האשם העיקרי: הנדל"ן

>> בעולם החופשי, כל משבר כלכלי עמוק נובע מתקופה ארוכה של השקעות-יתר שמומנו באשראי זול ומופרז, וממחסור חמור בבקרה ופיקוח על מעשיה של קבוצה קטנה של אנשים המונעת מתמריצים חזקים, שגורמים לה לנפח בועה.

כך היה גם במשבר הזה: השקעות-יתר בנדל"ן ובתיעוש המואץ בסין, שנמשכו בין חמש שנים לשני עשורים, בעידוד הריבית הנמוכה בארה"ב וללא פיקוח על בנקי ההשקעות של וול סטריט הגבירו את רגישותה של הכלכלה העולמית לכל נסיגה, ולו הקטנה ביותר.



מרכיבים חשובים במנגנון הזה הם בעלי ההון - האנשים שיכולים לקחת נתחים גדולים מהאשראי הזה ולהשקיע אותו. גם המיליארדרים הישראלים שיחקו במשחק הזה, מי באופן ישיר ומי כתוצאה מהאווירה של חסינות-מטעויות שנוצרה.



היפוך המגמה הגיע כבר בסוף 2007, לאחר שמחירי המניות בבורסה בתל אביב רשמו שיא של חמש שנים וחצי.



במאי, כשהחלה עבודת עדכון השווי של עשירי ישראל במגזין TheMarker, התברר ששווי כמה מהם, במיוחד אלה שהיו חשופים לנדל"ן בחו"ל, ירד משמעותית. הנדל"ניסטים המשיכו לאבד שווי, אך בספטמבר, כשהשווקים החלו להתמוטט, הצטרפו אחרים - וביתר שאת.



הנדל"ן, שהיה אחראי להתעשרות של מרבית עשירי ישראל עד 2007, היה הגורם העיקרי לצניחת שוויים מאז. קריסת הנדל"ן היא אחראית מרכזית לנזק שנגרם ללב לבייב, יצחק תשובה, פויו זבלודוביץ', בני שטיינמץ וסמי שמעון.



הסקטור הפיננסי הוביל את המשבר כמובן, אך פרט לנעם גוטסמן איש מהמיליארדרים הישראלים לא היה חשוף לו באופן עמוק. גם שרי אריסון חשופה לענף זה באמצעות בנק הפועלים; היא רכשה מניות של הבנק במאות מיליוני דולרים לפני הקריסה, ונגרם לה נזק עצום, אך לא כמו לגוטסמן.



טייקונים עולמיים רבים רכבו על הגל של תנופת התיעוש המטורפת במזרח אסיה, ובמיוחד בסין, אך בישראל היתה חשופה לו בעיקר משפחה אחת - של סמי עופר. העלייה במחירים של חומרי הגלם הטיסה את מחיר האשלג שמיוצר על ידי כי"ל, והצורך בהובלת מוצרים בין מדינות העלה את מחירי ההובלה הימית של צים לגבהים היסטוריים. כשהופיעו הסימנים הראשונים להאטה החלו מחירי הסחורות לצלול, ומחירי ההובלה הימית קרסו ביותר מ-90%.



המיליארדרים המוגנים ביותר מנזקי המשבר היו, באורח לא מפתיע, אלה שהגיעו אליו כשרוב הונם במזומן: ברוס רפפורט, משפחת ורטהיימר ומוריס קאהן. בעידן של מחנק אשראי - הנזילות שלהם שווה הרבה יותר.



המפסיד הגדול ברשימה לא חשוף באופן עמוק לנדל"ן, לאסיה או למגזר הפיננסי. את הנזק הגדול ביותר לעצמו גרם ארקדי גאידמק במו ידיו - בשל קבלת החלטות שגויות, טעויות במינוי מנהלים, ריבים עם שותפים, התחמקות מתשלום חובות ואובדן קטלני של מוניטין ואמון.



על כל המיליארדרים שברשימה אפשר לומר דבר אחד: לא משנה מה מידת הנזק שספגו, איש מהם לא הראה סימנים כי הוא יודע שמשבר גדול עומד להתחולל, או נקט פעולה משמעותית כדי להימנע ממנו. גם ההגנה ממנה נהנו אלה שהיו עטופים במזומנים היתה מקרית. הטייקונים הופתעו כמו כל אחד אחר. והרי זהו טבעו של משבר אמיתי.



ובעצם, יש עוד דבר שאפשר לומר עליהם - נכון לעכשיו איש מהם לא נמחק לחלוטין או פשט רגל. אולי צריך להדגיש את זה: נכון לעכשיו.