>> ועדת האיתור עבור מנכ"ל לרשות הלאומית להסמכת מעבדות תתכנס הבוקר ותבחר את המועמד להיות המנכ"ל הבא של הרשות. שמו יוגש בימים הקרובים לאישורו של שר התמ"ת, אלי ישי. זאת, לאחר שבמשך יותר משמונה חודשים פועלת הרשות ללא מנכ"ל קבוע, בניגוד לחוק המאפשר למנכ"ל זמני לכהן לא יותר מ-30 יום - ועד לאחרונה גם ללא מספר מינימלי של חברי דירקטוריון המאפשר את תפקודה החוקי.
למכרז על התפקיד ניגשו 64 מועמדים, רובם מהנדסים בעלי ניסיון ואנשי תקינה ואיכות, ולפני ראש השנה כונסה ועדת איתור שמיינה והציגה רשימה סופית של שישה מועמדים.
בין המועמדים ניתן למצוא את איתן שרון, שהיה סמנכ"ל הרשות ומתפקד כממלא מקום המנכ"ל בחודשים האחרונים, וכן את עו"ד אלי כהן-כגן, שהיה בעבר בכיר בארגון המהנדסים. ואולם, מבדיקת TheMarker עולה כי מי שיזכה כנראה בתפקיד המנכ"ל רב ההשפעה של הרשות הוא גרישה דייטש, המכהן בעשור האחרון כממונה הארצי על התקינה במשרד התמ"ת - ונחשב למועמדם של השר ישי ומנכ"ל המשרד, רו"ח גבי מיימון. זאת למרות חוות דעת פנימית במשרד התמ"ת הקובעת כי דייטש יתקשה להתמנות לתפקיד ללא תקופת צינון ארוכה שתותיר את הרשות ללא מנכ"ל מתפקד במשך זמן רב נוסף.
זיופים ותצהירי שקר
הרשות שהוקמה ב-97' היא רשות עצמאית (סטטוטורית) הפועלת תחת משרד התמ"ת ותפקידה להסמיך מעבדות פרטיות בכל התחומים (ראו מסגרת) לבצע בדיקות איכות ותקינה עבור לקוחותיהן. זמן קצר לאחר הקמת הרשות, התגלו בה בעיות מקצועיות רבות שהביאו לפרסום דו"ח חמור של מבקר המדינה. ואולם מאז ראשית העשור, אז מינה שר התמ"ת דאז רן כהן את ד"ר אורנה דרייזין לתפקיד המנכ"לית, עברה הרשות מהפך ארגוני ומקצועי שהביא אותה לשורה הראשונה של רשויות להסמכת מעבדות בעולם.
אלא שלפני שנתיים וחצי, לאחר שורה של תלונות שהגיעו לרשות, החליטה המנכ"לית דרייזין, בגיבוי מועצת הרשות, לפתוח בבדיקת תפקודה של חברת המעבדות איזוטסט, הנחשבת אחת הגדולות בשוק. צבר התלונות הביא להקמת ועדה חיצונית לבדיקה, בראשות עו"ד מרים רוזנטל, שהיתה בעבר פרקליטת מחוז תל אביב לעניינים פליליים.
הוועדה מצאה עשרות ליקויים בתפקוד איזוטסט, בהם זיוף דו"חות בדיקה, תצהירי שקר של בודקים, בדיקות חוזק חומרים שלא בוצעו אך דווחו כאילו בוצעו וניסיונות הטעיה של בודקים מטעם הרשות - כולם בידיעתה של הנהלת החברה. בעקבות הבדיקה הוחלט ברשות לשלול את הסמכתה של איזוטסט שהוחזרה לה באופן חלקי רק כעבור כשנה לאחר עתירת החברה לבג"ץ ובאופן מלא ביולי האחרון. לאחר העברת ממצאי הבדיקה למשטרה, הוחלט על הגשת תשעה כתבי אישום כנגד עובדי החברה, בהם מנהלים אזוריים וסמנכ"ל החברה, באשמת זיופים, מסירת עדויות כוזבות, הדחה לשבועת שקר וקבלת דבר במרמה.
החבר של שלומי עוז
בעל איזוטסט, עזרא גבאי (כיום בעל 40% ממניות החברה), הכריז מלחמה נגד החלטת הרשות בטענה כי ההחלטה תחסל את החברה. גבאי, תושב גבעתיים שהחל את דרכו בתור סוכן ביטוח ומאז התפרש גם לתחום הנדל"ן, המעבדות והשקעות נוספות, מוכר היטב בסניף הליכוד ברמת גן. הסניף נשלט באותה תקופה על ידי אנשיו של חברו הטוב שלומי עוז, עבריין לשעבר שנהפך לקבלן קולות בליכוד.
