בג"ץ דחה עתירה נגד החלטת שר החקלאות להפריט את ייצור החלב

בית המשפט העליון, בהרכב הנשיאה דורית בייניש והשופטים איילה פרוקצ'יה וסלים ג'ובראן, דחה בשבוע שעבר עתירה לבג"ץ של 60 יצרני חלב במושבים, שעתרו נגד החלטת שר החקלאות שלום שמחון להפריט את ייצור החלב בישראל.



שר החקלאות, ומנהל מכסות החלב במועצת החלב שייקה דרורי, הכריזו על מדיניות חדשה בהקצאה של מכסות ייצור חלב - לפיה מכסות שיתפנו בעקבות פרישת יצרנים מהענף, יימכרו במכרז למרבה במחיר מבין יצרני החלב הפעילים, או מבין יצרני חלב חדשים שיאושרו על ידי משרד החקלאות.



מאז הקמת משק החלב בישראל לפני יותר מ-80 שנה, מתקיים נוהל לפיו יצרן הפורש מהענף מחזיר למנהל המכסות את מכסות הייצור שלו - שהן בבעלות המדינה - בתמורה לתשלום שנקבע באופן מינהלי. מנהל המכסות מוכר את המכסות שהוחזרו ליצרנים אחרים, במחיר זהה. מחיר המכסות הסתכם לאחרונה ב-1.25 שקלים לליטר חלב. יצרן חלב שמחזיר מכסה ממוצעת של 500 אלף ליטר, מקבל בתמורה כ-400 אלף שקל.



שר החקלאות, שלום שמחון, סבור כי המחיר המינהלי אינו מייצג את השווי האמיתי של מכסות ייצור החלב עבור היצרנים והמחיר הזה מעכב בעד יצרנים קטנים ובלתי יעילים במושבים לפרוש מהענף והם ממשיכים להחזיק משקי חלב ומונעים בכך את התייעלות הענף.



הנוהלים החדשים קבעו מחיר מינימום של 2 שקלים לליטר מכסה. עם זאת, כבר בהצעות הראשונות שהתקבלו ב"מכרזה" (הבורסה למכסות) שהקימה מועצת החלב הוגשו עשרות הצעות מחיר, הגבוהות ב-150% מהמחיר המינהלי וב-50% ממחיר המינימום.



העותרים טענו כי החלטת שר החקלאות התקבלה ללא סמכות חוקית וכי ההפרטה תאפשר לבעלי ההון הגדולים להשתלט על ייצור החלב על חשבון החקלאים, שלא יוכלו להתחרות במחירים שיציעו בעלי ההון. בית המשפט העליון קבע כי לא מצא עילה להתערבות בהחלטת שר החקלאות ומנהל המכסות, וכי ההחלטה שקיבלו אינה מנוגדת לסמכותם על פי חוק.



יצרני חלב רבים רואים בהפרטת מכסות הייצור את ראשיתה של הפרטת משק החלב, שהוא אחד מענפי החקלאות היחידים שעדיין פועלים על פי תכנון מינהלי ולא על פי כללי השוק החופשי. בישראל 850 יצרני חלב במושבים ו-165 יצרנים בקיבוצים, המייצרים כ-1.25 מיליארד ליטר חלב בשנה. התמורה לרפתנים ממכירת חלב למחלבות מסתכמת בכ-3 מיליארד שקל. שווי מכירות החלב ומוצריו לצרכנים מסתכם ביותר מ-8 מיליארד שקל.