנגדו לאפשרות להרוויח כסף משידור פרסומות, אך לא במחיר הכבד של הפחתת מחיר חבילת הבסיס. ההכנסות מחבילת הבסיס הן קבועות ובטוחות ולא מצריכות השקעה לאחר הצטרפות הלקוח לחברה, זאת לעומת זמן האוויר שיש לשווק מדי יום ומחירו מושפע בקלות, בוודאי בעת שמתרחש המשבר הכלכלי הגדול ביותר בעשורים האחרונים.
החברות ישמחו להמשיך למכור לנו חבילת בסיס רחבה שכוללת גם ערוצים אזוטריים ולא נצפים בעליל - במחיר רחב. החברות מתייחסות בחשדנות להערכות האוצר כי שוק הפרסום כולו יגדל ושהחברות ממנו יכניסו 300-400 מיליון שקל בשנה, וזוכרות את תקדים ערוץ 10, שכניסתו לשוק לא הביאה לגידול המובטח בשוק או לכניסת מפרסמים בינוניים. כדאי גם לזכור שחברות אלה מכניסות סכומים לא קטנים ממכירת תוכן שיווקי, זאת בלי שהצופים - שאינם מבחינים בכך תמיד - לא מתרעמים על כך.
"במציאות של רעידת אדמה כלכלית יש צורך לחזק את הקיים"
נפתלי גליקסברג נציג איגודי היוצרים
מהי עמדתך בנוגע להצעת הרפורמה?
"לפעמים, אם מרחיבים - מחריבים, ולא במקרה אלה אותן אותיות. מדובר בהצעה פופוליסטית חסרת הבנה מקיפה בתחום שידורי הטלוויזיה בכלל, ובישראל בפרט. זוהי נקודת מבט צרה בשם התחרות החופשית, כאשר בהצעה הנוכחית הנזק רב על התועלת".
מדוע אתה מתנגד?
"אם האוצר היה מתייחס לגופי השידור באותה מידת אחריות שהוא מתייחס לבנקים, סביר להניח שהצעה כה חפוזה לא היתה עולה כלל על סדר היום. שוק הטלוויזיה מכיל שורה ארוכה של פרמטרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים, וההצעה אינה מתייחסת למורכבות זו. טעות חמורה טעה האוצר בכך שלא עירב משרדים נוספים".
מה היתרונות והחיסרונות שאתה רואה ברפורמה?
"פתיחת השוק למתחרים נוספים עשויה להגביר את התחרות. המעבר לרישיונות מלווה ברגולציה אפקטיווית יכול להבטיח אופק כלכלי למשקיעים, ויש בכך משום ההיגיון. פרסום בכבלים ובלוויין יאפשר למפרסמים קטנים למצוא פלטפורמת פרסום בטלוויזיה. ואולם טלוויזיה היא בראש ובראשונה מעצבת חברה ותרבות, ורק לאחר מכן מקור הכנסה - וזו צריכה להיות אבן היסוד בכל רפורמה".
אילו שינויים צריך להכניס לרפורמה?
"זו לא העת לרפורמות מהפכניות. במציאות של רעידת אדמה כלכלית יש צורך לחזק את הקיים, לייצר רגולציה אפקטיווית ולשמר את טובת הצרכן, היצירה והיוצרים לצד הגנה על המשקיעים".
השורה התחתונה:
גליקסברג וחבריו היוצרים יהיו הראשונים לשלם את המחיר במקרה של ירידה בהכנסות חברות הטלוויזיה. ההשקעה בתוכן - גם אם היא מחויבת לפי חוק - תצטמצם למינימום האפשרי. בנוסף, היוצרים לא ויתרו על התקווה למימוש ההסכם שחתמו עם הזכייניות המסדיר את ההשקעה בתוכן - שנתקל בהתנגדות נחרצת של הרשות השנייה.
במקרה שהשוק יעבור למשטר רישיונות, כוחן של הזכייניות - שלא יצטרכו לגשת למכרז מדי כמה שנים - יגדל, ולפיכך גם היכולת שלהן לקבוע באילו תכנים ישקיעו את כספן.
"בכל העולם יש פרסומות בכבלים ובלוויין"
ניצן חן יו"ר מועצת הכבלים והלוויין
מהי עמדתך בנוגע להצעת הרפורמה של האוצר?
"בעיקרון אני מברך על המגמה של הוזלת עלויות לצופי הטלוויזיה הרב-ערוצית, על אף שמן הראוי שרפורמה כזו תיעשה לאחר שנבחנו לעומק כל השלכותיה והשפעותיה, ולא בהליך מזורז. המועצה שאמורה ליישם את פרטי הרפורמה תוכל לעשות כן רק לאחר בדיקה מקיפה ושימוע לכל הגופים הנוגעים בדבר.