יחד עם עוז ואנשיו, שאף קיבלו ממנו כספים למימון הפעילות הפוליטית וההשתלטות על סניף הליכוד ברמת גן, העביר גבאי את תמיכתו למפלגת קדימה עם הקמתה. המעבר לקדימה, מפלגתו של שר התמ"ת דאז אהוד אולמרט, יצרה כנראה אצל גבאי את הציפייה שהפעלת קשרים פוליטיים תסיר את רוע הגזירה מהמעבדה שבבעלותו.
לפני כמה חודשים חשף העיתונאי יואב יצחק כי בידי המשטרה הקלטת שיחה בין גבאי לעוז ובה הוא דורש ממנו החזר כספים שגבאי העביר לו. על פי המשטרה, מדובר בכספים שהעביר גבאי באמצעות עוז לבחירות הפנימיות בליכוד שבהן פעל עוז עבור אולמרט ב-99'. גבאי טוען כי מדובר בחוב כספי מאוחר יותר שאינו קשור לפוליטיקה.
ביולי 2006 הגיע גבאי, מלווה באחיו ובמנכ"ל איזוטסט באותה תקופה, למה שכינה פגישת הבהרה. המסר שהעביר גבאי באותה פגישה היה אכן ברור מאוד: "יש לי חומר עלייך, נשבע לך אני לא עושה כלום כי אני מחכה", "את תשלמי", ו"לא לעולם חוסן... אני אראה לך מה זה", וביטויים מאיימים נוספים. לרוע מזלו היתה דרייזין מוכנה לפגישה ודאגה לפנות למשטרה שציידה את משרדה במכשירי הקלטה וצילום שתיעדו את האיומים.
לאחר הפגישה נפתחה חקירה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית שבסיומה הוחלט להגיש כתב אישום באשמת איומים כנגד גבאי. הדיון בתיק החל רק בחודשים האחרונים בבית משפט השלום בתל אביב.
בעקבות אותה פגישה שגבאי לא ידע שהונצחה במצלמות המשטרה, בחר גבאי לממש את הבטחתו ולהפעיל קשר פוליטי נוסף כדי לקדם את ענייניו. הוא פנה לחברו ח"כ יורם מרציאנו ממפלגת העבודה שפנה לדרייזין ודרש ממנה הסברים. כשהפגישה בין דרייזין למרציאנו התפוצצה, פנה מרציאנו לוועדה לביקורת המדינה ודרש לקיים דיון דחוף ביחסה של הרשות לחברת איזוטסט. באותו דיון הצהיר מרציאנו כי גבאי הוא לא רק סוכן הביטוח שלו וידידו האישי, אלא גם תורם לפעילותו הפוליטית.
לאחר אותו דיון השתנה היחס במשרד התמ"ת לאיזוטסט וגם לדרייזין. אולמרט עזב את התפקיד לטובת ראשות הממשלה ומינה במקומו את יו"ר ש"ס אלי ישי. גבאי, בעל קשרים גם במפלגת ש"ס, פגש את ישי באירועים שערכו כמה מרבני ש"ס (להם הוא תורם, לדבריו - ג"ל) ובהמשך גם נפגש עם מנכ"ל המשרד גבי מיימון ושטח בפניו את טענותיו כנגד דרייזין ואת מה שהגדיר כעבודתה בשירות המתחרים.
האיום מומש
מאותה תקופה ועד לראשית 2008 הסתיימה כהונתם של מרבית חברי מועצת הרשות, שאמורים להיות הגיבוי הציבורי לתפקודה. במשך חודשים ארוכים לא כוננה המועצה בשל חוסר במנין החברים המינימלי המקנה תוקף חוקי להחלטותיה.
השר ישי האחראי לאיוש המועצה, לא פעל למינוי חברים על אף החשיבות הרבה של תפקוד הרשות. בפברואר 2008 כונסה המועצה לאחר חודשים ארוכים של שיתוק. על סדר היום היה נושא עיקרי אחד - סיום כהונתה של דרייזין ואי-הארכת החוזה שלה שעמד להסתיים בתוך כמה שבועות ממועד הישיבה. כאן נכנס לתמונה גרישה דייטש, החבר הקבוע היחיד במועצה מתוקף היותו הממונה על התקינה, והיה הקול המכריע בהצבעה אם להתחיל בהליכי שימוע לקראת סיום כהונתה של דרייזין, כפי שהבטיח גבאי.
עם קבלת ההחלטה להדיח את דרייזין, החלו הליכים לסיום כהונתה ובעקבותיהם עתרה התנועה לאיכות השלטון כנגד השר ישי בדרישה לאייש את ההרכב המלא של המועצה הקבוע בחוק - ועד אז לעצור את הליכי ההדחה.
