הבנקים נגד בעלי איגרות החוב

>> שנתיים עברו מאז קריסתה המהדהדת של חברת הנדל"ן חפציבה. בועז יונה, בעל השליטה בחברה, כבר בכלא, אבל המאבקים על מה שנשאר בחפציבה חופים בשיאם ועשויים לרמוז על הצפוי בשוק איגרות החוב הקונצרניות בשנים הקרובות. עם קריסת קבוצת חפציבה נותרו מאחור נושים רבים, ובהם בנקים, מחזיקי אג"ח (בחברות הציבוריות בקבוצה) וספקים - וכולם רוצים את הכסף בחזרה.

מההודעות של חפציבה חופים במערכת הבורסה עולה כי לפני כשבוע הגישו בעלי האג"ח ערעור בנושא של הסדרי הבנקים מול החברה שקרסה.



הבנקים, שבבעלותם שעבוד ראשון על נכסים שונים בחפציבה חופים, השיגו הסכם שלפיו העודפים שייוותרו ממכירת הנכסים המשועבדים יישארו בידיהם ויקזזו חובות נוספים מחברות אחיות בקבוצת חפציבה.



מהלך שכזה פוגע ביתר הנושים, לרבות מחזיקי האג"ח. למחזיקי האג"ח יש שעבוד על פיקדון בנקאי המכסה תשלומי ריבית בהיקף של כ-8 אגורות, אך ישנה אי ודאות גם לגבי רשת הביטחון הצנועה הזו.



חברות רבות שגייסו חוב בשנים האחרונות חייבות כסף גם לבנקים. במקרה של אירוע חדלות פירעון של החברה, נפגשים הבנקים, בעלי האג"ח ונושים נוספים בבתי המשפט ורבים על מה שנותר מנכסי החברה.



בנידר, למשל, חלוקים הבנקים ובעלי האג"ח לגבי המשך פעילותה של החברה. בעלי האג"ח פועלים לקידום הקפאת הליכים ולניסיון לאושש את החברה על ידי הכנסת משקיע או רכישת השליטה והפעילות של החברה. אבל הבנקים הנושים, הפועלים ולאומי, מקדמים מטרות אחרות - כינוס נכסים ופירוק החברה - הליך שמקטין את הסיכויים הצנועים של המשקיעים לראות את כספם בחזרה. לפי שעה נמצאת החברה בתהליך של הקפאת הליכים, ובסוף החודש יתכנס בית המשפט שוב כדי לדון בעתידה.



במלחמה בין הבנקים לבעלי האג"ח, בדרך כלל ידם של הבנקים על העליונה. מתן אשראי עסקי הוא ענף ותיק בבנקאות הישראלית, והניסיון מדבר בעד עצמו: הבנקים מגיעים למשבר מנוסים, מכוסים בשעבודים טובים ומשומנים במחלקות משפטיות משופשפות.



אצל מחזיקי האג"ח זה סיפור אחר לגמרי. סדרת האג"ח מפוזרת בין מנהלי ההשקעות לציבור, והם, בניגוד לבנקים, לא תמיד ערוכים לתרחיש של קריסת החברה. ההתארגנות של עשרות מחזיקים היא לא פשוטה, וההחלטות לא מתאפיינות בתמימות דעים. בנוסף, לחלק ממנהלי ההשקעות אין אפילו זכות הצבעה בגין האחזקה: אג"ח שמוחזקות בתיקים מנוהלים אינן מזכות את מנהל ההשקעות באחזקה והיא נרשמת עבור הלקוח. כדי להגיע לאסיפה, מנהל תיק ההשקעות צריך לבקש אישור מכל לקוח ולקוח.



אבל הבעיה הגדולה של מחזיקי האג"ח היא שברוב המקרים אין להם ביטחונות, או שיש להם ביטחונות נחותים לעומת אלה שבידי הבנקים, כך שלאחר שהבנקים גובים את חובם, המעט שנותר מתחלק בין מחזיקי האג"ח לשאר הנושים.