ארה"ב: ניחוח קל של דפלציה באוויר

מאת כתב ניו יורק טיימס

דפלציה. בעבור דור שגדל עם חשש מתמיד מאינפלציה, התופעה ההפוכה - מחירים יורדים בכל ענפי הכלכלה - נשמעת חיובית. שהרי לשלם פחות טוב מלשלם יותר. אך יש בה חיסרון מובנה; העלות לקונה היא ההכנסה של המוכר, והכנסה יורדת יוצרת בעיות כלכליות ומקשה על המדיניות המוניטרית לדרבן צמיחה. המחירים ירדו בעת השפל הגדול בשנות ה-30, והם יורדים כבר שנתיים ביפאן.

עתה מצביע אומדן כלכלי אחד על דפלציה בארה"ב. דו"ח התוצר המקומי הגולמי של הממשל שפורסם בשבוע שעבר הצביע על ירידה של 0.4% במחירי הצריכה ברבעון השלישי של 2001, לעומת הרבעון המקביל ב-2000. זו היתה הירידה הראשונה זה כמעט חמישים שנה, מאז הרבעון השני של 1954, בסוף מיתון.

האומדן הזה מבוסס על חישוב מורכב יותר מאשר מדד המחירים לצרכן, והוא משמש את הפדרל ריזרב בגיבוש מדיניות מוניטרית. יו"ר הפדרל ריזרב, אלן גרינספאן, מעדיף את מדד מחירי הצריכה בניכוי מזון ואנרגיה שעלה ב-0.3% ברבעון השלישי.

אמנם בלימת האינפלציה משקפת הורדת מחירים מונעת-מיתון, התפתחות נורמלית לכשעצמה, אך בשבע תקופות המיתון בארה"ב מאז 1954 לא חוותה הכלכלה דפלציה. ההבדל הוא שהדפלציה מתפשטת מהמגזר היצרני לצרכן. מדד מחירי חומרי הגלם לתעשייה של לשכת מחקר הסחורות (מדד CRB) קבע שיא ב-1995, ומאז ירד לרמה הנמוכה ביותר זה 15 שנה. כוח המיקוח על מחירים של חברות יצרניות ירד לרמה הנמוכה ביותר מאז 1949, לפי דו"ח מנהלי הרכש לאוקטובר, שפורסם ביום חמישי שעבר.

מובן שרבים נהנים מדפלציה. ירידה במחירי הדלק דומה להורדת מסים, ובמצבה הנוכחי כלכלת ארה"ב זקוקה לה. אך תקופה ארוכה של דפלציה עלולה להוביל לירידה חדה בצריכה, מכיוון שצרכנים דוחים קניות בהמתנה למחירים עוד יותר נמוכים. מכיוון שחברות מתקשות להוריד את שכר העובדים, הרווחים שלהן יורדים, והן מגיבות בסבב פיטורים שמוביל לירידה נוספת בצריכה. אין פלא כי המושג השגור לתופעה זו הוא סחרור דפלציוני.

הדרך המסורתית לאושש כלכלה חלשה הוא הרחבה מוניטרית. אך כדי שהורדת ריבית תפעל כראוי חייבים שערי הריבית קצרי-הטווח להיות נמוכים מהאינפלציה. "מלכודת נזילות נוצרת כשהאינפלציה יורדת מתחת לאפס", אמר רוברט ברברה, הכלכלן הראשי של חברת ההשקעות הניג & קומפני. "אבל הנשק המוניטרי מאבד מכוחו עוד לפני שהאינפלציה יורדת לאפס".

הורדות הריבית בארה"ב השנה - מ-6.5% ל-2.5% - מנעו את התמוטטות ענפי הדיור והמכוניות. אך כעת גם ענף הדיור נחלש.

לפני עשר שנים, איחר הבנק המרכזי של יפאן להרפות את המושכות המוניטריות אחרי התפוצצות בועת המניות והנדל"ן. לא ניתן להוכיח כי האיחור הזה גרם את המועקה הכלכלית המתמשכת ביפאן, אך הוא לבטח לא עזר. גרינספאן לבטח מודע לכך.

הניחוח הקל של דפלציה בארה"ב הוא סיבה נוספת להורדת ריבית נוספת. כמה כלכלנים אומרים שהורדת ריבית של 0.25% בלבד מחר תשלח מסר לא נכון, והם ממליצים על הורדת ריבית של 0.5% ועל הורדה נוספת בדצמבר.