משרדו של יאנוש מנשרוב, שבבעלותו חנות תכשיטים בכיכר המדינה בתל אביב, נראה במבט ראשון כמו רבים מחבריו בישראל. ואולם כשמתעמקים מעט בתפאורה מגלים כי לצד השולחן, הכיסאות והמחשב יש בו פריט מפתיע: ארון משקאות המצויד במותגים יוקרתיים כמו רמי מרטן, XO, קאמוס וג'וני ווקר בלק לייבל.
מנשרוב מסביר כי המשקאות מיועדים ללקוחותיו, רבים מהם מיליונרים מבריה"מ לשעבר. "בחו"ל נהוג לשתות אלכוהול כחלק מביצוע עסקה כדי לסמן את האווירה הטובה. זה חלק מחוויית הקנייה", הוא אומר. "כשקונים תכשיט ב-50-60 אלף שקל או אחרי פגישה עסקית חלק מהעניין הוא להציע אלכוהול, שהופך את היחסים לאישיים יותר מיחסי מוכר-קונה".
ואולם בעוד שללקוחותיו האירופאים של מנשרוב שתיית האלכוהול היא דבר טבעי לחלוטין, ישראלים רבים מוצאים את העניין מביך ואף מבהיל. לדבריו, "אני לא אציע אלכוהול לכל אחד אלא אם כן אני כבר מכיר אותו ויודע שהוא יקבל את זה ממקום נכון".
רונית אבנר, סמנכ"לית השיווק של יבואנית היין והאלכוהול הכרם, מסכימה עם מנשרוב לגבי חשיבותו של האלכוהול בעולם העסקים. לדבריה, "אלכוהול במשרד ובפגישות עסקים יוצר אווירה פחות פורמלית, מסיר חסמים ושובר את הקרח. כשיש בר במשרד האווירה יותר נינוחה וזה משדר פאן ותחושה מרגיעה".
גם אבנר מעידה כי שתיית אלכוהול בזמן פגישה עסקית עדיין אינה נפוצה בישראל, אך מספרת כי ההכרה בעניין גוברת. "במשרדי פרסום יש בר בתוך המשרד ואפילו ארון משקאות בחדר הישיבות", היא אומרת ונזכרת גם בעורך דין שבמעמד סגירת עסקה עם לקוח נוהג להוציא בקבוק וודקה אבסולוט מהפריזר, ולאחר לחיצת הידיים לסיים בצ'ייסר - כדי לתת, לדבריו, הרגשה נוחה לשני הצדדים.
הזדמנות מצוינת לסמול טוק
"הישראלים לא יודעים לשתות, ובעיני מי שלא יודע לשתות גם לא יודע לארח על משקה. צריך שניים לטנגו" - כך קובע שגיא קופר, העורך את פורטל האלכוהול bakbuk.co.il ומקיים סדנאות העוסקות בתרבות שתייה ויין. עם זאת, גם קופר אינו אדיש לשינוי המתחולל בתרבות האלכוהול המקומית. לדבריו, הישראלים מביעים כיום יותר רצון להכיר את הרגלי השתייה במדינות אחרות, ולו רק כדי לדעת כיצד להנעים את שהותם בישראל של אנשי עסקים מחו"ל שאותם הם מארחים או להכיר את מנהגי השתייה של המקומיים כאשר הם עצמם בנסיעת עסקים.
רווי רז, מנכ"ל משותף בחברת אקסקליבור קונסלטינג המתמחה בניהול פרויקטים בתחום התיירות, מזהה גם היא את המגמה: "אנשים מבינים שלעשות עסקים זה להבין מאיפה בן שיחם הגיע ומהי התרבות שלו, על גינוניה והרגלי הנימוסים שלה. שתייה עסקית היא נדבך נוסף בהבנה הזאת, ובשנים האחרונות זה צובר תאוצה". לדבריה, שתייה מאריכה את זמן הארוחה ומאפשרת לפתח סמול טוק - בעיקר כשכבר לא מסתפקים בבירה ויין ומזמינים גם אפריטיף ודז'יסטיף.