"פרסום בטלוויזיה הרב-ערוצית קיים בכל העולם, ובנקודה זו ישראל היא חריגה בכך שחברות הכבלים והלוויין אינן רשאיות לשדר פרסומות בערוציהן. ברור לי החשש של הערוצים המסחריים, שנהנו עד כה מבלעדיות בתחום, ויש לבחון אם לפצותם בשל כך. גם בנוגע לחבילת הבסיס הצרה יש בסיס לטענה שהצרכן הישראלי משלם בעבור חבילה המכילה יותר ערוצים ממה שהוא מעוניין וצורך בפועל, אבל יש לבדוק לעומק וביסודיות אם עלות דמי המנוי לצרכן אכן תוזל באופן משמעותי. לא ברור אם אכן זה יקרה במסגרת הרפורמה".
מה היתרונות והחיסרונות שאתה רואה ברפורמה?
"היתרון המשמעותי ביותר יהיה הוזלת מחיר החבילה לצרכן ומתן אפשרות לשלם רק על הערוצים שהוא בוחר לצפות בהם. יתרון נוסף הוא יצירת אפשרות להשתתפות של מפרסמים קטנים ובינוניים בעוגת הפרסום, שכיום חולקים בה רק המפרסמים הגדולים, כאשר עלות זמן הפרסום מהווה חסם לכניסת המפרסמים הקטנים והבינוניים. חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית יוכלו להציע פרסום בעלויות נמוכות יותר לתחומים ספציפיים ולמפרסמים קטנים, וזה ייטיב גם עם חברות הכבלים והלוויין וגם עם הצופה - שיקבל שירותים במחיר נמוך יותר.
"החיסרונות המשמעותיים הם היעדר בדיקה מקיפה של השלכות ההצעה ושל המחיר שהמנויים ישלמו בעבור הערוצים שהם מעוניינים לראות. בנוסף, לא נבחנו ההשלכות על HOT ו-yes ועל יכולתן למלא אחר כללי הרגולציה הקיימת עליהן, וההשלכות על תוכן השידורים שיופיע בסופו של דבר על המסך בעקבות הרפורמה".
אילו שינויים צריך להכניס ברפורמה?
"חבילת הבסיס צריכה לכלול יותר ערוצים לעומת אלה הכלולים כרגע ברפורמה; יש לשמור על מקומם של הערוצים הייעודיים (9, 24 והערוץ הערבי שיוקם בקרוב); יש לשמר כמובן את המחויבויות של הפלטפורמות להפקות מקור, המהוות את פאר היצירה של התרבות הישראלית שאותן מפיקות HOT ו-yes; רפורמה כזו צריכה להביא בחשבון את כל השינויים הטכנולוגיים הצפויים בשנים הקרובות, בכללם האפשרות להוריד תכנים מהאינטרנט למסך הטלוויזיה, וההשלכות של מגמות אלה על תעשיית הכבלים והלוויין.
השורה התחתונה:
לניצן חן אין, ככל הנראה, אינטרס סמוי ברפורמה. להבדיל מהרשות השנייה, שהמעבר לרישיונות צפוי לכלול השפעות על גודלה ותקציבה - שכן במשטר רישיונות הרגולציה פחותה יותר - הפרסום בכבלים ובלוויין לא ישפיע באופן מהותי על מועצת הכבלים והלוויין.
"הרפורמה לא נותנת מענה מוחלט"
נגה רובינשטיין נציגת משרד התקשורת
מהי עמדתך בנוגע להצעת הרפורמה?
"משרד התקשורת כבר החל בטיפול בעניינים שהרפורמה הנוכחית מציעה להם פתרון, וסבור כי יש מקום להקים ועדה שתבחן את מכלול הנושאים שהועלו בחוק ההסדרים. הרפורמה במתכונת המוצעת לא תיתן מענה מוחלט לבעיות שעומדות על הפרק, מכיוון שמדובר בהסדרה של כל סוגיה בנפרד, ולא בהסדרה של כל הסוגיות יחד.
"כך למשל, צמצום חבילת הבסיס הוא עיקרון נכון, ועל כן ועדת גרונאו המליצה עליו, אבל מטלות והקלות ברגולציה שלובים זה בזה. על כן, יש הכרח להסדיר נושאים נוספים במקביל לצמצום חבילת הבסיס. הדבר מתחייב גם לאור הכניסה הצפויה של גופי תוכן נוספים לתחום השידורים שלא בהכרח במתכונת של שידורים רב-ערוציים".
