אפיק צמוד מדד - עדיפות להשקעה באיגרות חוב בטווח 5-7 שנים

להערכת כלכלני בנק לאומי לנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם ובשל ההאטה הצפויה בצמיחה המקומית העלולים לפגוע בפעילות הסקטור העסקי, יש לתת כיום עדיפות להשקעה באיגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות.



למרות הירידה החדה שנרשמה לאחרונה בציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון, ובשל הצפי למספר מדדים קרובים אפסיים, מעריכים בבנק לאומי כי עדיין קיימת עדיפות מה לאפיק השקלי על פני זה הצמוד.



על רקע הצפי להמשך הפחתת הריבית במשק המקומי מעריכים בבנק לאומי כי ניתן לשמור על מח"מ בינוני-ארוך ברכיב השקלי בתיק. למשקיעים באפיק זה קיימת כדאיות להשקעה באיגרות חוב בעלות טווח בינוני (מח"מ של 4-7 שנים).



למשקיעים באפיק צמוד מדד קיימת עדיפות להשקעה באיגרות חוב בעלות טווח בינוני (מח"מ של 5-7 שנים). בתקופה הקרובה ימשיך המסחר באפיק הקונצרני להתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לירידות שערים שתושפע בעיקר מהמשך ההתפתחויות בשווקים בעולם וממצבן הפיננסי של החברות המנפיקות ויכולת הגיוס שלהן.



לפיכך, מעריכים בבנק לאומי שלא יחול שינוי מהותי בפרמיית הסיכון של איגרות החוב המונפקות על ידי החברות, המאופיינות ברמת מינוף גבוהה. אחזקה באיגרות אלו אינה מתאימה כיום למשקיעים סולידיים ולמשקיעים שיידרשו לכספם בטווח הקצר.



באפיק הסולידי התנהל המסחר במרבית ימות השבוע בירידת שערים. אלו הושפעו מהמגמה בשווקים בעולם ופרסום נתוני מאקרו המלמדים על ההאטה שהחלה במשק המקומי. כמו כן, הורגשו אותותיה של ההפחתה המתונה בריבית המוניטרית לחודש נובמבר.



ביום חמישי סבלו איגרות החוב השקליות מירידות שערים חדות במיוחד. אלו הושפעו בין היתר מהגדלת היקף גיוסי ההון הסחיר של האוצר לחודש נובמבר מעבר למתוכנן. סך הגידול עומד על 1 מיליארד שקל שיגויס באמצעות אג"ח ממשלתית (שקלית) קצרה.



בסיכום שבועי נסחרות אגרות החוב השקליות והצמודות למדד לתקופה של 10 בתשואה של כ- 6.5% וכ- 4.2% בהתאמה לעומת כ-5.88% וכ-3.86% לפני כשבוע. תשואתן של אלו הראשונות גוזרת פער של כ- 2.65% מאגרות דומות אמריקאיות לעומת כ-2.35% בסוף השבוע שעבר.



פרמיית הסיכון של מדינת ישראל עלתה גם בחו"ל. הפרמיה נמדדת על ידי מרווח ה-CDS לחמש שנים, אשר עומד כיום על כ-240 נקודות בסיס לעומת 188.5 נקודות בסיס בסוף השבוע שעבר. גם פער התשואות בין אגרות החוב הארוכות של ממשלת ישראל הנסחרות שם מאגרות דומות אמריקאיות גדל לכדי 1.85% לעומת כ-1.55% בסוף השבוע שעבר. העלייה בפרמיית הסיכון אינה ייחודית לישראל, והיא אפיינה את מרבית השווקים המתפתחים בעולם.



במהלך השבוע נרשמה ירידה בציפיות האינפלציוניות הקצרות הנגזרות משוק ההון שנבעה בין היתר מהמשך הוזלת מחירי הנפט בעולם והתמתנות התחזקות הדולר מול השקל במחציתו השנייה של השבוע. ציפיות אלו לשנה הקרובה עומדות כיום על כ-0.5% לעומת כ-0.9% בסוף השבוע שעבר. הציפיות הארוכות יותר נותרו כמעט ללא שינוי.



ביום שני הפחית בנק ישראל את הריבית המוניטרית לחודש נובמבר ב-0.25% לרמה של 3.5% המצטרפת להפחתה בשיעור של 0.5% שבוצעה שבועיים קודם לכן. על פי בנק ישראל, מהלך הורדת הריבית נועד לאפשר למשק להתמודד עם ההשלכות האפשריות של המשבר הפיננסי העולמי אשר בין היתר צפוי לבוא לידי ביטוי בהאטת קצב הצמיחה המקומית.



אחת המטרות העיקריות של צעדי בנק ישראל היא הוזלת עלות האשראי במשק. זו מקבלת כיום משנה תוקף נוכח אי הוודאות הגוברת בשווקים הפיננסים והעלייה במרווחי הסיכון. בנושא האינפלציה מציינים בבנק ישראל כי זו צפויה להתכנס לתוך תחום יעד יציבות המחירים עד אמצע שנת 2009 כתוצאה מהירידות החדות שנרשמו במחירי הסחורות והאנרגיה בעולם ובשל התמתנות הצפויה בביקושים. החרפת המשבר הפיננסי בעולם והתחזקות סימני ההאטה במשק המקומי כמו גם הצורך במתן תמיכה לסקטור העסקי מעלה את הסבירות להמשך נקיטת המדיניות המוניטרית המרחיבה.



לאחר הפוגה של השבועיים האחרונים, חזר האפיק הקונצרני לסבול מירידות שערים חדות יחסית, בהתאם למגמה בעולם. מקור המגמה בישראל מקורה הוא התחזקות החששות מפני הפגיעה בתוצאות של הסקטור העסקי שהשבוע ניזונו בין היתר מפרסום נתוני מאקרו המעידים על כניסת המשק לתקופת ההאטה. בסיכום שבועי ירדו מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 בכ-5.6% וכ-12.1% בהתאמה. פערי התשואות בין איגרות החוב המרכיבות את המדדים לאלו הממשלתיות עומדים כיום על כ-3% וכ-7.3% לעומת כ-2.4% וכ-5% לפני כשבוע.



השבוע לא חל שינוי ברשימת האיגרות שסבלו מעלייה חדה בפרמיית הסיכון. במרביתן המכריע הן הונפקו על ידי החברות בעלות רמת מינוף גבוהה המשתייכות לרוב לענף הנדל"ן וחברות אחזקה. פער התשואות בין אגרות החוב המדורגות, המשתייכות לענף הנדל"ן עומד כיום על כ-14.9% מעל האיגרות הממשלתיות, לעומת כ-10.5% בסוף השבוע שעבר.

המשך הירידות בשוק הקונצרני פוגע בפעילותם של הגופים המוסדיים בשל חשיפתם לאפיק זה. גופים אלו ממשיכים לסבול מהתגברות הפדיונות המחריפים עוד יותר את המגמה השלילית בשוק האג"ח הקונצרני. כיום נשמעים קולות רבים מצד גופים אלו המעריכים כי נדרש סיוע ממשלתי אשר יעניק נזילות ויהווה רשת ביטחון לשוק החוב הקונצרני. ככל הנראה המשך החרפת גל הפדיונות והעמקת הפגיעה בשווי השקעותיהם של המוסדיים יובילו את הממשלה לנקוט צעדים בנושא זה.