ההחלטה בעניין אישור מכירת מניות אוסיף לקבוצת ישרס תינתן בשבוע הבא

השופטת דניה קרת-מאיר קבעה בתום דיון שהתקיים היום בבית המשפט המחוזי בתל אביב כי ההחלטה בעניין אישור מכירת מניות ששועבדו לבנק לקבוצת , תינתן בשבוע הבא.

לפני כשבועיים הכריז כונס הנכסים מטעם בנק מזרחי טפחות, שמונה על ידי בית המשפט לערוך את ההתמחרות על מניות אוסיף, כי חברת ישרס, שבשליטת שלמה אייזנברג, זכתה בהתמחרות לאחר שהציעה 135 מיליון שקל בעבור כ-64% ממניות אוסיף. המניות שועבדו לבנק בעקבות חוב של גאידמק לבנק, המוערך ב-120 מיליון שקל. עו"ד יוסי שגב, בא כוחו של גאידמק, רכש קודם לכן את מניות אוסיף בתמורה ל-110 מיליון שקל והסכמה לשאת בחוב נטען של גאידמק לאוסיף המוערך ב-23 מיליון דולר נוספים

במהלך הדיון חזר עורך דינו של גאידמק, עו"ד ד"ר יוסי שגב, על בקשתו לקיים דיון נאות ולדון במכירה. לדבריו, גאידמק לא קיבל עד היום פירוט של חובותיו והבנק ביצע קיזוזים של פקדונות כספיים מול חובותיו. בנוסף, טען שגב כי גאידמק הציע לשלם את החוב, אך למרות הצעתו הבנק הלך לכינוס נכסים שגרם לגאידמק נזק, ולכן על הבנק לשלם את סכום הנזק שגרם למרשו.

עו"ד שגב ציין כי גאידמק ביקש לפדות את חובו לבנק עוד לפני הליך כינוס הנכסים. עו"ד יוסי בנקל, המייצג את ישרס ציין כי גאידמק לא הפעיל את זכות הפדיון שעמדה לו לפני שמכר את מניות אוסיף לשגב עצמו, לכן הוא מנוע מלעלות טענה הזו כעת. בנוסף, אמר בנקל, כי ישרס גייסה ערבויות וקווי אשראי בעת זו בה השוק מתמוטט, ולכן היא לכודה כעת עד לאישור העסקה.

עו"ד רוני בריקמן, המייצג את אורי שני, עו"ד חמו, בא כוחם של בני הזוג ויליגר ועו"ד הררי, המייצג את איש העסקים יוסף טרוים - כולם מחזיקים בעיקולים זמיניים לנכסיו וחשבונותיו של גאידמק - הסכימו לאישור עסקת אוסיף. עו"ד פיני רובין, המייצג את אוסיף, הסכים גם הוא לעסקה.

עו"ד גיל הירשמן המייצג את חברת ביי-שור, שהתמודדה בהתמחרות מול ישרס והפסידה, אמר במפתיע וכלאחר יד כי חברת ביי-שור, בראשה עומד איש עסקים חרדי אמריקאי, מוכנה להעלות את הצעתה לפחות ב-5 מיליון שקל. השופטת קרת-מאיר דחתה את הצעתו, כיוון שלא נתמכה בשום מסמך, ומאחר שאיש העסקים אותו הוא מייצג כלל לא נכח בדיון.

השופטת אמרה בסוף הדיון כי היא מודעת לכך שהזמן דוחק, ותעשה כל שביכולתה שההחלטה תינתן לכל היותר תוך שבוע.

בתחילת השבוע הודיע גאידמק באמצעות עורך דינו כי הוא מתנגד למכירת המניות לישרס, עד אשר יתבררו טענותיו כלפי הבנק באופן מעמיק ונאות. לגרסת גאידמק, הוא פנה לבנק עוד לפני שנערך הליך ההתמחרות כדי לפדות את חובו לבנק, והודיע כי הוא מממש את זכותו לפדות את השעבוד שנרשם על המניות, וכי התשלום עבור פדיון המניות נעשה בדרך של קיזוז החוב במניות.

גאידמק טען כי כונס הנכסים מטעם הבנק, עו"ד פיני יניב, לא איפשר לו לממש את זכותו לפדיון. לגרסת גאידמק, ההצעה למכר המניות לישרס נמוכה משמעותית משווי השוק של המניות וכי עיתוי המכירה גורם נזק עצום ואין כל צידוק או הכרח לבצע את המכירה בכלל. גאידמק ציין כי הבנק הוסיף לחובו הנטען ריביות חריגות וקנסות בשיעור של עשרות מיליוני שקלים, מבלי להבהיר כיצד נערך החישוב. בנוסף טען גאידמק כי הבנק סירב לאפשר לו לשלם את חובו בלוחות הזמנים שנקבעו בהסכמה, וסירב לבקשתו לבצע עסקות שניתן היה לבצע במניות.