פרופ' אבי בן-בסט: "לקחי משבר המניות מ-83' מסייעים לישראל לצאת בשלום מהמשבר הנוכחי"

>> כמו רבים במערכת הכלכלית, סבור פרופ' אבי בן-בסט, מרצה בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית ולשעבר מנכ"ל האוצר ובכיר בבנק ישראל, כי עד כה ישראל עוברת את המשבר הכלכלי העולמי טוב יותר מרוב המדינות בעולם.



"הדבר העיקרי שאנחנו כן מושפעים מהעולם וכן דומים לו הוא הירידות בבורסה בתל אביב, בשערי המניות ואיגרות החוב, כולל הקונצרניות. בזה נגמר הדמיון", אומר בן-בסט. "במדינות המערביות מוסדות פיננסיים פשטו רגל, אחרים נזקקו להצלה ממשלתית ומוסדות נוספים נקלעו לקשיים. אצלנו, עד כה, לא ראינו בעיות כאלה. אני מעריך שהמערכת שלנו במצב טוב יותר.

"יש כמה סיבות למצבה הטוב יותר של המערכת הפיננסית בישראל: ב-83' חווינו משבר גדול - משבר מניות הבנקים - והמערכת למדה את הלקחים. אחת התוצאות החשובות למשבר היתה פיתוח מערכת הסדרה (רגולציה) למערכת הבנקאות. הפיקוח על המערכת התחזק מאוד. למשל, המגבלה על לווה בודד. נקבע כי כל החובות של לווה בודד גדול לא יהיו מרוכזים במוסד פיננסי אחד. עכשיו אנחנו קוצרים את הפירות", אומר בן-בסט.



"רבים תוקפים את ועדת בכר. אין ספק כי העלאה הגבוהה של העמלות אינה רצויה, אבל כשתוקפים את מסקנות ועדת בכר שוכחים כי כתוצאה ממסקנות אלו האשראי של המערכת הפיננסית מפוזר כיום יותר. חובות המערכת הריאלית מפוזרים יותר. ב-2002, 76% מהאשראי הבנקאי הלך למגזר העסקי. ב-2007, רק 52% מהאשראי הבנקאי הוא למגזר העסקי. כלומר, האשראי מגיע כיום ממקורות יותר מגוונים. הפיזור הגדול יותר של מקורות האשראי גורם ליציבות רבה יותר של המערכת הפיננסית, כולל הבנקאית. שינוי זה, בחמש שנים בלבד, נחשב דרמטי. כיום יש יותר תחרות ויותר ספקי אשראי".



לדעת בן-בסט, "סיבה נוספת שהמשבר הפיננסי מדלג על ישראל היא שמגוון הנכסים שיש במערכת שלנו יותר קטן. כתוצאה מכך המערכת פחות מפותחת. מכשירים מתוחכמים, שהם מורכבים ומסוכנים מאוד, נמצאים כאן בקנה מידה מאוד קטן. בארה"ב ובאירופה ניהול המכשירים המורכבים היה לא אחראי ותרם לפגיעות במערכות הפיננסיות".



"המשבר בארה"ב התחיל עם משבר הסאבפריים", מזכיר בן-בסט. "מערכת הבנקאות בישראל, בכל עניין המשכנתאות, שונה מהמערכת האמריקאית, אחראית ושמרנית ממנה. בארה"ב, אם לא פרעת את המשכנתא לוקחים לך את הדירה והסיפור שלך עם הבנק נגמר, גם אם ערך הדירה ירד והיא לא מכסה את יתרת ההלוואה. בישראל, כשלוקחים את הדירה, אם מחירה לא מכסה את יתרת ההלוואה הלווה משלם את יתרת החוב. שחרור בעל הדירה מיתרת החוב בארה"ב היה מהמנועים המרכזיים לסאבפריים. התנהגות הבנקים בישראל בתחום המשכנתאות נכונה יותר".



"כשיש מצב לא שגרתי צריך לצאת מהשגרה"



לדברי בן-בסט, "הרגולציה בישראל נסמכת יותר על כללי מותר ואסור, ובארה"ב היא נסמכת יותר על שקיפות. בכל העולם המערבי הקפיטליסטי יצאו מתוך הנחה שיכול להיות כשל שוק, והבינו כי כדי למנוע אותו חשוב להקים מערך של הסדרה למערכת הבנקאות.



"הוויכוח הוא בין שתי גישות: זו המבוססת על שקיפות ומעורבות ממשלתית מינמלית, וזו הדורשת יותר שקיפות עם מעורבות ממשלתית גדולה יותר. גם בארה"ב יש הסדרה, אבל המינון של מותר ואסור הוא מינמלי ואינו מספיק. שקיפות אינה מספקת. הלקח של משבר הבנקים בישראל ב-83' היה קביעת מערכת מקיפה של מותר ואסור לצד הגברת השקיפות. קשה לפקח על שקיפות. אף פעם אין מספיק מידע על מצב של כלי פיננסי. כשעלה נושא הסאבפריים טען בנק הפועלים כי החשיפה שלו לסיכוני הסאבפריים מסתכמת ב-300 מיליון דולר. בהמשך התברר כי החשיפה גדולה פי כמה.



"כשמדברים על המצב הטוב יחסית של ישראל בהשוואה למדינות אחרות, צריך לזכור כי המשבר תפס אותנו כשמצב המשק טוב, גירעון הממשלה נמוך ובמגמת ירידה, והחוב החיצוני נטו של המדינה, שהיה בעשור האבוד של כלכלת ישראל (74'-85') 80% מהתוצר, לא קיים יותר. להפך, כיום לישראל יש עודף. העולם חייב לנו", מוסיף בן-בסט.



"הפרמטרים האלה מגבירים יציבות. הם חשובים בזמני משבר. עם זאת, צריך לזכור כי החוב הפנימי שלנו ביחס לעולם, למרות שירד בשנים האחרונות, הוא גבוה. ככל שהמשבר יימשך כך יתגלגלו אלינו ההשפעות שלו. משבר ארוך יפגע בצד הריאלי שלנו. הוא יפגע ברווחיות המערכות הפיננסיות. מכל המשתנים התקציביים, החשוב ביותר עתה הוא הגירעון בתקציב. צריך להיזהר שהוא לא יגדל", אומר בן-בסט.



"כשיש מצב לא שגרתי צריך לצאת מהשגרה. צריך לבטל או לפחות לדחות את הפחתת המסים בשווי 3 מיליארד שקל שמתוכננת ל-2009. הפוקוס צריך לעבור בדיון התקציבי מההוצאה לגירעון, עד שהסערה תחלוף. המשבר ברובו הוא לא בשליטתנו, הוא מיובא מחו"ל. רצוי כי לפחות בדברים שבשליטתנו נעשה את הדברים הנכונים".