לירושלים חסרה עיר

>> במבט מתל אביב, נראה אולי שהבעיה הבוערת ביותר של ירושלים היא ההתחרדות של העיר. אבל מי שחי בירושלים יודע שבעצם, מאז ימי המריבה על כביש בר-אילן, אין בעיר סכסוכים חריפים בין האוכלוסייה החילונית לחרדית.

המתבונן הציני יאמר לעצמו שהחילונים ויתרו ועזבו, אך גם הוא לא יוכל להתעלם מכך שבשנים האחרונות נפתחו בירושלים עשרות מוקדי בילוי בליל שבת, והחרדים קיבלו מזמן את העובדה שבתי הקולנוע פתוחים ביום המנוחה.



נכון, טקס החנוכה של גשר המיתרים, שבו נאלצו נערות חילוניות ללבוש שקים, היה שערורייתי. אך לא זו הבעיה המהותית ביחסי החילונים-חרדים בעיר. המגמה של פתיחת בתי ספר חרדיים בשכונות חילוניות, שעשויות להתחרד בשל כך, הוא התהליך המדאיג המתרחש כיום, למשל בשכונת קריית יובל. בתופעה זו צריכים החילונים למקד את מאבקם.



חילונים וחרדים הרי יכולים לחיות יחד באותה העיר - גם אם לא באותה השכונה (כי חילוני הרי לא יכול לחיות במקום שבו הכבישים סגורים בשבת). גדר טובה הרי עושה שכנים טובים, כאלה שיכולים לפגוש אחד את השני בשוק מחנה יהודה בקניות לשבת.



מה שחסר בירושלים הוא עיר של ממש, עם חנויות טובות, בתי קפה, קיוסקים ומוכרי סידקית. עיר שכדי לקנות בה צינור לאמבטיה, אפשר ללכת שתי דקות לחנות חומרי הבניין הקרובה, ולא לנסוע רבע שעה באוטו לקניון הקרוב.



מלחמת ששת הימים, אותה המלחמה שקיבעה את ירושלים כמיתוס, העלימה את ירושלים העיר, זאת שפוליטיקאים כה רבים נשבעים בשמה. מאז המלחמה הושקע הון רב בפיזור האוכלוסייה - לצפון, לדרום ולמזרח. שכונות ענק נבנו, פרוורי שינה חוברו לעיר בכבישים מהירים, כשברחובותיהם אין דבר מלבד מרכזים מסחריים הפזורים אי-שם.



ירושלים של שנות ה-60, כך מספרים, היתה עיר בכל רמ"ח איבריה, עם הרבה בתי קולנוע ובתי קפה שוקקים. כיום, עברו בתי הקולנוע לשכון בקניונים, ולרוב הצעירים אין כסף לשכור דירה במרכז העיר, בעיקר בגלל תושבי החוץ שהגיעו לירושלים והקפיצו את מחירי הדיור בה.



מוקדי משיכה טבעיים לסטודנטים, כמו האוניברסיטה העברית ובצלאל, הוקמו בהר הצופים - מיקום מצוין להעלאת המורל הלאומי, אך קטסטרופלי בכל הנוגע לתכנון עירוני.



מה שמסמל את שקיעתה של ירושלים יותר מכל הוא רחוב יפו. ה-רחוב, בהא הידיעה, מלא כיום בחנויות דיסקאונט כעורות ובדוכני שווארמה זולים. אולי הרכבת הקלה, אם אכן תקום ביום מן הימים, תחזיר את יפו לירושלים - ואת האורבניות לעיר.