חברי מועצת הרשות ובראשם דייטש העבירו לשר בתגובה דרישה להכיר בתוקף החוקי של החלטתם להדיח את דרייזין. ישי אימץ את הדרישה ובישיבתה הבאה של מועצת הרשות כבר הוחלט על תחילתם של הליכים לאיתור מנכ"ל חדש לרשות. בד בבד הודיע דייטש במכתב רב תפוצה כי מעורבותו בהליכים להדחת דרייזין היא עניינית בלבד וכי אין כל שחר לשמועות שהוא מתכנן להחליפה. באותו מכתב הודיע כי לאור העלאת שמו, ייתכן שיסכים להתמודד על התפקיד ולכן הוא פוסל את עצמו מכל עיסוק בענייניה של המנכ"לית ובהליכים להחלפתה.
זמן קצר לאחר מכן צץ באופן בלתי מפתיע שמו של דייטש ברשימת המועמדים לתפקיד ובה-בעת החלו לחצים על חברי מועצת הרשות הנוכחיים, בהם נציגי התעשיינים, המהנדסים, הארגונים הכלכליים, המעבדות ונציגי מדינה, לתמוך במועמדותו.
דייטש הוא החבר הוותיק במועצת הרשות מאחר שהוא היחיד שמינויו קבוע כנציג המדינה, וכי מרבית חברי המועצה העוסקים בבחירת המנכ"ל הבא מושפעים מהחלטותיו במסגרת תפקידו הנוכחי כממונה הארצי על התקינה או נמצאים עמו בקשרי עבודה שוטפים. היחידה שהביעה התנגדות למועמדותו היתה נציגת משרד האוצר אורית לוין, אך ככל הנראה תיוותר לוין המתנגדת היחידה.
ההסמכה הוחזרה לאיזוטסט
במקביל להגשת מועמדותו לתפקיד היה דייטש עסוק בחודשים האחרונים, יחד עם אנשי הלשכה המשפטית של משרד התמ"ת, בהחזרת האישורים המסמיכים את איזוטסט לשוב ולבצע בדיקות. זאת למרות שהחוק קובע כי חברה שמנהליה או עובדיה הואשמו בפלילים לא תוכל לקבל הסמכה כמעבדה.
דייטש קיבל את פניית איזוטסט וערך שימוע למנהליה, בסופו קבע יחד עם היועץ המשפטי של התמ"ת עו"ד מיכאל אטלן, כי מאחר שעוד לא נקבעה אשמתם של גבאי ושל סמנכ"ל איזוטסט בכתבי האישום שהוגשו נגדם, ניתן להחזיר את ההסמכה. במקרה של מנהל אחר באיזוטסט, שחר שוקר - שהורשע בהדחת עובד למסירת תצהיר כוזב - קיבל הנאשם עונש קל יחסית, לאחר שבית המשפט שוכנע כי לא יחזור לעבוד בחברה.
באחרונה מונה שוקר מחדש לתפקיד מנהל סניף בחברה חרף דבריו בבית המשפט. דייטש פנה בעניין לאיזוטסט שם נמסר לו כי שוקר אינו מועסק בחברה, אלא בחברה האם שבבעלות מלאה של גבאי. ההצהרה סיפקה את דייטש - שגם במקרה זה החליט שלא לשלול את הסמכת המעבדה, למרות שהחוק אינו משתמע לשני פנים במקרה זה.
החוק מסמיך את דייטש לבדוק גם את מצבן הכלכלי של מעבדות כדי שלא ייווצר מצב שמעבדה תהיה תלויה במזמיני העבודות באופן שיפגע במקצועיות ובאובייקטיוויות של הבדיקות. כשנבדקה איתנותה הפיננסית של איזוטסט, נמצא כי לחברה חובות של כ-20 מיליון שקל והון עצמי נמוך במיוחד, אך למרות זאת ולאור הצהרתו של גבאי כי יזרים כספים לחברה, החליט דייטש לאשר את החזרת ההסמכה.
בשימוע שנערך לאיזוטסט הוחלט גם למנות מלווה חיצוני לחברה שיפקח על פעולתה מקרוב. על אף שהמלווה נבחר כבר ביוני האחרון, הוא עוד לא התחיל לעבוד, ולמעשה אין כיום עמידה בתנאי מהותי זה להחזרת ההסמכה לאיזוטסט.
לדברי גבאי, הוא מעולם לא פעל אצל שר התמ"ת או אצל המנכ"ל כדי שילחצו על העברתה של דרייזין מהתפקיד או כדי שההסמכה תוחזר, "מעבר לפניות משפטיות ועתירה לבג"ץ שחייבה את משרד התמ"ת להחזיר את ההסמכה". לדבריו, אין בינו לבין דייטש כל קשר למעט קשר מקצועי. "אני טוען שאנחנו מופלים לרעה על ידי דייטש שמונע מאיתנו לחזור לעבודה כמו שצריך ולתקן את משגי העבר. הוא ממש מתעלל בנו כך שזו בדיחה גרועה לומר שאני פועל למינויו".
