וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

למה לא רצו את דורון שורר בקרן לחסויים

מאת הילה רז

2.11.2008 / 8:16

דורון שורר הגיש מועמדות לניהול הקרן לטיפול בחסויים ולא זומן לראיון. הסיבה לדעתו היא סכסוך מקצועי עתיק עם היו"ר היוצא של הקרן. הקרן דוחה בתוקף את הטענה. איך מתמנה מנכ"ל לקרן שמטפלת במיליוני שקלים השייכים לאלפי חסויים



>> שום דבר בקרן לטיפול בחסויים לא הולך חלק. אחרי שבית המשפט העליון הורה לסיים את כהונתו של המנכ"ל היוצא של הקרן, אבי אנג'ל, שכיהן בתפקיד כשלושים שנה, מוצב סימן שאלה באשר לאופן שבו נוהל הליך איתור המועמדים להחלפתו.

לפחות במקרה אחד, מועמד בעל ניסיון מקצועי עשיר ומגוון אשר תואם את הקריטריונים במודעה שפירסמה הקרן לאיוש תפקיד המנכ"ל, ושהגיש את מועמדותו - לא זכה ממנה לכל התייחסות.



המועמד, דורון שורר, שיגר מכתב תלונה למשרד המשפטים ובו נטען כי הוא סבור כי הרקע להתעלמות ממנו הוא סגירת חשבונות מצד יו"ר חבר הנאמנים היוצא של הקרן, אורי וירצבורגר.



הקרן לטיפול בחסויים, באמצעות יועצי התקשורת שלה, דוחה את הטענות.



5,000 חסויים, 300 מיליון ש' ואי רצון לדווח



הקרן לטיפול בחסויים הוקמה לפני 31 שנה והיא מטפלת בכ-5,000 חסויים ושולטת ביותר מ-300 מיליון שקל השייכים ללוקים בגופם או בנפשם.



מינוי הקרן לטפל בחסוי נעשה באישור בית המשפט. כספי הקרן מופקדים בידי האפוטרופוס הכללי.



במשך השנים התגלעו מחלוקות בין האפוטרופוס הכללי לקרן וזו פנתה לבית המשפט - והגיעה עד לעליון - בדרישה לקבל לידה את ניהול ההשקעות ובסירובה לקבל את דרישות האפוטרופוס להחיל עליה חובות דיווח.



למשרד המשפטים היו טענות רבות נגד הקרן, בין היתר ביחס להוצאותיה ולשכר שביקשה. לאחר שש שנות מאבק, פסק בית המשפט העליון כי על הקרן להכין דו"חות כספיים מפורטים, וכי מנכ"ל הקרן יסיים את תפקידו ובהדרגה יוחלפו שבעת החברים המכהנים במועצת הנאמנים שלה.



דורון שורר כיהן בשנים 95'-97' בתפקיד מפקח על הביטוח והממונה על שוק ההון במשרד האוצר. בתחילת שנות ה-2000 היה יו"ר מבטחים וניהל כספי מבוטחים בהיקף 70 מיליארד שקל.



שורר אף היה מנהל רשת בתי הספר עמל ומנכ"ל משרד התחבורה. לאחרונה היה מועמד לתפקיד מנכ"ל בנק ישראל.



את מועמדותו לניהול הקרן הגיש שורר באפריל, לאחר שראה מודעת דרושים בעיתונות. במודעה פורטו הכישורים הנדרשים, ובהם תואר אקדמי בכלכלה, מינהל עסקים, משפטים, ראיית חשבון, מינהל ציבורי, רפואה, פסיכולוגיה, או עבודה סוציאלית; ניסיון בניהול תאגיד עסקי בעל היקף עסקים משמעותי או ניסיון בכהונה ציבורית בכירה במשך ארבע שנים לפחות.



שורר, רואה חשבון במקצועו ומוסמך במינהל עסקים, סימן לעצמו וי על כל אחד מהקריטריונים, צירף את המסמכים המבוקשים כמו גם מכתבי המלצה מח"כ עתניאל שנלר, מעו"ד יחיאל כץ ומרו"ח איתן השחר, מנכ"ל אבנר חברה לביטוח.



מתנצלים על העיכוב - גם אם התשובה שלילית



במשך חודש וחצי לא זכה שורר לכל תגובה מהקרן ואף לא לאישור קבלת המסמכים. לפיכך שלח תזכורת לוועדת האיתור וביקש תשובה. בתחילת יוני, ביום שבו פנה שורר לוועדה, כתב לו אורי וירצבורגר, יו"ר הקרן דאז, מכתב לקוני: "אנו מתנצלים על העיכוב במתן תשובתנו, גם אם היא במקרה שלך היא שלילית" (כך במקור - ה.ר).



לא הניסוח הטריד את שורר. האדם החתום על המכתב, וירצבורגר, הזכיר לשורר נשכחות. באמצע שנות התשעים, בעת שכיהן שורר כמפקח על הביטוח, שימש וירצבורגר כמנכ"ל בנק טפחות, מבנקי המשכנתאות הגדולים בישראל באותה עת.



שורר חקר בשעתו חשדות לקיום קרטל, שבמסגרתו המערכת הבנקאית משווקת ביטוח למשכנתאות אשר ניתנות בידי הבנקים - דבר אשר היווה, לטענתו, עבירה על פי חוק הבנקאות. כתוצאה מהחשדות, נדחתה הנפקה שבנק טפחות, בראשות וירצבורגר, התכוון לבצע, ונגרם לבנק נזק כספי כבד.



באותה עת נפגשו השניים כמה פעמים במשרדו של שורר כחלק ממאמציו של וירצבורגר למזער נזקים.



