>> קרנות הפנסיה זכו לכותרות באחרונה כשרכשו מניות ואג"ח ממשלתיות בכמה מאות מיליוני שקלים. לנוכח המחזורים הדלים בשוק האג"ח הקונצרניות, נראה שקרנות הפנסיה מחמיצות עתה הזדמנות לשפר מהותית את התשואה לעמיתיהן.
התשואה המשוקללת של האג"ח במדד תל בונד 20 היא 7.17% והמח"מ המשוקלל של האיגרות הוא 5.2 שנים. כלומר, השקעה של 100 שקל במדד תניב 143 שקל בתום התקופה, בעוד השקעה של סכום זהה באג"ח צמודת מדד בעלת מח"מ של 5.2 שנים היתה מניבה 122 שקל. משמעות הפער בין התשואות היא שרק אם 15% מההשקעה בתל בונד 20 יאבדו בגלל פשיטות רגל של חברות שכלולות במדד, תהיה ההשקעה באג"ח ממשלתית שקולה להשקעה במדד הקונצרני.
גם אם מנכים מהמדד את האג"ח מסדרה כא של אפריקה ישראל, שנסחרת בתשואה מדאיגה של 34% (בהנחה הבלתי סבירה שאפריקה לא תחזיר ולו שקל למשקיעים באג"ח שהנפיקה), ההשקעה באג"ח הקונצרניות תניב תמורה גבוהה ב-13.8% מהשקעה באג"ח ממשלתית.
מדד תל בונד 40 מציב הזדמנות אטרקטיווית אף יותר. השקעה במדד זה תניב לקרנות תשואה של 73% ב-5 השנים הקרובות, לעומת 22% באג"ח ממשלתית.
ועדות ההשקעה של הקרנות אמורות להעדיף את המקלט החמים של האג"ח הממשלתית רק אם הן מעריכות ש-30% מהחברות בתל בונד 40 יפשטו את הרגל בתקופה זו ולא יפרעו את חובן למשקיעים. זהו תסריט קיצוני, שגם אוצר המדינה יתקשה לתפקד בו - ובתנאים אלו גם האג"ח הממשלתית אינה נטולת סיכון לגמרי.
התשואה המשוקללת המצטברת של קרנות הפנסיה החדשות והכלליות ב-3 השנים שהסתיימו באוגוסט 2008 היתה 22.7%, כולל השקעה באג"ח קונצרניות ובמניות. קרנות הפנסיה החדשות והכלליות נהנות מתזרים של מאות מיליוני שקלים בחודש, מאופק השקעה ארוך טווח וסיכון נזילות קטן יחסית.
ועדות ההשקעה של הקרנות עלולות להידרש יום אחד להסביר מדוע רכשו הנפקות של אג"ח חברות בתשואות נמוכות ובמרווחים זעירים מעל תשואת אג"ח הממשלתיות; ואילו עתה, כשהן נסחרות בתשואות דו-ספרתיות ובמרווח של 3.3%-7.7% מעל האג"ח הממשלתית, רובן אפילו לא שוקל לרכוש את אותם הנכסים ממש.
האם 30% מהחברות בתל בונד יפשטו רגל?
יורם גביזון
4.11.2008 / 7:00