וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

76% מהמפעלים הקטנים בישראל מדווחים על ירידה בפעילות העסקית ב-2008

מאת אורה קורן

5.11.2008 / 6:54

ההאטה צפויה להקטין את פעילותם של 83% מהמפעלים ב-2009; הפגיעה מתבטאת בירידה במכירות, קשיים בהשגת אשראי, קיטון במספר הלקוחות וצמצום ההזמנות



>> "מגזר המפעלים הקטנים מצוי כעת בהאטה ברורה ברמת הפעילות הכלכלית" - כך אמר ברוך שניר, מנהל תחום כלכלה בהתאחדות המלאכה והתעשייה, בעקבות סקר שערכה המחלקה הכלכלית בהתאחדות עבור TheMarker. מהסקר עולה כי המצב צפוי להחריף ב-2009, ולהתבטא בירידה משוערת של 20% בפעילותם של רוב העסקים הקטנים.



התאחדות המלאכה והתעשייה מייצגת כ-40 אלף מפעלים קטנים. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 50 חברות בתחומי טקסטיל, מתכת, תמרוקים, דפוס, רהיטים, מזון, אלקטרוניקה, גומי ומוצריו, מוצרי תשתיות לבנייה וקבלנות חשמל.

הנתונים מלמדים כי המשבר הגלובלי כבר גרם לנסיגה בפעילות הכלכלית השנה, בקרב 76% מכלל העסקים היצרנים הקטנים. לפי התחזיות, בשנה הבאה כבר ייפגעו 83% מהם.



הפגיעה מתבטאת בבעיות בתזרים מזומנים ובהחמרת דרישות הבנקים בתחום האשראי לפעילות שוטפת. תזרים המזומנים נפגע ברוב המפעלים הקטנים כתוצאה ממגוון גורמים, בהם ירידה חדה במכירות, קיטון במספר הלקוחות, עלייה בהיקף חובות הלקוחות וירידה בצבר ההזמנות - ומולם הצורך להמשיך לשלם את ההוצאות הקבועות והמשתנות של העסק. שליש ממשתתפי הסקר ציינו כי תזרים המזומנים שלהם לא נפגע.



ב-56% מהמפעלים הקטנים ציינו כי מצבת הלקוחות של העסק נותרה יציבה, למרות המשבר הפיננסי הגלובלי. מגמה זו מוסברת בכך שרבים מהעסקים הקטנים צברו מוניטין, ונהנים מנאמנות של לקוחותיהם לאורך זמן. 41% ציינו שמספר לקוחותיהם קטן, מגמה שמוסברת בחלקה בשינוי מערך הרכש אצל לקוחות מסוימים, כחלק מצעדי התייעלות שבהם הם נוקטים. הסבר אחר נעוץ בירידה בפעילות של עסקים קטנים אחרים, שנמנים על מערך לקוחות העסק. 4% מכלל העסקים שענו לסקר דיווחו כי מצבת הלקוחות של העסק גדלה.



מייעלים את מערך הגבייה



ב-50% מהמפעלים ציינו כי היקף חובות הלקוחות נותר יציב, למרות השלכות המשבר הפיננסי הגלובלי. לעומתם אמרו 30% כי היקף חובות הלקוחות גדל. מגמה זו מוסברת בהרעה במצב הפיננסי של משקי בית ועסקים. 12% דיווחו על קיטון בהיקף חובות הלקוחות, נתון שיכול לשקף את קיומו של מערך גבייה יעיל ואפקטיווי בעסק, כמו גם את הצמצום במספר הלקוחות.



לגבי הזמנות עתידיות, ב-85% מבתי העסק ציינו שצבר ההזמנות העתידי קטן בשיעור ממוצע של 15%. 23% ציינו שצבר ההזמנות העתידיות נותר יציב, ו-3% ציינו כי צבר ההזמנות העתידיות גדל. נתון זה יכול להיות מוסבר בפנייה לשווקים חדשים או ביצור מוצרים חדשים.



נגישותם של המפעלים הקטנים לאשראי כבר החלה להיפגע. בשלב זה נפגעו כ-20% מהם, אולם לפי ההערכות הבעיה תתרחב בשנה הקרובה. עם זאת, גם האשראי שהעמידו הבנקים למפעלים קטנים נבחן בשנים האחרונות בהקפדה, לכן רוב המפעלים דיווחו כי אין כל שינוי בהיקף האשראי ורמת הביטחונות שהבנק דורש מהעסק.