מה היתרונות והחיסרונות שאת רואה ברפורמה?
"מטבעם של שינויים שנעשים בדרך זו ובמתכונת הדיון, אפשר ללמוד על היתרונות והחיסרונות בעיקר בדיעבד. מכיוון שהשינויים מוצעים בחקיקה ראשית, ואנו בפתחה של מערכת בחירות, יש סיכוי שמימושן של הנושאים האלה ייארך זמן רב יותר, ויפגע ביישום מהיר של הרפורמה".
אילו שינויים צריך להכניס לרפורמה?
"היינו שמחים אילו הנושאים היו נידונים בוועדה מלכתחילה".
השורה התחתונה:
משרד התקשורת תיכנן רפורמה בתחום, אך משרד האוצר החליט שהוא לוקח את העניין לידיו וההצעה עשתה את דרכה לחוק ההסדרים. במשרד התקשורת רצו אמנם לעשות את הדברים בקצב אחר, תוך הקמת ועדת גרונאו 2 בעבור שוק הטלוויזיה, אך בפועל, במשרד לא מרוצים מכך שהרפורמה תצא לפועל בלי שהם יהיו בין השמות החתומים עליה.
כך קרה שמשרד התקשורת הוציא מכתב למשרד האוצר באוגוסט האחרון, ובו טען כי "אין מקום לקבלת החלטת ממשלה בעניין. ההחלטה נעדרת כל בסיס עובדתי או כלכלי". שבועות לאחר מכן, כשהרפורמה עשתה דרכה לחוק ההסדרים, משרד התקשורת כבר לקח עליה בעלות, אך דאג להזכיר שהיה רוצה לעשות זאת אחרת. שר התקשורת, אריאל אטיאס, יצא לקרבות בתחום הסלולר, אך במקרה זה הוא לא יצא למלחמה ונתן לפקידי האוצר לקבוע את מסגרת הרפורמה".
"שיטת הרישיונות תמנע את העיוותים"
דורית ענבר נציגת רשות השידור
מהי עמדתך בנוגע להצעת הרפורמה של האוצר?
"יש בהצעה חלקים חיוביים, כמו העברת משטר הזיכיונות לרישיונות, ויש בה קטעים בעייתיים, כגון חיוב בחבילת בסיס צרה ו'סחר' בתחום הפרסומות בכבלים ובלוויין.
"המעבר לשיטת הרישיונות יביא לשוויוניות ולשוק משוכלל שבו כל מי שעומד בדרישות הרישיון יכול להקים בערוץ משלו. ראוי שהדרישות יהיו משמעותיות, אבל האחדת הדרישות תביא להגינות חקיקתית וממשלית, כמו גם ליעילות כלכלית. הדבר ימנע את העיוותים הקיימים כיום, שלפיהם לכל ערוץ יש הוראות זיכיון משלו.
"מנגד, חיוב חקיקתי בחבילת בסיס צרה אינו נכון כי הוא אינו מאפשר את הגמישות הנדרשת במוצרי תקשורת כאלה, וגם אינו נדרש בשלב זה, מאחר שפתיחת השוק לחבילת ערוצים דיגיטלית טרסטריטאלית (קרקעית) פתוחה תחייב ממילא את חברות הכבלים והלוויין לבנות את מוצריהן מחדש. מוטב שדבר זה יוכרע כלכלית ולא משפטית. בכל הנוגע לפתיחת השוק לפרסומות, זהו מהלך ראוי, אם כי יש לעשותו בהדרגה ובעדינות, ובמיוחד בתקופה כלכלית כה סבוכה כמו זו הצפויה בשנה הקרובה.
אילו שינויים צריך להכניס לרפורמה?
"יש לקשור את סוגיית הפרסומות לסוגיית השידור הטרסטריאלי-דיגיטלי. יש לבחון פעם אחת אחרונה - לפני שיהיה מאוחר מדי - את נחיצות הפרויקט הדיגיטלי טרסטריאלי מול אפשרות שידור לווייני פתוח".
השורה התחתונה:
רשות השידור לא תושפע מהשינויים בשוק. הכנסותיה מגיעות מתשלום האגרה, והיא גם ככה מתנהלת ביקום אחר שלא מושפע מרייטינג.
"אין מקום בשוק לגוף נוסף שישדר פרסומות"
יוסי ורשבסקי מנכ"ל ערוץ 10
מהי עמדתך בנוגע להצעת הרפורמה?
