>> 140 מיליון שקל - זהו היקף ההלוואה שנתנה דפי זהב לחברה האם, קרן ההשקעות האוסטרלית בבקוק אנד בראון. המהלך של דפי זהב הביא לשחיקה ביחס כיסוי החוב ועלייה בשיעורי המינוף הפיננסי - וגרר הורדת דירוג על ידי S&P מעלות מ-A ל-A מינוס.
ואולם פה לא נגמר הסיפור. גם קובי לוינסון, מנכ"ל דש, לא אהב את נזילת הכסף החוצה. באוגוסט קיבל מנכ"ל דפי זהב, ניר למפרט, מכתב מלוינסון, שבו דרש פירעון מיידי של האג"ח. למפרט השיב כי אין עילה לדרישה של פירעון האג"ח, ובכל זאת הריח צרות. הוא הרים טלפון לנציגות האוסטרלית של הקרן וביקש את הכסף בחזרה. האוסטרלים נענו והחזירו את הכסף.
ללוינסון זה לא הספיק והוא פנה לנאמנים - אאורה פידליטי - וביקש לכנס אסיפה של בעלי האג"ח. הנאמן הקשה על לוינסון והשיב לו כי אחזקתו נמוכה מ-10% - מעט מדי כדי לבקש כינוס אסיפה. לוינסון פנה לבית ההשקעות הדס ארזים, והשניים פנו יחד באחרונה לכינוס אסיפה.
אולי אלה העברות הכספים התמוהות שגורמות ללוינסון להתעקש על האסיפה, אף שהכסף חזר הביתה ודפי זהב עמדה עד כה בכל תשלומי הריבית שלה וביחסים הפיננסיים שעליהם התחייבה. ואולי זה המצב כיום, שמצריך מעקב קפדני אחר החברה, בעלי השליטה והנתונים הפיננסיים, ובמיוחד כאשר זו מחליטה להגדיל את היחסים של כיסויי החוב.
בנוסף, דפי זהב מוחזקת בידי הקרן האוסטרלית בבקוק אנד בראון דרך BCM, ולמרות מצבה הכספי הטוב של BCM, הקרן האוסטרלית מצויה במצוקה קשה ובאחרונה פורסמו ידיעות בדבר כוונתה למכור את השליטה בדפי זהב. כוונה זו מקנה לבעלי האג"ח זכות להעמיד את האיגרות לפירעון מיידי על פי שטר הנאמנות לאיגרות.
אפשרות נוספת היא שלוינסון רוצה קצת יותר. בשוק יודעים שלמפרט מעוניין לנצל את מצב השוק הקודר, ולבצע רכישה חוזרת של החוב של דפי זהב עתיד להיפרע בהדרגה מ-2010 עד 2019.
רכישת האג"ח לפני מועד הפירעון יכולה להיעשות במחירי מבצע, ובכך להניב לדפי זהב רווח הון משמעותי של כמה עשרות מיליוני שקלים. חתמי ההנפקה סבורים כי ניתן יהיה לרכוש את האג"ח בהנחה של 9% עד 18% ביחס לערכם ההתחייבותי שהסתכם בסוף יוני ב-343 מיליון שקל. מקורבים לדפי זהב מסרו כי בבקוק אנד בראון היתה מוכנה להזרים הון לדפי זהב לטובת רכישת החוב במחיר נמוך, מה שיאפשר לדפי זהב לרשום רווח הון של 30-60 מיליון שקל.
לוינסון אמנם רצה מאוד להחזיר את החוב הביתה, אבל לא במחירי סוף עונה. אולי אם ילחץ על למפרט, הוא יחזיר את החוב מוקדם יותר בערך המתואם של האיגרת (מחיר המגלם החזר ריביות ואג"ח מהוונים), ללא הנחה מיוחדת על פדיון מוקדם.
בסיפור דפי זהב בולטים הנאמנים בחיוורונם. למרות העלייה בהיקף החוב, לא כינסו הנאמנים אסיפה. גם כשביקש לוינסון לזמנה, הקשו ואמרו שלפי אחזקותיו הוא אינו רשאי לכנסה. האם לא הגיע הזמן שנאמני האג"ח ירחיבו את תפקידם למעבר לכינוס אסיפות וניהולן? אף שאין עילה לפירעון מיידי, למה לא לכנס את האסיפה? למה לא עזרו הנאמנים ללוינסון לכינוסה?
בשנתיים הקרובות יתמודד שוק ההון המקומי עם חברות רבות שיתקשו להחזיר את החוב. חובת הנאמנים היא לעקוב אחר ההתפתחויות בחברה ולעמוד על שינויים שיכולים לסכן את כספי המשקיעים. זה בטח לא הזמן להירדם בשמירה.
מדפי זהב נמסר בתגובה: "דפי זהב עומדת בכל תנאי האג"ח, בתוכניותיה העסקיות וביחסי החוב. במקביל, החברה בוחנת אפשרויות לנצל את תנאי השוק כדי לרכוש חלק מהחוב שלה חזרה".
מדש נמסר בתגובה: "דש עושה את כל המאמצים להשיג את התשואה הטובה ביותר עבור העמיתים שלה".
קופות הגמל של דש מתכתשות עם דפי זהב על תנאי פירעון האג"ח
מאת שרית מנחם ויורם גביזון
3.11.2008 / 7:13