בכיר בבנק הפדרלי: כלכלת ארה"ב תחל לצאת מהמשבר במהלך 2009

>> ג'פרי לאקר, נשיא הבנק המרכזי של ריצ'מונד וחבר במועצת נגידי הבנק הפרדלי בניו יורק, אמר אתמול בכנס שערכה האוניברסיטה העברית בירושלים ו-GIC (מרכז עולמי לעצמאות) כי כלכלנים רבים טוענים שהריבית הנמוכה בארה"ב - 1.0% ב-2003-2004 - והעלתה ההדרגתית המתונה, היא מהסיבות המרכזיות לבועת הדיור בארה"ב.

עוד הוסיף כי אנליסטים רבים צופים שכלכלת ארה"ב תצבור מומנטום חיובי כבר ב-2009. שלוש סיבות, לדעתו, תומכות בגישתם: הריבית הנמוכה של הבנק הפדרלי כיום (1.0%), מתחת לגובה האינפלציה הצפויה בארה"ב לשנה הבאה; הירידה הנמרצת במחירי האנרגיה; וסיומו של משבר הדיור.



לדברי לאקר, מעצבי המדיניות בארה"ב יידרשו בשנה הקרובה להקדיש תשומת לב רבה לסוגיית האינפלציה, שכן קיימת סכנה שהיא תרים ראש. ב-2006 האינפלציה בארה"ב עלתה ב-2.3%, ב-2007 ב-3.5% וב-2008 היא 4.4% במונחים שנתיים.



לדברי לאקר, הירידות במחירי האנרגיה צפויות להוריד את האינפלציה. מלבד מחירי האנרגיה והמזון, מדדי המחירים לצרכן האמריקאי בשלוש השנים האחרונות עלו, בהתאמה, ב-2.2%, 2.3% ו-2.6%. לאור זאת, ציין לאקר, כי ההערכה היא שהיחלשות הכלכלה תקטין את האינפלציה.



המשנה לנגיד בנק ישראל, צבי אקשטיין, אמר בכנס כי: "הצוותים המשותפים לאוצר ולבנק ישראל, להתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי, מקדישים תשומת לב רבה לסוגיית התעסוקה, כדי שהאבטלה במשק לא תגלוש לרמה של יותר מ-11%, כפי שהיה בשנים 2001-2003". להערכתו, האינפלציה בישראל עשויה לרדת ב-2009 לגבול התחתון של יעד האינפלציה של הממשלה, 1%, בשל ירידות מחירי האנרגיה והמזון בעולם. לדברי אקשטיין, שתי הורדות הריבית של בנק ישראל באוקטובר, בסך הכל בהיקף של 0.75%, יפחיתו את עלויות האשראי לסקטור העסקי ויסייעו לו להתמודד עם המשבר.



עוד הוסיף אקשטיין כי השקל חזק, ביחס למטבעות אחרים, בשל חוזק הכלכלה הישראלית, הן בצד הפיסקאלי והן בצד המוניטרי. לדבריו, בשנים האחרונות שופרו מרבית הפרמטרים הכלכליים של המשק. כך, החוב הציבורי ביחס לתוצר ירד ל-78%, ההוצאה הציבורית היא 44% מהתוצר והגירעון הממשלתי ב-2008 יהיה 1.5%. עם זאת, אמר, התוצר לנפש בישראל הוא רק 60% מהתוצר בארה"ב, מכיוון שכוח העבודה בישראל קטן ב-8% מארה"ב, ויעילותו נמוכה ב-32%. אקשטיין הדגיש כי יעדי המשק לטווח הבינוני לשנת 2015, הם יחס חוב תוצר של 60%, גירעון ממשלתי שנתי של פחות מ-1% והוצאה ציבורית של 40%-45% מהתוצר.



בתחום המוניטרי, אמר אקשטיין, יהיה צורך לפתח מכשירים פיננסים חדשים בישראל, כמקובל בעולם, כדי להגביר את התחרות והיעילות בשווקים הפיננסים. עוד הוסיף אקשטיין כי המשבר הפוליטי בישראל יביא לדחייה נוספת באישור חוק בנק ישראל החדש. לפי חוק זה, בבנק ישראל תוקם ועדה מוניטרית, שתקבל את ההחלטות הריבית בבנק, ומועצה מינהלית, שתהיה אחראית על הניהול האדמינסטרטיבי של הבנק. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר עם מינויו לתפקיד, כי אישור החוק הוא אחת ממטרותיו העיקירות בחמש שנות כהונתו.