באוצר ובבנק ישראל סומכים על המשק הישראלי: "ישראל נכנסה למשבר במצב טוב - תהיה האטה, לא קטסטרופה"

משבר עולמי המשק הישראלי



>> "בפעם הראשונה בהיסטוריה שלה, ישראל מתמודדת עם משבר כלכלי שכולו מיובא. את המשבר הפיננסי עברנו עד כה בצורה נאה, מכיוון שהמערכת הפיננסית שלנו חזקה, אבל אנחנו מעריכים כי גם אנחנו 'נירטב' מהמשבר הריאלי, למשל, בהאטת הצמיחה" - כך אמר אתמול בכיר באוצר ל-TheMarker. "עם זאת", אמר הבכיר, "אני מקווה שהפגיעה הריאלית תהיה נמוכה. אם מישהו אומר כי הוא יודע מה יהיה עומק המשבר או כמה זמן הוא יימשך, אל תאמין לו".



לא רק הבכיר באוצר סבור כי המערכת הפיננסית בישראל מתמודדת, לפחות בינתיים, בצורה מכובדת עם המשבר הפיננסי הגלובלי. גם האינדקציות שמגיעות לישראל מחו"ל בהתייחס לעמידות הבנקים, חברות הביטוח והמערכת כולה - מאוד חיוביות.



העולם כיום יותר פתוח, הכלכלה חוצה גבולות וכשלים במקום אחד של הגלובוס, בוודאי בארה"ב, מגיעים לכל העולם וגם לישראל. במערכת הכלכלית כאן אומרים: "לא בטוח שנצטרך לסייע למערכת הפיננסית. בינתיים היא מסתדרת יפה מאוד בכוחות עצמה". ובכל זאת, רבים תוהים כיצד העולם כולו מתמודד עם משבר כלכלי קשה, וישראל הקטנה היא במידה רבה, לפחות בינתיים, מחוץ ל"משחק" - מן אי של יציבות.



בועה? לא בישראל



"חייבים להיות צנועים. האיום הגדול ביותר על המשק הוא השאננות. זה לא מקרה שישראל היא מהמדינות שנפגעו הכי פחות מהמשבר. המצב עדיין שברירי ופגיעה במשק בטוח תהיה, השאלה היא מתי, לכמה זמן ובאיזו עוצמה", אומר כלכלן בכיר בבנק ישראל.



לדבריו, בכל הקשור לנכסים הפיננסיים, הפגיעות במשק הישראלי דומות לפגיעות במשקים מתקדמים אחרים, למשל, בשוק המניות ובאגחי"ם. גם הריבית במשק מתנהגת באופן דומה לריביות במשקים מערביים אחרים. לדברי הבכיר, אנחנו שונים מרוב המדינות בנושא שער החליפין וחוזק המטבע. "כאן יש מדרג ברור, כשבראש צועדת יפאן, אחריה שווייץ ואז ישראל.



"בתקשורת מדברים על המדינות שנפגעו ולא מדברים על המדינות שניהלו נכון את הכלכלה שלהן ולא נפגעו", הוא אומר. "ישראל לא נפגעה בחוזקה מכיוון שניהלה את הכלכלה שלה היטב. היו לנו 4-5 שנים של צמיחה גבוהה שהתבססה על יצוא וצריכה מאוזנת של המגזר הציבורי והפרטי. בחלק מן המדינות שנפגעו היתה צריכה לא מאוזנת של מגזרים אלה. בישראל לא היתה בעשר השנים האחרונות בועה של נכסים, ו/או בועה של נדל"ן.



"גם במניות בישראל לא היתה בועה", מוסיף הבכיר בבנק ישראל. "במדינות אחרות היתה בועה. המניות עלו בצורה חדה מדי. בעניין המניות, רוסיה וסין התנתקו מהמציאות. ישראל גם לא היתה חשופה לרכבת ההרים של סחורות, דלקים וחקלאות. ישראל היתה חשופה לבועת ההיי-טק, ויצוא ההיי-טק כמעט שלא נפגע. המערכת הפיננסית בישראל היא יציבה, שמרנית וזהירה. רמת המינוף, באמצעות המערכת הפיננסית, היתה בגבולות הנכון. בישראל גם לא פיתחו מכשירים מתוחכמים, שהתבררו כמסוכנים".