"אני תומך מאוד בחלק מההצעות ברפורמה, משום שהשוק צריך להיות תחרותי, פלורליסטי ופחות רגולטורי ממה שהוא כיום, על אף שאני לא מתנגד לחלוטין לרגולציה".
מה היתרונות והחסרונות ברפורמה?
"האישור לשילוב פרסומות בכבלים ובלווין הוא טעות, משום שהוא יגרום לפגיעה בכל כלי התקשורת - ובעיקר בעיתונים, שיש להם חשיבות לדמוקרטיה. בנוסף, האישור יפגע גם בשוק הטלוויזיה, משום שאין מקום בשוק לגוף נוסף שישדר פרסומות".
אילו שינויים צריך להכניס לרפורמה?
"צריך לבטל את ההצעה לשלב פרסומות בכבלים ובלוויין, משום שהיא תגרום לבכייה לדורות. בעניין הרישיונות - צריך שייקבע רף מסוים של נאותות כלכלית כדי לקבל רישיון. בנוסף, חברה שרוצה לשדר צריכה להקים חברת חדשות".
השורה התחתונה:
ערוץ 10 לא מסתיר את רצונו לקבל רישיון שיעניק לו אופק עסקי, ויאפשר לבעלי המניות שלו לחלום על היום שבו יגיעו לאיזון. מועד הזיכיון של הערוץ יפוג בפברואר 2010, מה שהופך את הסוגיה לבוערת במיוחד. עם כל הכבוד לתחרות ולפלורליזם, ברגע שיתאפשרו רישיונות בטלוויזיה ערוץ 10 ישמח אם מבקשי הרישיונות האחרים יצטרכו להציג נאותות כלכלית, להקים חברת חדשות או כל דרישה אחרת שתביא לצמצום כמות המתחרים הפוטנציאליים.
"התרת פרסומות בכבלים ובלוויין תביא לירידה משמעותית בהכנסות ערוצים 2 ו-10"
מנשה סמירה מנכ"ל הרשות השנייה
מהי עמדתך בנוגע להצעת הרפורמה?
"הרפורמה של האוצר המוצעת בחוק ההסדרים חסרה, אינה שלמה ואינה מתבססת על בחינה יסודית של כל ההיבטים. מבדיקה כלכלית שערכה הרשות השנייה, מסתמן כי התרת פרסומת בכבלים ובלוויין תביא לירידה משמעותית בהכנסות ערוצים 2 ו-10 - ירידה שתוביל לפגיעה באיכות השידורים. הרווח הצפוי לכבלים וללוויין לא יכסה את ההפסד הכלכלי הצפוי להם כתוצאה מחיובם להציע חבילת ערוצים צרה, ובסופו של התהליך הצופים ייפגעו בכל המישורים.
"אין ספק שנדרשת בחינה של תעשיית הטלוויזיה על כלל היבטיה - היקף ערוצי הברודקאסט (1, 2 ו-10), מחויבות התוכן והשבחת היצירה המקורית, תנאי הסף ותנאי המינימום, שוק הפרסום ומקורות הכנסה והשפעת המערכת הדיגיטלית".
מה היתרונות והחיסרונות שאתה רואה ברפורמה?
"יש מקום לגבש הצעה כוללת המטפלת בכל אבני הבניין של תעשיית הטלוויזיה. יש לקבוע סדר זמנים על בסיס מקצועי המתחשב בהחלטות קיימות, ולסנכרן ביניהן. יש לתת מענה מבני/ארגוני להסדרה כוללת, יש לגבש את תנאי הסף לגופי השידור המרכזיים ובהתאם את תנאי ההסדרה של כל הערוצים המסחריים".
השורה התחתונה:
הרשות השנייה כבר הודיעה על התגייסותה ועל איחוד כוחות עם הזכייניות למניעת ההצעה לשילוב פרסומות בכבלים ובלוויין. בנוגע לרישיונות, עמדת הרשות זהירה יותר - מצד אחד, ברור שזהו צעד מתבקש. גם במסקנות דו"ח ועדת תורג'מן, שבאו לבדוק את עמידת ערוץ 10 במחויבויותיו, נכתב כי על הרשות לפעול למעבר לשיטת רישיונות תוך הקטנת המעורבות הרגולטורית. מצד שני, ברור שבעבור כל גוף לא פשוט לוותר על חלק מכוחו, - דבר שצפוי לקרות לרשות השנייה עם המעבר לשיטת הרישיונות.
בכירים בתעשיית הטלוויזיה מדברים על הרפורמה; צנגן: "הרפורמה - הרס הטלוויזיה המסחרית בישראל"
מאת אופיר בר-זהר
29.10.2008 / 7:23