מנכ"ל ושותף בליאו שכטר: "החברה יציבה ותייצא השנה ב-470 מיליון דולר"

>> יצואנית היהלומים השנייה בגודלה בישראל, ליאו שכטר, תגדיל השנה את היקף היצוא שלה לעומת 2007 למרות המשבר הכלכלי העולמי. בראיון ל-TheMarker אמר אליוט טננבאום, שותף ומנכ"ל החברה, כי יצוא היהלומים שלה ל-2008 יהיה כ-470 מיליון דולר. ב-2007 ייצאה החברה ב-446 מיליון דולר ושנה קודם ב-460 מיליון דולר.

"אנחנו כנראה חברת היהלומים היציבה ביותר בישראל", אמר טננבאום. "מ-84' היינו בעקביות היצואנים הגדולים ביותר, עד שבשנים האחרונות עקף אותנו לב לבייב והפכנו למספר 2 בהיקף היצוא. מ-99' אנחנו מייצאים ביותר מ-400 מיליון דולר בשנה".



חברת ליאו שכטר הוקמה בארה"ב. לאחר מיזוג עם חברת היהלומים האיטלקית של דוד נמדר ב-81' עבר מטה החברה הממוזגת שכטר-נמדר לישראל. ב-2004 פוצלה השותפות בין החברות. ליאו שכטר פועלת כיום מכמה מרכזים בעולם ומעסיקה כ-1,400 עובדים. באחרונה נאלצה לפטר עשרות עובדים בישראל על רקע המשבר הכלכלי העולמי, שבחברה מעריכים, כי הוא נמצא רק בתחילתו.



"החברה יציבה והפיטורים נובעים מהתייעלות", אמר טננבאום. "הפעילות שלנו בישראל התבצעה באמצעות קבלנות משנה. העברנו את יהלומי הגלם לחברות אחרות לליטוש. המחלקה הזו, שעסקה במיון הגלם, חלוקתו למפעלים ובדיקת העבודות, נסגרה.



"במחלקה עבדו 20 עובדים. נאלצנו לעשות זאת כדי להיות יותר גמישים לאור המצב העולמי", אמר. בנוסף פוטרו עוד כ-10 עובדי מטה בדרגות שונות מתוך 130 עובדים. בענף ציינו, כי המהלך מוביל לפיטורים גם בחברות שעסקו בקבלנות המשנה.



"נקטנו בצעד הזה רק אחרי נפילת וול סטריט, כדי להגן על עצמנו ועל 1,400 העובדים שאנחנו אחראים להם", אמר טננבאום. "זה היה קשה ועצוב. היו ביניהם כאלה שעבדו איתנו 20 שנה ויותר. אנחנו כמו משפחה גדולה ומאוד קשה לפטר במצב כזה", הוסיף.



פעילות במזרח הרחוק



השוק העיקרי של החברה הוא האמריקאי, שנמצא במוקד המשבר הכלכלי העולמי. הביקוש בשוק, הצורך כמחצית מיצוא היהלומים המלוטשים בעולם, ירד וההערכות הן, כי הירידה תימשך.



לדברי טננבאום בשנים האחרונות הגבירה ליאו שכטר את פעילותה במזרח הרחוק ובאמירויות המפרץ, כדי לצמצם חשיפה לשוק האמריקאי. לחברה מפעל ותיק בבוצואנה שנחשבת מרכז עולמי גדול ליצור יהלומים, המעסיק 350 עובדים, מפעל בסין המעסיק 550 עובדים ומפעל בתאילנד המעסיק 80 עובדים. החברה מייצרת גם בהודו תחת השם קאמא שכטר.



טננבאום העריך, כי המשבר הכלכלי העולמי גרם לירידה של 10%-15% במכירות יהלומים בענף. לדבריו, באוקטובר משבר המכירות בענף העמיק. לגבי סוף השנה, תקופה שנחשבת שיא במכירות יהלומים אמר: "אם אני צריך לנחש, אז המכירות יירדו ב-10% לעומת השנה שעברה. ענף היהלומים, כמו ענפים אחרים, נכנס לתקופה מאוד קשה", אמר טננבאום. "כמובן, כשיש מחסור בכסף, יהלומים אינם הדבר הראשון שאנשים הולכים לקנות. אם הפרסום שעושה דה בירס (החולשת על כ-45% מהענף העולמי, א"ק) יהיה נכון, הענף יוכל להשתקם, אבל לפי הצפי למיתון בעולם, יהיה גם לנו קשה", הוסיף.



כתוצאה מהירידה בביקוש ליהלומים נרשמה ירידה במחיריהם בעסקות שבוצעו בפועל. מרטין רפפורט, שאחראי על אחד ממחירוני היהלומים העולמיים הוריד ביום שישי האחרון את מחירי היהלומים, רובם בשיעורים של 2%-5% ועורר מחאה גדולה בענף. הטוענים נגדו אמרו, כי יש עסקות שעדיין מתבצעות במחירים ישנים וההורדה הגורפת משדרת פאניקה ופוגעת במחיר היהלומים שבמלאי. רפפורט השיב, כי במצב של ירידה במחירי זהב וסחורות אחרות, לא ניתן להשאיר את מחיר היהלומים ללא שינוי, כשברור לכולם שהביקוש יורד.



"אני לא בטוח שהצעד שנקט רפפורט היה אחראי", אמר טננבאום. "הענף הישראלי היה בחופשה, ועכשיו הענף ההודי בחופשה לרגל השנה ההודית החדשה, כך שאין לאף אחד מידע מקיף וברור. רפפורט, בגלל שהיה צריך להגיב למה שמתרחש בעולם, הוריד את המחירים, אבל זה היה מוקדם מדי.הוא היה צריך לתת לשני המרכזים הגדולים, הודו וישראל, לחזור מהחופשה ולראות איך רשתות וקניינים בעולם מגיבים למצב".