אבנר וקופר אומרים שבשתיית יין יש משהו טקסי וממושך, ולכן כדאי לעשות זאת כחלק מארוחה. לדבריהם, במשרד אפשר להגיש משקאות קפואים - כמו "ארטיק", שנאפס או וודקה - או ליקרים עשבוניים, כמו אמארו רמזוטי. בישיבות ארוכות אפשר להציע וויסקי, קוניאק או סקוטש, שישדרו לצד השני שאתם רוחשים לו כבוד. "לאחר שמגישים משקה אפשר לספר איפה גיליתם או קניתם אותו. זו שיחה שיוצרת חיבור בין אנשים", מסבירה אבנר.
עם זאת, לא בכל העולם תופס אלכוהול מקום חשוב בעולם העסקים. קופר טוען שבאמריקה של הפוליטיקלי קורקט הדבר אפילו יכול לחבל ביחסים, ולכן כדאי להזמין שם אלכוהול רק כליווי לארוחה. משקה חריף מוצע שם במשרד לעתים נדירות, וגם אז רק כשנסגרת עסקה.
וודקה לאירופאים, עראק לטורקים
אנשי עסקים ישראלים מספרים כי רבים מאורחיהם מחו"ל מביעים רצון לטעום מהבירה והיין המקומיים. "איש עסקים נורמלי שמבין את התרבות של זה שמולו יבקש לשתות את המשקאות המקומיים", מנסח קופר כלל גורף וממליץ לישראלים שנוסעים לחו"ל לצורך עסקים לא להזמין במסעדה או בבר משקה יקר. לדבריו, "זה לא עושה רושם - אבל לעומת זאת, טעימה מהאלכוהול המקומי יוצרת פתח לשיחה ויש בכך מחווה ג'נטלמנית".
אלי הולנדר, מבעלי קבוצת פלאנט המייבאת שעונים ותכשיטים, אומר כי הוא מציע לאורחים מחו"ל המגיעים למשרדו בירות ויינות ישראליים. לדבריו, מכבי וגולדסטאר הן סיפור הצלחה גדול. קופר מנדב פירוש: "גולדסטאר ומכבי הן בירות שעשויות טוב. בחו"ל יש הרבה בירות כמו מכבי, ולגולדסטאר אין במה להתבייש".
שרית קרייתי, מבעלי יבואנית הטפטים גולדשטיין גלרי טפט, מחזקת את דבריו של הולנדר. היא מספרת שאורחיה שותים יין במסעדות, ותמיד מבקשים לטעום מהבירה המקומית ונהנים ממנה. הולנדר מסביר שהאירופאים אוהבים לנסות דברים חדשים ושבעבורם הבירות הישראליות הן כמו ללכת לאכול פלאפל. כשהוא לוקח את אורחיו לארוחה במסעדה הוא נוכח לדעת שהאירופאי חייב לשתות יין בארוחה - ואם ימשיכו לבר יזמין משקאות נוספים. "ככל שהוא מבוגר יותר הוא יותר אנין טעם ויבקש בציר טוב יותר או את הסקוטש הכי טוב", הוא אומר ומוסיף כי המתנות שהקולגות שלו הכי אוהבים לקבל בחג המולד הן תפוזים או יין מישראל באריזה מיוחדת.
אריה ויסמן, מנכ"ל ובעלים של יצרנית ויבואנית הרהיטים שמרת הזורע, אינו מחזיק משקאות במשרדו. עם זאת, כאשר הוא מזמין אורח עסקי לארוחה בביתו הוא פותח אותה באלכוהול ביתי שמייצר אחד מחבריו מפירות מקומיים, כמו אפרסק, לימון ותפוז. לדבריו, האורחים האירופאים שותים בדרך כלל שלוש-ארבע כוסיות - מה שלא מפריע להם לשתות יין בארוחה עצמה. ויסמן מקפיד להגיש יין ישראלי טוב - של יקבי גולן או רקנאטי, למשל.
