דרוש ניו-דיל ישראלי

>> במשבר המאיים על כלכלת העולם נחלצות ממשלות רבות לעשות מעשה ומזרימות סיוע, לעתים אף רוכשות בנקים ומוסדות פיננסיים, בניסיון לעצור את המפולת.

הכסף המודפס בעולם בניסיון להציל מוסדות פיננסיים לא יביא לגידול בביקושים. גם אם הבנקים ישפרו את היחסים הפיננסיים שלהם, אפילו אם יולאמו, האשראי הנחוץ לעסקים יעבור, בסופו של דבר, דרך פקידי הבנק. ספק אם אלה יהיו מוכנים לקחת סיכונים או יהיו מסוגלים לראות את התמונה הגדולה של הצורך בהגדלת הביקושים. דאגתם תהיה קודם לסיכוני הבנק ואולי עוד קודם - לישבנם האישי. לכן, הזרמת טריליונים לטובת המגזר הפיננסי כמוהו כניסיון לבלום בידיים אבנים הניתקות ממקומן בבניין רעוע, במקום לחזק את יסודות הבניין. דרושה היערכות חדשה לחיזוק יסודות הכלכלה, החזרת האופטימיות לציבור והגדלת הביקושים.



בסרט הזה כבר היינו. כאשר פרץ המשבר הכלכלי הגדול, ב-24 באוקטובר 29', נקט הרברט הובר, נשיא ארה"ב שזה עתה נבחר, בצעדי תמיכה בבנקים והורדת שיעורי הריבית. אלה לא הספיקו והמצב הידרדר לשפל שלא נראה לו סוף. נדרש מנהיג גדול בעל אומץ לב ציבורי כמו פרנקלין רוזוולט כדי ליצור את השינוי וליצור את תוכנית ה"ניו דיל", שחרגה מהחשיבה המקובלת וחילצה את ארה"ב ובעקבותיה את כלכלת העולם מהמשבר הגדול.



לא לשווא זוכה המועמד לנשיאות בארה"ב ברק אובמה בפופולריות כה גדולה בעקבות קריאתו לשינוי. נחוץ שינוי בגישה. דרוש ניו-דיל של שנות ה-2000. יש להפנות תקציבי עתק, המוזרמים כעת להצלת מוסדות פיננסיים, לפרויקטי תשתית שיהיו מנוף להשקעות, לתעסוקה ולצמיחה. אותם פרויקטים שבימים כתיקונם חוששים להתחיל בהם בשל העלות הגבוהה - זה הזמן להתחיל בהם.



רוזוולט הבין סיכוי זה כאשר כלל בתוכנית פרויקטים לאומיים גדולים ורבי מעוף, כמו הקמת רשות עמק טנסי לבניית מערכת סכרים למניעת שיטפונות ולהפקת חשמל. ישראל יכולה להיות חלוצה ומתוות דרך בגישה זו, ונכון כי תכריז מיד על השקעות מסוג זה. יש לשלוף מן המגירות את תוכניות לבניית כבישים, מסילות ברזל, מתקני התפלת מים ותחנות כוח רגילות ובאנרגיה חלופית. יש להזרים אמצעים לרשות החשמל, לנער את חברת נמלי ישראל ומשרד התחבורה מתרדמתם ולגשת לאלתר לבניית נמל הכרמל בחיפה וכך גם באשדוד. רק ביקושים יניעו שוב את גלגלי המשק ויחזירו אותו לפעילות סדירה ויציבה.



ישראל יכולה להוביל את המהלך, שכן מגזרי תשתית רבים נמצאים בה בשליטה ממשלתית: מינהל מקרקעי ישראל, החברה הלאומית לדרכים, חברת החשמל, חברת נמלי ישראל, מקורות ועוד. לממשלה קל יותר מממשלות אחרות להזרים ביקושים.



כלכלה היא תורה של ציפיות. למעשה, די יהיה בהכרזה על התוכנית ובצעדים ראשונים אמיתיים לביצועה כדי להביא לשינוי מגמה, ליצירת ביקושים ולהשבת האיזון למערכת הכלכלית. היערכות חדשה לא רק תמנע את המפולת, היא תביא לאופטימיות ולתקווה שהן הבסיס לחידוש הצמיחה הכלכלית.



הכותב הוא נשיא לשכת המסחר והתעשייה בחיפה והצפון