צבי אקשטיין: האוצר ובנק ישראל חוששים מפני אבטלה בשיעור של 11%

"הצוותים המשותפים לאוצר ולבנק ישראל להתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי, מקדישים תשומת לב רבה לנושא התעסוקה, כדי שהאבטלה במשק לא תגלוש לרמה של יותר מ-11%, כפי שהיה בשנים 2003-2001"; כך אמר היום המשנה לנגיד בנק ישראל, צבי אקשטיין, בכנס שנערך בירושלים על ידי האוניברסיטה העברית ו-GIC (מרכז עולמי לעצמאות). להערכת אקשטיין, האינפלציה בישראל עשויה לרדת ב-2009 לגבול התחתון של יעד האינפלציה של הממשלה, 1%, בשל ירידות במחירי האנרגיה והמזון בעולם.



אקשטיין הסביר לנוכחים כי "המדיניות בנושא המשבר הפיננסי נקבעת על ידי שר האוצר והנגיד לאחר התייעצות עם הצוותים המקצועיים". לדבריו, שתי הורדות הריבית של בנק ישראל באוקטובר, בהיקף כולל של 0.75%, יקטינו את עלויות האשראי לסקטור העסקי ויסייעו לו להתמודד עם המשבר.



לדברי אקשטיין, "יחסית לכלכלות העולם, ישראל נכנסה למשבר העולמי במצבה הטוב ביותר מאז הקמת המדינה". השקל חזק ביחס למטבעות אחרים בשל חוזק הכלכלה הישראלית, הן בצד הפיסקלי והן בצד המוניטרי, לדבריו, ובשנים האחרונות שופרו מרבית הפרמטרים הכלכליים של המשק. כך, החוב הציבורי ביחס לתוצר ירד ל-78%, ההוצאה הציבורית עומדת על 44% מהתוצר והגירעון הממשלתי ב-2008 יעמוד על 1.5% מהתוצר. עם זאת, התוצר לנפש בישראל הוא רק 60% מהתוצר לנפש בארה"ב. כיוון שכוח העבודה בארץ קטן ב-8% באופן יחסי לעומת ארה"ב, ויעילותו נמוכה ב32%.



אקשטיין הדגיש כי יעדי המשק לטווח הבינוני, ל-2015, הם יחס חוב-תוצר של 60%, גירעון ממשלתי שנתי של פחות מ-1%, והוצאה ציבורית של 45%-40% מהתוצר.



בתחום המוניטרי ציין אקשטיין שיהיה צורך לפתח מכשירים פיננסים חדשים בישראל, כמקובל בעולם; להגביר את התחרות והיעילות בשווקים הפיננסים; ולבצע רפורמה ברגולציה. יהיה גם צורך להשקיע בהון אנושי בתחום הפיננסי. לטענתו, המשבר הפוליטי בארץ יביא לדחייה נוספת באישור חוק בנק ישראל החדש, אשר חיוני ליציבות הכלכלית של ישראל והשתלבותה בכלכלה העולמית. הוא נבנה על פי המודל של הבנק המרכזי של האיחוד המוניטרי האירופי (ECB) והבנק המרכזי של בריטניה, במגמה להגביר את עצמאות בנק ישראל. לפי חוק זה, תוקם בבנק ישראל ועדה מוניטרית, שתקבל את החלטות הריבית בבנק; וכן תוקם מועצה מינהלית, שתהיה אחראית על הניהול האדמינסטרטיווי של הבנק. נגיד בנק ישראל, לפני שלוש וחצי שנים, אמר סטנלי פישר עם מינויו לתפקיד נגיד הבנק, כי אישור החוק הוא אחת ממטרותיו העיקריות בחמש שנות כהונתו.



ג'פרי לאקר, נשיא הבנק המרכזי של ריצ'מונד וחבר במועצת נגידי הפדרל ריזרב בניו-יורק, אמר בכנס כי כלכלנים רבים טוענים כי הריבית הנמוכה בארה"ב שעמדה על 1.0%, בין אמצע 2003 לבין אמצע 2004 - ואחר כך העלאתה ההדרגתית המתונה (0.5% מדי רבעון) היא מהסיבות המרכזיות לבועת הדיור בארה"ב, על כל השלכותיה ההרסניות. לדבריו, אנליסטים רבים צופים כי כלכלת ארה"ב תצבור מומנטום חיובי כבר במהלך 2009. שלוש עובדות תומכות בגישתם: הריבית הנמוכה של הפדרל ריזרב היום - 1.0%, מתחת לגובה האינפלציה הצפויה בארה"ב בשנה הבאה; הירידה החדה במחירי האנרגיה, שתגדיל את הכסף הפנוי לצריכה של משקי הבית; וסופו של משבר הדיור.



לדברי לאקר, מעצבי המדיניות בארה"ב יצטרכו להקדיש בשנה הקרובה תשומת לב רבה לאינפלציה, שכן קיימת סכנה שהיא תרים ראש. האינפלציה בארה"ב עלתה ב-2.3% ב-2006; ב-3.5% ב-2007; וב-2008 היא עומדת על 4.4%, במונחים שנתיים. הירידות במחירי האנרגיה צפויות להוריד את האינפלציה. בלי מחירי האנרגיה והמזון, עלו מדדי המחירים לצרכן בשלוש השנים האחרונות ב-2.3%, 2.2% ו-2.6% בהתאמה. ההערכה היא כי היחלשות הכלכלה תקטין את האינפלציה, בלי מחירי הדלק והמזון. לדעת לאקר, הלקחים אותם לומדים הפוליטיקאים והציבור מהמשבר הנוכחי יוכלו לחזק את המערכות בארה"ב בתחום המדיניות, המוסדות, ובמישור הפיננסי.