האם אנחנו באמת כל כך טובים?

והבוקר אנחנו ממשיכים במדריך השבועי לקורא המבולבל, שמגלה כי כמות הזבל בשיח הציבורי על המשבר הכלכלי עולה על כמות אג"ח הזבל שבתיק ההשקעות שלו:

"הרגולציה בישראל הוכיחה את עצמה. היא הצילה את ישראל מהסתבכות במפולת הפיננסית הכלכלית". תקופת משבר, שבה הציבור צמא למידע על החלטות של הממשלה ובנק ישראל, היא גם הזדמנות מצוינת בעבור הרגולטורים למכור לעיתונאים את סיפורי הצלחתם הגדולים.

לצערנו, לא הרגולציה היא זו שגרמה לכך שנכון לרגע זה ישראל נראית יותר טוב מכל המדינות המתקדמות בעולם, אלא דברים הרבה יותר פשוטים וארציים:

בשנים 2001-2003 השתולל בישראל גל טרור חסר תקדים בהיקפו, שהיכה במשק הישראלי בעוצמה אדירה. בעוד העולם החל להתאושש במהירות מבועת ההיי-טק (ע"ע בועת הכסף של אלן גרינספאן), ישראל שקעה בשנתיים של מיתון כבד.

אלא שלמיתון הזה היו גם תוצאות חיוביות: הוא אילץ את החברות להתייעל ומנע מהן ומהפרטים להתנפח בהלוואות - וכאשר המשק יצא ממנו ב-2004 הוא נשאר כזיכרון חזק אצל כל השחקנים במשק.

גל הטרור הקטלני, בשילוב פקיעת בועת ההיי-טק, זרע הרס במאזני הבנקים ואיפשר לבנק ישראל להדק את הפיקוח על תיקי האשראי שלהם. בשנים 2002-2003 רשמו הבנקים הפרשות עתק לחובות מסופקים בגין אשראי שהם נתנו ליזמים ממונפים מכל הסוגים. תסמכו על הבנקאים הישראלים שאלמלא האינתיפאדה וזיכרונה הכואב הם היו ממהרים לקחת חלק בחגיגת האשראי הבינלאומית.

המיתון חסר התקדים במשק הישראלי, החוב הכבד של הממשלה והתלות שלה בשוקי האג"ח אילצו את משרד האוצר לנהל מדיניות פיסקלית אחראית - בעוד שבארה"ב השתוללו ג'ורג' בוש ואלן גרינספאן, ושפכו כסף לשווקים בכל דרך אפשרית.

"צריך לשמוע בקולו של חתן פרס הנובל בכלכלה פול קרוגמן, שאומר שצריך להגדיל גירעונות בזמן הזה".

כן, דקות ספורות לאחר שניצלנו מצונאמי פיננסי מהסוג שפוקד בימים אלה עשרות שווקים מתעוררים ברחבי הגלובוס מגיעים חכמי הפוליטיקה הישראלית ומציעים לנו לוותר על אחד הנכסים היחידים שיש למשק שלנו: האחריות התקציבית.

רגע לפני שגביית מס הכנסה נופלת ונפערים בורות תקציביים שיכו בשכבות החלשות ביותר - הם מציעים לנו להתיר את החגורה, לייצר גירעונות גדולים ולחנוק את הסיכויים של המשק להתאושש במהירות מהשוק החיצוני שהוא יקבל בשנה הבאה מכל שוקי היצוא שלנו.

מה ששכחו או לא ידעו הפוליטיקאים שלנו הוא שלישראל, בניגוד לארה"ב, אין את הגלופה הזאת שאתה מדפיסים דולרים או אג"חים שכל המדינות העשירות בעולם קונות. אצלנו גירעון תקציבי גדול מיד חונק את שוק ההון, מרים את הריבית ומבהיל את הצרכן הישראלי שרואה את הממשלה שלו חוזרת לשרוף כסף כאילו אין מחר. הוא יודע שאצלו תמיד יש מחר.

"הבנקאים הישראלים לא התפתו למכשירים הפיננסיים המתוחכמים שהיו נהוגים בארה"ב ובאירופה".

ומדוע שיתפתו? בעוד שהבנקים להשקעות בארה"ב, הפועלים בשווקים תחרותיים, איבדו בתחילת העשור הנוכחי חלק ממרכזי הרווח העיקריים שלהם - הרי שאצל הבנקים בישראל שום דבר לא השתנה: השליטה המוחלטת במשקי הבית וכוח המיקוח הקטן של הפירמות הקטנות והבינוניות איפשרו לבנקאים לחלוב משכורות עתק בחמש השנים האחרונות מבלי להזדקק, כמו חבריהם בוול סטריט, למינופים מטורפים ולמכשירים מתוחכמים.

ואחרי שאמרנו את כל זה כדאי להזכיר שכאשר הופיעו הכוכבים מוול סטריט עם חליפות ארבעה חלקים והציעו לאנשי בנק הפועלים שורה ארוכה של מכשירים פיננסיים מתוחכמים, מהסוג הידוע כיום כ"רעיל", מיהרו אנשי הבנק, כמו חבריהם הבנקאים האמריקאים, לקנות את הסחורה - רק כדי למחוק בהמשך בגינה מיליארד דולר מכספי המשקיעים.

"אלן גרינספאן הודה שהשוק החופשי נכשל".

ברור, זה השוק החופשי שנכשל. זה לא גרינספאן שנכשל. כך לפחות הוא ניסה למכור לחברי הקונגרס בשימוע ההיסטורי שנערך בסוף השבוע שעבר.

היו הרבה כשלים בשוק החופשי האמריקאי בשנים האחרונות - אבל לחלק גדול מהם אחראי גרינספאן עצמו.

הסיבה העיקרית להתנפחות הבועה הפיננסית בוול סטריט ובעולם כולו בשנים האחרונות היתה המדיניות המוניטרית של גרינספאן: ריבית ריאלית שלילית שהוא שמר במשך חמש שנים - כדי לנפח את הכלכלה, בכוח.

סיבה נוספת להתנפחות הבועה היא המעורבות הגדולה של הממשל האמריקאי בשוק המשכנתאות בארה"ב. אותו קונגרס שצורח עכשיו על המשבר הוא זה אשר חלק גדול מחבריו צרחו עד לפני שנה ש"כל אמריקאי צריך להיות מסוגל לקנות בית" - ולא חשוב כמובן המחיר והמינוף. כי "בית הוא החלום האמריקאי".

הסיבה האחרונה היא אולי החשובה מכולן. גרינספאן, כמו הבוס שלו, ג'ורג' בוש, שיווק לאמריקאים בעשור האחרון את התיאוריה שצריך לתת לשווקים, לסקטור העסקי ולשחקנים לעשות את הרגולציה בעצמם. זאת היתה, בין השאר, הסיבה לכך שהוא התנגד לרגולציה בשוקי הנגזרים.

לגרינספאן יש בישראל שותפים רבים לתיאוריה הזאת. ברשות ניירות ערך, למשל, מדברים כבר כמה שנים בשבחיה של "הרגולציה הוולונטרית". חלק מהטייקונים הגדולים בישראל עשו להם מנהג לתקוף כל רגולציה שמאיימת על האימפריות שלהם.

האירועים בוול סטריט בחודשים האחרונים הוכיחו לאמריקאים שבלי רגולציה אלימה וקפדנית השוק החופשי יביא את המשקיעים לתעלה. הרגולטורים הישראלים צריכים להודות למזל הטוב ששיחק להם, וליישם במהירות את הלקחים שהאמריקאים ייאלצו להפיק עכשיו.