>> לכל אורך הקדנציה שלו הוכיח אהוד אולמרט חוסר אחריות גמור בנושאים תקציביים, אך בימים האחרונים הוא שבר גם את השיאים של עצמו. חייבים לעצור אותו לפני שהנזקים עוד יגדלו וילכו.
שלשום, בישיבת הממשלה, דחף אולמרט באופן אישי את הצעתו הרעה של שלום שמחון - להגדיל את מספר העובדים הזרים בחקלאות. אולמרט, שחרת על דגלו את "האג'נדה החברתית", שאחת ממטרותיה היא הקטנת האבטלה והגדלת השכר - פועל כעת בדיוק בכיוון ההפוך.
שמחון, ידידו הטוב, רץ לפריימריס בעבודה ומצבו לא הכי מזהיר. הרי צפוף שם למעלה, עם 10 מנדטים בסקרים. וכאשר חבר בצרה, אולמרט מתגייס מיד - ולעזאזל טובת המשק, התעסוקה, והשכר של פועלי החקלאות הישראלים.
רק לפני חצי שנה קיבלה הממשלה החלטה שלפיה תוגדל מכסת העובדים הזרים בחקלאות בעוד 2,500 איש (מעבר למכסה הבסיסית של 26 אלף), אך התנתה זאת בהעסקת עובד ישראלי כנגד כל תוספת של עובד תיאלנדי.
ההחלטה הוציאה מהכלל את אזורי הערבה התיכונה, סובב עזה וקו העימות בצפון. אבל היא תפסה לגבי אזור המרכז והפריפרייה הקרובה.
כל עניין יבוא עובדים זרים לחקלאות הוא רע מיסודו. כך אנחנו פוטרים את בעיית האבטלה בתאילנד, במקום לטפל במובטלים שלנו. החקלאים מצדם רוצים עבדים במקום עובדים. הם רוצים לשלם מעט, לקבל שעות עבודה אינסופיות בתנאי תעסוקה ושכר רעים - שאף פועל ישראלי לא יסכים להם.
שלשום לחץ אולמרט, והשרים החליטו לוותר על התנאי - גם באזור המרכז ובפריפרייה הקרובה. כלומר, עוד אלפי תאילנדים יתפסו את מקום העבודה של ישראלים, וגרוע מזה: עובדים ישראלים שמועסקים בחקלאות יפוטרו עכשיו ויוחלפו על ידי תאילנדים. אחר כך שמחון ואולמרט יבכו בצוותא על "הגידול באבטלה" ועל "ירידת השכר". כי הרי אין גבול לציניות ולכלכלת בחירות.
פרס לאוניברסיטאות
בשבוע שעבר עשה אולמרט צחוק משר האוצר שלו, כאשר החליט להעביר לאוניברסיטאות 515 מיליון שקל - 35 מיליון יותר ממה שדרשו ראשי האוניברסיטאות רק יום קודם לכן, במשרד האוצר.
אבל ראשי האוניברסיטאות, בראשות מנחם מגידור, ידעו בדיוק עם מי יש להם עסק. בהתחלה הם דרשו 450 מיליון, אחר כך העלו ל-480 מיליון, וכאשר הודיע אולמרט שהוא נכנס לתמונה, הם העלו מיד את הדרישה ל-515 מיליון - וקיבלו הכל.
אולמרט רצה להראות לציבור שהוא עדיין ראש הממשלה ושהוא יכול לקבוע. לאורך כל המשא ומתן עם האוניברסיטאות הוא דחק באוצר, דרך עובד יחזקאל, לתת יותר, לגמור מהר ולחלק עוד - כי מה חשובים לו עוד כמה מאות מיליונים.
אולמרט יודע שזה גם פופולרי לחלק לאוניברסיטאות, למרות אי-קיום המלצות ועדת שוחט, שקבעה שיש להוסיף תקציב לאוניברסיטאות, אך למטרות מסוימות בלבד של עידוד המצוינות במטרה לבלום את בריחת המוחות מישראל. לפי ועדת שוחט, האוניברסיטאות היו צריכות להתייעל ושכר הלימוד היה צריך לעלות. כל זה לא קרה.
רק חלק קטן מהכסף ילך למטרות ראויות כמו החזרת מדענים מחו"ל ולקרן הלאומית למדע. הרוב ילך למימון שוטף, בלי פיקוח ובלי שקיפות. פרס על ניהול לא יעיל.
מר "יש לי"
במשך כל הקדנציה של אולמרט, הוא היה מר "יש לי". הוא יצר אווירה שיש כסף בקופה, וחגג עם כל מיני הצעות שונות ומשונות לקידום תוכניות גרנדיוזיות, שלא היה להן כל מקור תקציבי.
אולמרט רצה להיות "טוב". הוא חיפש את אהבת הציבור. הוא רצה להיות "חברתי", ולכן ביזבז כספים על כל מה שזז, בלי להתייחס למצב התקציב.
גם התכונות האישיות שלו הן בעייתיות. הוא לא בנוי לעמוד בלחצים; הוא לא יודע לקבוע סדרי עדיפויות; הוא רוצה לרצות את כולם. לתת גם לזה וגם לזה - עד שהמציאות המשברית טופחת על פניו.
חוסר האחריות של ברק ונתניהו
אם היו לנו פוליטיקאים אחראים, הם היו מעבירים השבוע את התקציב בכנסת בקריאה ראשונה. כך, כאשר ממשלה חדשה היתה קמה, היא לא היתה צריכה להתחיל את דיוני התקציב מאפס.
כך היתה נוצרת גם מגבלה להוצאות (תוספת של 1.7%), ואז ראש הממשלה הבא היה יכול לומר לשותפיו הפוטנציאליים: אל תדרשו יותר מדי, אני מוגבל. ברור שניתן היה להכניס את כל השינויים הדרושים בקריאה השנייה, כמקובל אצלנו מאז ומעולם - וכל זה חשוב במיוחד כעת, על רקע ההוריקן הפיננסי העובר על העולם והמאיים להגיע גם אלינו.
אבל אהוד ברק רוצה לפרוץ את התקציב ובנימין נתניהו לא רוצה לתת "הישג" לקדימה. לשניהם לא איכפת מטובת המדינה. לשניהם לא חשובה היציבות הכלכלית. הם החליטו אתמול להצביע "נגד" בקריאה ראשונה, מעשה שמתאים לשונאי ישראל.
סיעת קדימה תצביע בעד. כך גם ישראל ביתנו. הנה עובדה שאפשר גם להתנהג אחרת, ועל כך מגיע צל"ש לאביגדור ליברמן.
אקורד סיום רע לקדנציה חסרת אחריות
נחמיה שטרסלר
4.11.2008 / 7:47