הכנסת אישרה את חוק ההוצאה לפועל: הבנקים ייחויבו לספק דיור חלופי לבעלי חוב

חוק ההוצאה לפועל יוצא לדרך. מליאת הכנסת אישרה אחר הצהריים את החוק בקריאה השנייה והשלישית. מדובר בשינוי מהפכני שנועד לעלות באופן דרמטי את שיעורי הגבייה הנמוכים במערך ההוצאה לפועל. במקביל, כוללת הרפורמה סעיפים שמטרתם להגן על בעל החוב מפני סנקציות אשר חוקתיותן מוטלת בספק, כגון מאסר והשלכה לרחוב מדירת מגוריו.



החוק קובע כי הבנקים ייחויבו לספק דיור חלופי לבעלי חוב המפגרים בתשלומי המשכנתא, ומפונים מדירת מגוריהם לצורך מכירתה וכיסוי חובם. לפי נתוני עמותת ידיד, מדי שנה מפנים הבנקים מדירותיהם 2,000-1,500 משפחות. הבנקים התנגדו לסעיף הזה ופעלו לטרפדו.



עוד נקבע, שרשם ההוצאה לפועל יקבע מהו משך הזמן בו יהיה זכאי בעל החוב לדיור חלופי, ובלבד שלא יעלה על תקופה של שנה וחצי. בנסיבות מיוחדות יהיה הרשם רשאי לקבוע כי משך הזמן יהיה ארוך מכך. במקרה שבו יתברר כי הבנק לא הסביר לבעל החוב את משמעות הוויתור על זכאותו לדיור חלופי, במסגרת ההסכם שנחתם ביניהם לפני כניסת הרפורמה לתוקף, יוכל הרשם להחיל את החובה לספק דיור חלופי רטרואקטיווית.



במסגרת הרפורמה יכונן מסלול מקוצר להגשת בקשות לביצוע פסק דין. במסלול זה יוכלו נושים להגיש בהליך מהיר בקשות לביצוע פסקי דין ושטרות עד גובה של 10 אלף שקל. במקרים אלה יפעל מערך הגבייה בלשכות ההוצאה לפועל באופן עצמאי, ויטיל עיקול על כלי הרכב של בעל החוב ועל כספים השייכים לו, ונמצאים ברשות צד שלישי. מאחר וההליך לגביית חובות אלה יבוצע באופן אוטומטי, יימנע הנושה משכירת עורך דין לצורך מימוש החוב, מה שיקטין את הוצאותיו ואת הוצאות החייב, שלא יחויב בתשלום שכר טרחה.



יו"ר וועדת החוקה, ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון, הדגיש במהלך הדיונים כי בכוונתו להעניק למערך הגבייה של ההוצאה לפועל את הכלים האפקטיוויים לייעול מערך הגבייה, בדומה לאלה הקיימים בידיו של המרכז לגביית קנסות, האמון על גביית חובות לטובת המדינה. לשם כך, נקבע כי רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מגופים שונים למסור מידע אודות נכסיו של בעל החוב, וזאת ללא צורך בחתימה על כתב ויתור סודיות מצדו.



בין היתר יוכל רשם ההוצאה להורות לחברות הסלולר ולבזק להעביר לו מידע אודות הוצאות החייב בגין שיחות טלפון. בנוסף, יוכל הרשם לקבל מהבנקים את פירוט התנועות בחשבון העובר ושב של החייב בשנה החולפת, ומחברות האשראי יהיה זכאי הרשם לקבל את פירוט הוצאותיו של החייב. גופים נוספים מהם יוכל הרשם לקבל מידע: כונס הנכסים הרשמי, מרשם המקרקעין, רשם כלי שיט, רשם כלי טיס, חברות ביטוח ועוד.



בנוסף, מסמיך החוק החדש את הרשם להטיל סנקציות מגוונות על בעל החוב המשתמט מתשלום חובותיו העולים על 500 שקל. בין היתר מדובר באיסור על קבלת, החזקת או חידוש רישיון נהיגה, הגבלה על קבלת דרכון ואיסור על החזקתו, וכן איסור על שימוש בכרטיס אשראי.



במקביל להרחבת סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל, לנקוט באמצעים שייעלו את מערך גביית החובות. כדי לקבוע הסדר שיעגן בחקיקה זכויות אדם בסיסיות, קבעה הוועדה כי פקודות המאסר המשמשות כאמצעי לחץ לגביית החוב יצומצמו בשנתיים הראשונות, וניתן יהיה להפיקען רק כאשר מדובר בחוב מעל 2,000 שקל. כעבור שנתיים תבוטלנה כליל פקודות המאסר למשך תקופה של שנתיים נוספות. בתום ארבע השנים תפקע הוראת השעה והצורך בפקודות המאסר ייבחן מחדש.



יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון, שהוביל את הרפורמה אל מול לחצים אדירים שהופעלו מצד הארגונים השונים, אמר עם אישורה כי "זהו הישג עצום שהתאפשר בזכות שיתוף פעולה פורה בין כל הנוגעים בדבר. כעת מוטלת על מערכת ההוצאה לפועל החובה למצות את המירב מההזדמנות שהחוק החדש מעניק לה.



"אני משוכנע שהרפורמה תשפר באופן משמעותי את שיעורי הגבייה ותקרב אותנו למודל של המרכז לגביית קנסות. במקביל, דאגנו שהרפורמה על סעיפיה השונים תקפיד בכבודם של בני אדם כאשר נותרו חסרי כל וכשאינם מסוגלים לעמוד בהתחייבויות שלקחו על עצמום".