חוששים מהלא נודע



ואולם, בבנק ישראל ובאוצר חוששים מהעתיד ומהבלתי נודע. כל יום שעובר והשקט בישראל נשמר, נושמים בשני המשרדים לרווחה. בשני המקומות מבצעים כל הזמן הערכות מצב, בנפרד וביחד, בהתאם להתפתחויות בעולם, וישנן תוכניות פעולה כמעט לכל כשל אפשרי. צוותי עבודה של האוצר ובנק ישראל נזהרים שלא לטעות ולא לגרום נזקים לטווח הארוך. הרצון הוא להיות בסוף המשבר במצב יותר טוב, עם נקודת זינוק טובה, כדי להתקדם ברשימת המדינות המובילות בעולם בתוצר לנפש.



בניגוד למערכת הפיננסית, ההערכה בממשלה היא כי בתחום הריאלי האוצר יצטרך לפעול כדי למזער נזקים, דרך שינויים בתקציב ואולי גם דרך חקיקה. ההערכה במשרדים הכלכליים בירושלים היא כי השוק המקומי הריאלי ייפגע מהמשבר העולמי, הצמיחה תרד, רמת התעסוקה תקטן והאבטלה תעלה. עושר הציבור נפגע, ההשקעות של גורמי חוץ וגורמים מקומיים תפחת, וכתוצאה מכך המשק יתכווץ. התקווה היא כי הפגיעה תהיה מינימלית, כי הסיוע והעזרה שהממשלה והאוצר יצטרכו להגיש יהיו נמוכים.



"רמת המינוף באמצעות המערכת הפיננסית היתה סבירה", אומר הבכיר באוצר. "לא פיתחו כאן מכשירים מתוחכמים. המדיניות המקרו-כלכלית היתה נכונה ואחראית. בארה"ב היתה השתוללות עם התקציב, עם מאזן התשלומים ובמערכת הבנקאות. כאן, כשפרצה מלחמת לבנון השנייה, עשו התאמות. ארה"ב נמצאת בעיראק ושם לא נעשו התאמות ולא נבהלו מהגירעון התופח. הם המשיכו כרגיל".



ישראל נראית טוב גם ביחס למדינות בשווקים המתעוררים. החזקות שביניהן צמחו בשנים האחרונות, צמיחה שהיתה מבוססת על אשראי גדול ממדינות העולם לשם קניית מכונות וחומרי גלם. האשראי הגדול יצר גירעון גדול בתקציב. כעת אין אשראי, היזמים הזרים עוזבים והגירעון הגדול נשאר. גם ישראל צמחה בשנים האחרונות, אך הקפידה על גירעון נמוך בתקציב.



ומה עם מדינות מערב אירופה? ישראל צמחה יותר ממדינות אלה בשנים האחרונות, ולמרות כל הטענות (הצודקות) היא ניהלה נכון יותר את המערכות הפנסיוניות שלה. אירופה חיקתה את ארה"ב בתחום הבועה בדיור, במינוף הלוואות ובמכשירים הספקולטיוויים. ניתנו הלוואות לחברות וליחידים מעבר ליכולות ההחזר שלהם.



לדעת הבכיר באוצר, "קיימת חשיבות גדולה לעוצמה שבאיפוק. היו קריאות לאוצר בציבור ובעיתונות לפעילות יתר. ספרתי, בארה"ב הממשל ביצע 36 פעולות ב-29 ימים. חלק מהפעולות דירדרו את המשק במקום לחלץ אותו מהמצוקה. חשוב מאוד להפעיל את הכלים שברשותנו בעוצמה הנכונה, ולא פחות חשוב מכך - בעיתוי הנכון. עיתוי לא נכון יכול להאיץ משבר, בין השאר, ביצירת פאניקה. עיתוי לא נכון יחמיץ אפשרות, ולא תוכל להפעיל אותו במועד אחר".



