>> הירידה הניכרת במחירי השוק של אג"ח הקונצרניות יוצרת לחברות המנפיקות הזדמנות לרכישה חוזרת. לצד היתרון הכלכלי הברור של פעולה זו - הבטחת תשואה לכמה שנים הגבוהה כמעט מכל השקעה אחרת - יש לה גם יתרון חשבונאי משמעותי: רישום כל עודף התשואה העתידי כרווח חשבונאי מיידי.
יתרון זה נובע מכך שהאג"ח שהונפקו אינן נמדדות בדו"חות הכספיים על פי שוויין ההוגן, אלא מוצגות בדרך כלל על בסיס עלותן - הסכום שהתקבל בגינן במועד ההנפקה. הרכישה העצמית של האג"ח שגורמת למחיקתן מהמאזן יוצרת רווח בגובה ההפרש בין ערכן המאזני לבין הסכום ששולם בעדן. ככל שעליית התשואות בגין אותן אג"ח תלולה יותר והמח"מ הנותר ארוך יותר, כך יהיה גם הרווח גדול יותר.
נניח שחברה הנפיקה לפני שנה 50 מיליון שקל ערך נקוב באג"ח לתקופה של שש שנים, שמשלמות ריבית של 5% בשנה. ההנפקה בוצעה תמורת הערך הנקוב מכיוון ששיעור הריבית הנקובה שיקף את שיעור הריבית אותו דרשו המשקיעים בעת ההנפקה. כמו כן, נניח שכעת האג"ח נסחרות לפי שער של 66 אגורות, המשקף תשואה אפקטיווית שנתית של 15%. אם החברה תבצע כעת רכישה עצמית היא תרשום רווח מיידי של 17 מיליון שקל, שמייצג את ההפרש בין התשואה הנוכחית לתשואה המקורית בחמש שנים.
לכאורה, מדובר ברווח בעלות אפסית - המנפיקה אינה חשופה לסיכון האשראי של עצמה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שחברות רבות אינן מנצלות את ההזדמנות לאור מצוקת המזומנים ומחנק האשראי.
חברה שבחרה בתקופה זו לבצע רכישה עצמית של אג"ח היא אלוני חץ, שרכשה בחודש האחרון אג"ח מסדרה ו' בשווי כ-47.5 מיליון שקל. האג"ח, שנשאו תשואה של כ-15%-17% במועד הרכישה החוזרת, הונפקו בפברואר 2007 בריבית של 4.25%. כתוצאה מהרכישה צפויה החברה לרשום רווח לפני מס של כ-10 מיליון שקל.
לרווח זה יש בסיס כלכלי ברור, שהרי החברה מבצעת עסקה אמיתית עם צד חיצוני: המשקיעים, שהפסידו מכך כסף. השאלה החשבונאית הגדולה היא אם לרשום רווח כתוצאה מעליית סיכון האשראי של החברה עצמה - גם כשלא מתבצעת רכישה חוזרת. בשונה מה-IFRS, התקינה האמריקאית מתירה רישום של רווח כזה, מפני שהיא מאפשרת למדוד אג"ח שהונפקו על פי מחיר השוק בכל תאריך מאזן.
אין ספק שמדידה על פי שווי הוגן בדרך כלל רלוונטית יותר ממדידה על פי עלות, אך השאלה היא אם הגדרת השווי ההוגן של התחייבויות צריכה להביא בחשבון את סיכון האשראי של החברה עצמה? הכללת סיכון אשראי זה גורמת לכך שחברה רושמת רווח בגין עסקה שלא ביצעה ובגין סיכון שאליו היא לא חשופה, מה גם שהדבר אינו מתיישב בהכרח עם ההנחה החשבונאית לגבי ה"עסק החי".
אין זה סוד שהכוונה של ה-IFRS היא לאמץ את בסיס השווי ההוגן באופן גורף עבור כל המכשירים הפיננסיים, ובכלל זה האג"ח שהונפקו. עם זאת, נראה שמוסדות התקינה צריכים לשקול מחדש את ההגדרה, במיוחד על רקע המשבר הפיננסי הנוכחי וחוסר היכולת של החברות להשיג מזומנים לטובת הרכישה החוזרת.
-
הכותב הוא יועץ IFRS ומחבר הספר "חשבונאות פיננסית חדשה: IFRS"
הבוננזה החשבונאית ברכישת אג"ח חוזרת
שלומי שוב
30.10.2008 / 12:01