שיתוק ועדות ההשקעה של המוסדיים והפתרונות שהוצעו לענתבי

>> לא היה צריך לחכות למשבר כדי לשמוע את טענות הגופים המוסדיים בנוגע למודל שערי ריבית והעיוותים שהוא מייצר. אם בעבר התיק הבלתי סחיר היה העוגן של המוסדיים בעת משבר, מכיוון שהוא הוצג בתשואה של האג"חים וההלוואות לפירעון - אחרי כניסת מודל שערי ריבית לשימוש, התיק הבלתי סחיר נתון לתנודתיות דומה לתיק הסחיר.

יש היגיון רב בשיערוך התיק הבלתי סחיר - אבל בעת משבר נזילות הוא טומן בחובו סכנה למחנק אשראי. הגופים המוסדיים, בעיקר קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים, נהנים מתזרים שוטף - כלומר, כל חודש מפקיד הציבור באורח שוטף בקרנות הפנסיה ובביטוחי המנהלים. את הכספים האלה צריכים המוסדיים להשקיע.



ואולם אם הגופים המוסדיים מעוניינים להזרים נזילות לחברות - לתת הלוואות, להשתתף בהנפקות לא סחירות למוסדיים, גם הנפקות שהם מעריכים כי הן הנפקות טובות של חברות שנראה כי יחזירו את החוב - הם יודעים כי כל עוד שוקי האג"ח ממשיכים לרדת, המוסדיים יצטרכו לשערך השקעות אלה ולרשום בגינן הפסד. לכן, ועדות ההשקעה נרתעות מלאשר את ההשקעות האלה, והגופים, במקום "לנצל הזדמנויות", מחזיקים את הכסף באפיקים נזילים.



החלת המודל יוצרת גם עיוותים בדרך ההצגה של אותן הלוואות שרוכשות החברות לתיקי הלקוחות (שבהן מוחל מודל שערי ריבית), או לנוסטרו של חברות הביטוח, למשל. אצלן ההלוואה מוצגת על פי כללים חשבונאיים אחרים.



בשבוע שעבר התחדש הלחץ שמפעילים הגופים המוסדיים על הממונה על שוק ההון באוצר, ידין ענתבי, לשנות את השיטה להצגת התיק הבלתי סחיר. המוסדיים מציעים לענתבי שתי חלופות. האחת, לשערך את התיק הבלתי סחיר לפי כללי החשבונאות הבינלאומית, IFRS. לטענת המוסדיים, זו גם הפרקטיקה הנהוגה בבנקים ובמוסדות פיננסיים. על פי IFRS, התיק ישוערך לפי תשואה לפדיון, כשהשוני העיקרי בין מצב זה לבין המצב שהיה נהוג בתקופה שלפני שערי ריבית הוא ש-IFRS דורש הערכת שווי של הנכסים. לכן, אם נרשמה ירידה בשווי נכס - צריך להכיר בהפסד הזה לפי הכללים החשבונאיים. הערכת השווי נעשית באופן חצי-שנתי או שנתי, לעומת שערי ריבית שמוציאה שיערוך שבועי.



האופציה השנייה, המועדפת על המוסדיים, היא לחלק כל איגרת או הלוואה שמעניקים הגופים במועד מתן החוב לריבית חסרת סיכון ומרווח (Spread) על הריבית חסרת הסיכון. אם הריבית חסרת הסיכון תעלה או תרד, ירשמו החברות רווח או הפסד בהתאם. המרווח שלקחו יישאר קבוע ולא יירשם בגינו רווח, אם מצב החברה יורע והמרווח ייפתח, גם המוסדיים יפתחו אותו לפי הכללים החשבונאים להרעה במצב החברות.



לטענת המוסדיים, אפשרות זו מונעת בעיקר אפליה בין לקוחות באותן קופות. על פי המודל כיום, הלקוחות שקיימים עתה בקופת הגמל מופלים לרעה לעומת לקוחות שמשכו את כספם ב-2006 לפי מרווח נמוך.