היחידות שלא ייפגעו - צפון קוריאה וסומליה



לדעת הבכיר בבנק ישראל, העוצמה של ישראל היתה במדיניות התקציבית הנכונה. "מה שמבדיל בין המדינות כיום הוא החשבון השוטף (סך הכל הכנסות פחות סך הכל הוצאות). יש מדינות שיש להן גירעון בחשבון השוטף שלהן, ויש מדינות, כמו ישראל, שיש להן עודף בחשבון השוטף. המדינות שיש להן גירעון בחשבון השוטף, למשל, דרום אפריקה, טורקיה, אוקראינה והונגריה, נקלעו לבעיה לא פשוטה. הן חשופות למשבר של הפסקת תנועות ההון בעולם.



"אצלנו היה בשנים האחרונות מהפך. לנו יש עודף בחשבון השוטף ועודף של דולרים. ישראל מלווה נטו לחו"ל. העודף הזה אינו מקרי, הוא קשור, בין השאר, לרמת החיסכון הלאומי הגבוהה. לישראל חיסכון לאומי חיובי. לארה"ב, לדוגמה, שנים של חיסכון לאומי שלילי. החיסכון השלילי הנמשך היה צריך להדליק בארה"ב את כל הנורות האדומות, וזה לא קרה. אי אפשר לחיות שנים עם חיסכון שלילי. ביפאן ושווייץ שיעור החיסכון הלאומי חיובי וגבוה".



הבכיר בבנק ישראל מוסיף: "ישראל תיפגע מהמשבר בצד הריאלי. חוץ מצפון קוריאה וסומליה שלא ייפגעו (מדינות שסגרו את עצמן לסחר בינלאומי, מ.ב), בעולם הפתוח כולם ייפגעו. ישראל תיפגע פחות מכיוון שהיא נכנסת לסיפור הזה במצב טוב. יש ביקוש למוצרים שלנו בעולם ותנועות ההון לישראל וממנה יימשכו. ההשקעות יפחתו, אבל יימשכו. קראתי באחרונה שההערכה היא כי ביותר מ-90 מדינות יהיה ב-2008 גירעון של יותר מ-5% בחשבון השוטף. 5% זה הקו האדום לגירעון בחשבון השוטף. מדינות שעוברות קו זה מועדות לפורענות. בארה"ב, בריטניה, אוסטרליה וניו זילנד היתה חגיגה לא מרוסנת, וכעת הן משלמות את המחיר".



האופי הלאומי עוזר



באוצר שבעי רצון מדרך ההתנהלות של המשרד עד כה. לדעת בכירים במשרד, המדיניות היא נכונה ואחראית, ושצפתה נכון את העתיד. "מדובר במשבר כלכלי ענק, של פעם ב-80-100 שנה. המשרד ראה מה קורה בעולם ונערך בהתאם. עדיין לא רואים את סוף המשבר, אבל המשרד מאמין ומקווה כי כשיידרש לפעול, הוא ידע לפעול נכון, בזמן הנכון ובעוצמות הנדרשות", אומר הבכיר באוצר.



המשרד מתכוון להשקיע בחודשים הקרובים משאבים רבים בכל תחומי התשתיות, בביצוע שינויים מבניים, בפישוט הליכים ובהגדלת גמישות השווקים כדי שהמשק ייצא מחוזק מהמשבר, עם עמדת זינוק ותנופה. בקטע הפיננסי, המשבר העולמי יכול לסייע לוועדת אריאב, שקמה במטרה להפוך את ישראל למרכז פיננסים עולמי.



הבכיר באוצר טוען כי "מצבנו טוב ממדינות אחרות בשל ההישגים הכלכליים בשנים האחרונות, מכך שהמשק שלנו קטן וגמיש, מכיוון שיש לנו יכולות גבוהות מאשר משקים אחרים בהתמודדות עם משברים ומכיוון שאנחנו יודעים טוב יותר לשקם את עצמנו. האילוצים שבהם אנחנו חיים, האופי הלאומי שלנו, היזמות והאילתור, איפשרו לנו עד כה לעבור את המשבר טוב יותר מאשר מדינות אחרות".