בכל הקשור לאיומיו על דרייזין טוען גבאי כי כתב מכתב התנצלות לאחר שהובטח לו כי יבוטל כתב האישום בעניין זה וכי הוא צפוי להגיש תביעה משפטית כנגד דרייזין ואחרים שפעלו, לטענתו, לחיסול עסקיו מטעמים עסקיים תוך שימוש בקשרים פוליטיים.
ניגוד העניינים של דייטש
בחודשים האחרונים הגיעו לשר התמ"ת כמה פניות שבהן התריעו בפניו עורכי דין שסירבו לחשוף את לקוחותיהם, על הבעייתיות שבעצם הגשת מועמדותו של דייטש עקב תלותם של חברי ועדת האיתור בהחלטותיו במסגרת תפקידו הנוכחי ועקב מעורבותו בהדחת המנכ"לית הקודמת.
כמה מהפניות עסקו גם בבעיית תקופת הצינון שלה יידרש דייטש על פי החוק, שתחייב אותו - אם ייבחר לתפקיד - שלא להיכנס אליו במשך שנה מיום עזיבת התפקיד הנוכחי. החוק קובע מינימום של שנת צינון, אך ניתן לפנות לקבלת היתר לקיצור התקופה. במרבית המקרים שנבחנו עד היום נטתה הוועדה שלא לקצר את תקופת הצינון מעבר למחצית התקופה, כך שבמקרה האופטימי ביותר, אם ייבחר, צפוי דייטש להיכנס לתפקיד בתוך חצי שנה לפחות.
אלא שדייטש, וכך גם כנראה השר ישי ומנכ"ל משרדו, אינם מוטרדים מתקופת שיתוק נוספת של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות - למרות חוות דעת של היועץ המשפטי של התמ"ת המנבאת סיכויים נמוכים לקיצור תקופת הצינון. דייטש עודו נחשב למועמד המוביל לתפקיד שאותו דאג לפנות מהמנכ"לית הקודמת רק לפני כמה חודשים תוך מימוש איומו של גבאי.
ממשרד התמ"ת נמסר כי השר והנהלת המשרד אינם מתערבים בהליכי בחירת מנכ"ל הרשות. היועץ המשפטי של המשרד מסר כי הטענות הועלו בבג"ץ שהגישה התנועה לאיכות השלטון ונענו בתשובת המדינה והעניין עוד לא הוכרע. עוד מסר היועץ המשפטי כי אין להשיב על כל שאלה בעניין הליכי איתור מנכ"ל הרשות, כל עוד ועדת האיתור לא סיימה את עבודתה. שאלות שהופנו לדייטש בעניין באמצעות דוברת המשרד נותרו ללא תגובה.
250 מיליון שקל קורצים לעולם הפשע
>> הרשות הלאומית להסמכת מעבדות אחראית לבדיקת תקינותם ומקצועיותם של הליכי הבדיקה שמבצעות מעבדות בישראל ועל מתן הסמכה שתאפשר להן לפעול מול משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות וגופים ביטחוניים.
ההסמכות הנוגעות בכל תחום המחויב בתקינה ומוגדר על ידי משרד התמ"ת ומכון התקנים, הן למעשה חולייה הכרחית בשרשרת של כל מפעל - העוסק בתחומי בניין, תעשייה, תשתיות, כימיה, בטיחות - המחויב להגיש בדיקות מעבדה במסגרת המוצרים המסופקים ולהוכחת טיבם ואמינותם.
בשוק המעבדות בישראל פועלות ארבע חברות שהגדולות בהן הן איזוטופ ואיזוטסט, כשכל אחת מהן שולטת על כשליש מהשוק הנאמד ב-250 מיליון שקל לשנה. גורמים במשטרה ובפרקליטות הביעו בעבר חשש מפני השתלטות גורמים פליליים על מעבדות תקינה שתביא למצב שבו יתפתח סחר בלתי חוקי באישורים.
בידי היחידה לחקירת פשיעה כלכלית מידע מודיעיני על ניסיונות חדירה של ארגוני פשיעה לתחום וכן דיווחים רבים על הונאות בתחום שחלקם הביאו לפתיחה בחקירות והיתר נאספו כחומר מודיעיני והועברו לידיעת הרשות הלאומית להסמכת מעבדות.
מי יפקח על המפקחים?
מאת גיא לשם
30.10.2008 / 8:14