"המשבר יגרום לחברות זרות להילחם על מכרזים של ממשלת ישראל"

>> "השפל הכלכלי העולמי יהיה מנוף להגדלת רכש הגומלין בישראל, שצפוי להיות בשנה הקרובה בהיקף של 3 מיליארד דולר" - כך אמרה ל-TheMarker בינה בר-און, מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת). לדבריה, תוכנית הממשלה להגדיל פרויקטים של תשתיות תשמש מנוף צמיחה גם כתוצאה מרכש גומלין של חברות, שיזכו במכרזים.



"על רקע המשבר, הממשלה תוציא יותר כסף על תשתיות, שיהוו מנופי צמיחה. החברות הזרות יילחמו ביתר תוקף על המכרזים", הסבירה בר-און.

רכש גומלין הוא רכישות שחברות זרות מחויבות לבצע בישראל כאשר הן זוכות במכרזים ממשלתיים, או במכרזים של חברות וגופים שקשורים לממשלה. בדרך זו תומך המנגנון ביצוא תעשייתי, בעיקר של חברות קטנות ובינוניות. שיעור רכש הגומלין הוא 25%-35% מהיקף המכרז, ונקבע לפי מדינת המקור של החברה הזרה. מימוש ההתחייבות נמשך 3-10 שנים.



בר-און ציינה כי למרות העמקת המשבר הכלכלי, עד כה לא התקבלו פניות מחברות זרות לדחיית המימוש של ביצוע רכש הגומלין. לדבריה, אין בכוונתה לאשר דחיות. "אם חברה תודיע שהיא לא יכולה לעמוד ברכש הגומלין נוכל להפעיל את הכלי של רשימה שחורה, אך אני מקווה שלא נגיע לשם", אמרה. הרשימה השחורה תאפשר לרשפ"ת להעניש חברה ולמנוע ממנה השתתפות במכרזים נוספים.



מנתונים שהציגה באחרונה בר-און בכנסת עולה כי מכרזי משרד הביטחון, שרובם קשורים להצטיידות צה"ל, סיפקו ב-2003-2007 התחייבויות לעסקות רכישה מחברות ישראליות ב-1.08 מיליארד דולר. בר-און אמרה כי היא מקווה שמשרד הביטחון ימשיך לשמור על המובילות שלו גם בשנים הקרובות, וידרוש התחייבויות לרכש גומלין באותו היקף לפחות מחברות שיזכו במכרזים להעברת בסיסי צה"ל לנגב. המעבר לנגב צפוי לספק מכרזים בכמה מיליארדי דולרים.



במקום השני באספקת ההתחייבויות נמצאת הממשלה, בעקבות מענקי השקעות שניתנו לאינטל מאמצע שנות ה-90, תמורת רכש גומלין ב-818 מיליון דולר. במקום השלישי נמצאת התעשייה האווירית, שסיפקה התחייבויות לרכש גומלין ב-382 מיליון דולר.



עוד תרמו להתחייבויות רכש הגומלין: רכבת ישראל (235.5 מיליון דולר), חברת החשמל (62 מיליון דולר), אגן ודן (56 מיליון דולר), מינהל הרכש הממשלתי (46 מיליון דולר), נתיבי גז טבעי (26 מיליון דולר), מינהל הרכב הממשלתי (25.5 מיליון דולר), רפא"ל (11.5 מיליון דולר), נמל חיפה (8.5 מיליון דולר), דואר ישראל (6.5 מיליון דולר), נמל אשדוד (6 מיליון דולר) והתעשייה הצבאית (4.5 מיליון דולר).