רועי וילקובסקי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ביבואנית מוצרי האלקטרוניקה והאבטחה טויורם, מארח אנשי עסקים מחו"ל כמה פעמים בחודש. לדבריו, הוא כבר מורגל בארוחת ערב שאחריהן שותים אלכוהול אל תוך הלילה - בעיקר לאחר סגירת עסקות גדולות. את היעדר האלכוהול במשרדו הוא מסביר בכך שכשמרימים כוסית הוא מעדיף לצאת מאווירת המשרד ולעשות זאת במלוא ההדר. כאשר נחתמות עסקות גדולות במיוחד החברה שוכרת יאכטה שעל סיפונה זורם האלכוהול כמים.
גם אורחיו של וילקובסקי מרבים בשתיית בירות ויינות ישראליים. החיבור בין ארוחת ערב לאלכוהול הפך בעבורו את מסעדת מסה בתל אביב, שיש לה בר נפרד, למקום מועדף לפגישות עסקיות "כי לא צריך לצאת ולעבור למקום אחר לאחר הארוחה". לדבריו, האמריקאים מרבים בשתיית קוקטיילים, אירופאים הולכים על וודקה ובירה, טורקים מעדיפים עראק ופולנים גומעים כמויות גדולות של וודקה.
השף רפי כהן ממסעדת רפאל, שגם אליה צמוד בר, מעיד כי השתייה בפגישות עסקים נהפכת ליותר ויותר פופולרית. "מאז שפתחתי את המסעדה לפני שבע שנים היה גידול משמעותי בהזמנת אלכוהול וגם בהבחנה בין סוגיו השונים", הוא אומר ומוסיף שאנשי עסקים ישראלים העדיפו פעם יין מתוצרת חוץ - אך כיום רובם בוחרים ביין מקומי.
לדברי כהן, תיירים עסקיים מוציאים הרבה יותר כסף מלקוח ממוצע משום שהם רגילים לתרבות בילוי אחרת, שבה אוכל ושתייה הם הרבה יותר ממוסדים. הוא מספר כי האירופאים מעדיפים משקאות נקיים, האמריקאים אוהבים "לונה פארק באלכוהול ואנחנו ממציאים להם כל מיני קוקטיילים" ואילו האסיאתים מתרכזים בבירה וביין.
נכנס יין, יצאה עסקה
כך תשלבו בצורה נכונה עסקים ואלכוהול
בישראל:
? רצוי להחזיק במשרד בקבוק אלכוהול מקומי טוב - בישראל מייצרים בעיקר יין, אך יש כמה מותגי ברנדי טובים
? אפשר להחזיק בקבוק של וודקה טובה, אבל להקפיד על מותג בינלאומי מוכר שמחירו 250-300 שקל לבקבוק
? ותרו על קוקטיילים - החזיקו משקאות נקיים שאפשר פשוט למזוג לכוס ולשתות
? חובה להחזיק כוסות ראויות ונקיות ולא להביא מהמטבחון כוסות קפה או אחרות
? כדאי לשמור בארסנל סיפור או חוויה אישית הקשורים ביין מקומי או בביקור ביקב ישראלי - נושאים שהם פתח לשיחה גם כשמארחים וגם כשמתארחים
בחו"ל:
? הזמנת משקה יקר אינה עושה רושם. מומלץ לבקש לטעום אלכוהול מקומי
? מומלץ להעניק למארחים בקבוק יין ישראלי מסדרה יוקרתית של יקב נחשב או להשקיע ביין בוטיק טוב שעולה לא פחות מ-150-200 שקל
? בישראל מיוצרים יינות קינוח לבנים טובים, הנמכרים בבקבוקים קטנים יחסית - כך שקל להכניסם למזוודה
? יש להקפיד על אריזת קרטון נאה
הטיפים ניתנו על ידי שגיא קופר, עורך פורטל bakbuk.co.il
חתום בלגימה
מאת נגה משל
30.10.2008 / 10:11