כיום, על רקע מכתבו הלקוני של וירצבורגר, העלה שורר על הכתב את טענותיו ופנה לוירצבורגר לקבל נימוקים לתשובה השלילית. "אודה לך אם תעביר פנייתי זו לחבר הנאמנים ותאפשר לי להופיע בפניהם ולהציג את הנושא לעומק", ביקש.



וירצבורגר השיב בסוף אוגוסט כי המכתב נמסר לחברי מועצת הנאמנים, וכי אלה החליטו שאין מקום להזמינו לישיבת המועצה. "ועדת האיתור, שמונתה בידי מועצת הנאמנים, מיינה מבין 130 הפניות שהגיעו לקרן את המועמדים העונים לדעתה באופן המירבי לדרישות התפקיד", כתב.



לדברי וירצבורגר, מכתב דחייה בנוסח זהה נשלח גם לכל שאר המועמדים אשר נדחו. וירצבורגר מוסיף: "אני מאחל לכל גוף ציבורי לפעול בצורה עניינית ומסודרת כפי שפעלה ועדת האיתור ומועצת הנאמנים למינוי מנכ"ל לקרן לטיפול בחסויים".



שורר ביקש לדעת אם וירצבורגר יידע את חבר הנאמנים בנוגע להיכרותם המוקדמת ואם פסל עצמו מלטפל בהליך לאור היחסים המתוחים בעבר, וכן העביר השגה למשרד המשפטים. וירצבורגר לא השיב לפנייתו האחרונה של שורר.



שורר עצמו סירב לפניית TheMarker להתייחס לדברים.



תגובת הקרן: היו"ר דיווח לוועדת האיתור על היכרותו עם שורר



>> היו"ר היוצא של הקרן לטיפול בחסויים, אורי וירצבורגר, סירב להתראיין, בהוראת משרד הייעוץ התקשורתי ששכרה הקרן לליוויה השוטף.



הקרן הגיבה בכתב: "לאחר פרסום המודעה לאיתור מועמדים הגיעו 130 פניות. בשלב הראשון כל חבר ועדה סקר את כל הפניות באופן עצמאי, חברי הועדה לקחו בחשבון את הניסיון והכישורים המתאימים של המועמדים גם בהתחשב בכך שהקרן מטפלת באלפי חסויים, דואגת לרווחתם האישית, ומשמשת כ"אבא ואמא" לאנשים חסרי ישע.



"כל אחד מחברי הוועדה הציג את 12 המועמדים המועדפים לדעתו, והוועדה בחרה את 12 המועמדים שיעברו לשלב השני. בישיבה זו הבהירו מר וירצבורגר, יו"ר הקרן ומר דוד ברודט שהם מכירים את מר שורר. מידע זה כבר לא היה בעל משמעות, הואיל וכל יתר חברי הוועדה העדיפו ממילא מועמדים אחרים. לפיכך ברור כי ההיכרות המוקדמת של מר וירצבורגר, שבה היו חילוקי דעות לגיטימיים בין שני האנשים אינה רלוונטית ולא היתה לה כל השפעה על התהליך שהתקיים בוועדה", מוסרת הקרן.



בסופו של הליך האיתור נבחר כמנכ"ל הקרן זאב פרידמן, לשעבר ראש מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב, שנכנס לתפקידו ב-18 לספטמבר. לפרידמן ניסיון בניהול עובדים רבים ותקציבים גדולים. תנאי שכרו דומים לאלה של מנכ"ל במשרד ממשלתי, כ-40 אלף שקל ברוטו בחודש ורכב מנהלים צמוד. פרידמן הוא מועמד ראוי, אך עם זאת, עיקר הביקורת על התנהלות הקרן בשנים האחרונות התמקדה במישור הניהולי - ובתחום זה ניסיונו של שורר אינו נופל משל פרידמן.



משרד יחסי הציבור של הקרן, רימון כהן שינקמן, מקבל מלקוח בינוני שכר טרחה ממוצע של 5,000 דולר בחודש. לשם מה נצרכים שירותי יחסי הציבור לקרן? לדברי המשרד, הקרן מנהלת את ההיבטים הכלכליים האישיים והבריאותיים של אנשים שדעתם אינה כשירה, עשירים כעניים. אנשים כאלה, ובייחוד בעלי הרכוש, נמצאים בסכנת ניצול; ידועים מקרים של אובדן כסף מחשבונותיהם וידועה גם עשיית צוואות לטובת נוכלים. לאור כך, "תפקידו של משרד יחסי הציבור של הקרן הוא להביא לידיעת הציבור את הארגון שנועד להגן על חסויים, על ידי כתבות המספרות על עוולות אלה ויצירת מודעות לנושא. המשרד החליט - מתוך תחושת שליחות - לגבות סכום שהוא כשליש משכר הטרחה המקובל", נמסר.



יכולת הפיקוח של המדינה על כל האפוטרופסים בישראל היא מוגבלת. 20 מפקחים ממונים על 13 תאגידים ו-15 אלף אפוטרופסים פרטיים המטפלים בנכסי כ-30 אלף חסויים. במשרד המשפטים מודים כי כמות המפקחים מצומצמת יחסית לגודל המשימה.



דובר משרד המשפטים אמר בתגובה כי "בחירת בעלי התפקידים בקרן לטיפול בחסויים לא נקבעת על ידי האפוטרופוס הכללי, והוא אינו לוקח חלק בניהולה השוטף של הקרן, לרבות לעניין הוצאות פרסום. האפוטרופוס מפקח על אופן טיפולה של הקרן בחסויים. הקרן היא הקדש".



יש לציין כי לאחר השלמת הליך מינוי המנכ"ל הוחלף גם וירצבורגר, וכיום יו"ר הקרן הוא השופט בדימוס תיאודור אור.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully