ברק אובמה במסר אחרון לתומכיו לפני הבחירות: YES WE CAN

שלוש תשובות שונות ניתנו השבוע לשאלה זו: כן, לא, אולי. תלוי את מי שואלים. בכל מקרה, אין ברחבי ארה"ב אדם אחד - גם לא מהגר שהידע שלו באנגלית מסתכם במילה וחצי בלבד - שלא יידע במה ובמי מדובר.



תעשו סיבוב במדינות דרום-מערב ארה"ב, ותוכלו לפגוש בכל ההשקפות. חבר'ה צעירים יספרו שנשיא שחור זו בושה לאמריקה, המהווה סימן להמשך ההידרדרות הערכית ולהשתלטות הזרים. אחרים יתקשו להסתיר את התרגשותם מהמתרחש וינסו לשכנע במשמעות ההיסטורית של בחירתו הצפויה של אובמה. לא רק נציגי הקהילה האפרו-אמריקאית מצפים לשינוי שהמועמד השחור הראשון לנשיאות ארה"ב מתיימר להביא עמו; גם אנשים ששואפים לחיות במקום שוויוני יותר, מגוון יותר, טוב יותר, בו הפוליטיקה משקפת את התהליכים החברתיים ואף מובילה אותם, במקום לפגר אחריהם. ויש גם כאלה שיפקפקו עד הרגע האחרון, כמו מביטים במראה: "האם אנחנו - ואחינו - באמת יכולים? האם אלה פניה של אמריקה החדשה?". בעבור קבוצה אחת - מדובר בחלום, בעבור אחרים - בחלום בלהות. כמה שעות לפני פרסום תוצאות הקלפיות, נראה כמעט בלתי נמנע שהחלום יהפוך למציאות.



דרך ארוכה עברה ארה"ב ב-21 החודשים האחרונים, מאז הכריז אובמה על תחילת המירוץ שלו לבית הלבן. מהימים בהם איש לא האמין בסיכוייו, דרך הניצחון בפריימריז ועד לאצטדיוני ענק מלאים באנשים הצורחים "כן, אנחנו יכולים" ומנופפים בשלטי "שינוי". פתאום הסיסמה הפכה מבלתי אפשרית לישימה, ולחלק מהאנשים, אף מובנת מאליה. גם אם בסופו של יום יפסיד, מעתה תחולק הפוליטיקה האמריקאית לעידן שלפני אובמה, והעידן שאחריו. לא רק צבע עורו גרם לכניסתו כערך בלקסיקון הפוליטי, אלא גם הקמפיין המרשים שניהל, יכולתו לגבור על המכונה המשומנת של "האליטות הוותיקות" במפלגה הדמוקרטית, וההשראה שעורר באנשים, שיש מי שאף יכנה אותה פולחן אישיות. בחירתו של אובמה לא תעלים את "הגטאות השחורים" ואת הנציגות חסרת הפרופורציה של המיעוטים בבתי הכלא. אבל ניצחונו יאלץ את הקהילה האפרו-אמריקאית להיפרד מנרטיב האפליה; בלי תירוצים הגורסים שאובמה הוא יותר חצי-לבן, מאשר חצי-שחור. עם זאת, רבים יטענו כי מבחינתם כלל לא מדובר בשאלה של צבע, אלא בשאלות פוליטיות רגילות, כמו התנגדות לתמיכתו בזכות להפלות, או התלהבות מתוכניתו הכלכלית "החכמה יותר".



לא ברור עד כמה נטל ההיסטוריה מכביד על אובמה עצמו, שכבר התרגל להיות נער הפוסטר של הקהילה האפרו-אמריקאית. אבל התקוות שנתלו בו מרחיקות הרבה מעבר להיותו סמל. מי שמאמין בו, מאמין שהוא יהיה מנהיג מהסוג החדש - גמיש יותר, קשוב יותר, יעיל יותר. אחד שיודע לפעול, ולא רק לדבר, בסביבה המורכבת מהרבה שחקנים קטנים. כפי שניסח טבח שחור מצ'טנוגה בטנסי, "אובמה לא יצבע את הבית הלבן בשחור - הוא יישאר לבן. אבל אולי כדאי שיהיו בהתנהלות הפוליטית שלנו עוד צבעים, חוץ משחור ולבן".



האם יעלה בידו ללכד את האומה השסועה לאחר הבחירות הטעונות האלה? האם יצליח להוביל, או שיתגלה כמנהיג לא מנוסה העומד בפני אתגרים גדולים מדי, שמנסה לכבות שריפות? סיכוי גדול שארה"ב תגיד הלילה "כן, אנחנו יכולים", ותבחר באובמה. אבל לאחר מכן ייאלצו לגלות, אם גם אובמה יכול.