חלק מהמפעלים הרחיבו את מסגרות האשראי שלהם כבר ביוני 2006, כאשר הבנקים החילו הנחיות חדשות על לקוחות. לדברי שניר, העסקים שדיווחו על הקטנת מסגרות האשראי או דרישה לשיפור בטוחות הם בעיקר אלה שהבנקים זיהו עלייה ברמת הסיכון שלהם. אלה נדרשו על ידי הבנקים לשפר את ניהול תזרים המזומנים. 7% מהמפעלים הצליחו להגדיל את מסגרת האשראי לצורך השקעות או שיפור נזילות לטווח קצר, תמורת שיפור ביטחונות.



במפעלים נוקטים מגוון צעדים בכדי להתמודד עם המשבר. אלה כוללים בעיקר ייעול הניהול ובקרת המלאי בעסק. מדובר בין השאר בחיסול עודפי מלאי, איתור והשלמת חוסרים במלאי הפוגעים במכירות ובאיכות השירות, והתאמת נקודת ההזמנות וזמני האספקה לשינויים החדשים במחזוריות המלאי.



בנוסף, יותר מ-50% מהמפעלים הקטנים נקטו מהלכי שיווק, בדגש על פנייה לשווקים חדשים ופיתוח מוצרים חדשים. צעדים נוספים כוללים שינוי מדיניות רכש תוך פתיחת הסכמים קיימים ושיפורם, ביצוע סקר מחירים והחלפת ספקים. כמחצית מהמפעלים התייעלו תוך פיטורי עובדים, צמצום שעות נוספות ומשמרות וקיצוץ הטבות.



ב-33% מהעסקים שיפרו את מערך הגבייה, כלומר הידקו את הפיקוח והנהיגו גישה אסרטיווית יותר כלפי לקוחות המפגרים בתשלום. זאת בנוסף לבחירה קפדנית יותר של לקוחות, הקמת מאגר מידע זמין ועדכני של נתונים על הלקוחות, והשקעה בהון האנושי העוסק בגבייה.



מרכיב היצוא בסך התוצר של ישראל גבוה מאוד, ומגיע ל-44%. נתח זה צפוי להיפגע מההאטה הגלובלית. מפעלים קטנים רבים משמשים קבלני משנה ליצואניות גדולות, וחלק מהחברות הגדולות כבר עצר הזמנות לשנה הקרובה. צפויים להיפגע בעיקר עסקים קטנים בתחומי הטקסטיל, הריהוט, המזון, הקוסמטיקה והדפוס - וכן מפעלים קטנים בענפי המתכת, הפלסטיק והאלקטרוניקה, שמשמשים קבלני משנה לתעשיות הביטחוניות ולתעשיות היצוא. שאר המפעלית צופים כי לא יחול שינוי בפעילותם, כיוון שבשנים האחרונות נקטו צעדי התייעלות.



התאחדות המלאכה והתעשייה תרוץ לכנסת



>> התאחדות המלאכה והתעשייה החליטה להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת. כך אמר אתמול יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, שחוגגת השבוע 100 שנים להיווסדה. אלחדיף צפוי להיות נציג ההתאחדות בכנסת.



"אנחנו מחפשים השפעה אמיתית, ויודעים שזו תתאפשר רק אם מישהו מאיתנו יהיה בתוך הכנסת", אמר אלחדיף ל-TheMarker. "בשנות ה-70 היה לנו ניסיון טוב עם ח"כ יעקב פרנק, שהיה במפלגת מפא"י".



התאחדות המלאכה והתעשייה מנהלת מגעים להקמת מפלגה סקטוריאלית עם אחת המפלגות הפעילות כיום בכנסת. ההסכם המתגבש קובע, כי מחצית מהמנדטים שהגוף יקבל יינתנו לנציגי ההתאחדות.



"יש מאחורינו 40 אלף חברים, בעלי עסקים קטנים, שיחד עם משפחותיהם הופכים אותנו לכוח גדול יותר. אני מניח שהם יעדיפו לבחור במפלגה סקטוריאלית שתייצג אותם ולא במפלגה שתקבע היכן יעבור הגבול על הירדן", אמר אלחדיף. לדבריו, גם יהודה טלמון, נשיא לשכת ארגוני העצמאים (להב), הבטיח לקדם את התמיכה בו בבחירות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully