יוצרים את המשבר של מחר

>> הדיון הציבורי השטחי מיהר להרשיע את "הקפיטליזם החזירי" כאשם במשבר הכלכלי. אלא שלימוד רציני של המשבר מגלה שהאשם העיקרי הוא דווקא ביומרתן של ממשלות ובנקים מרכזיים להתערב במשק ולהשפיע על המחזוריות העסקית.

ב-96' התריע יו"ר הבנק הפדרלי של ארה"ב דאז, אלן גרינספאן, על הסכנה הטמונה בהתפתחות הבועה שנהפכה ל"כלכלה החדשה". אך כשהתפוצצה הבועה ב-2000-2001, דווקא גרינספאן מנע מהכלכלה האמריקאית מלעבור את התיקון שיחזיר אותה לקרקע. בהורדת ריבית אגרסיווית ובהצפת השוק בנזילות ניסה הפד למנוע מיתון, אך יצר בועה שנייה - בועת אשראי ומשכנתאות. שש שנות ריבית ריאלית אפסית, בחלק ניכר מהזמן ריבית ריאלית שלילית, גרמו להתנפחות מחירי הנדל"ן. במקביל, השתרש הנוהג של נטילת משכנתא שנייה למימון הצריכה הפרטית.



בועת המשכנתאות הוזנה גם מפעילותן של שתי סוכנויות ציבוריות אמריקאיות: פרדי מאק ופאני מיי. סוכנויות אלה, שנהנו מסבסוד עקיף ומערבות ממשלתית משתמעת, הושפעו מלחצים פוליטיים ומרצון "להיטיב עם העם" ולא משיקולים ענייניים. בד בבד, הריבית הריאלית האפסית יצרה מצב שבו תשואות אג"ח איכותיות אינן מהוות אלטרנטיוות השקעה אטרקטיווית, וניתבה אפילו משקיעים סולידיים להשקעה בחובות מסוכנים יותר. כך התעצם הביקוש לאג"ח בדירוג נמוך, ונולדו מוצרי האשראי המורכבים ואיגוח הסאבפריים. זאת, כשהביקוש הגובר למוצרים מסוכנים אלה גרם לירידה בפרמיית הסיכון, ולמעשה להתמוססות תמחור סיכון החוב.



בכלכלה חופשית, היווצרות הררי אשראי אמורה להניב שתי תוצאות: עלייה בריבית לטווח ארוך בשוק והיחלשות המטבע. אלא שכאן נכנסו לתמונה ממשלות נוספות, כמו ממשלת סין. אלה רכשו אג"ח דולריות כדי להחליש את המטבעות שלהן עצמן, ובכך חיזקו באופן מלאכותי את הדולר ומנעו עלייה בריבית לטווח ארוך. גורמי המשבר האמורים נבעו מפעילות ממשלתית ולא רק מהשוק. הבועה נוצרה דווקא בתחומים הכפופים לפיקוחן של רשויות ממשלתיות רבות (הפד, משרד השיכון האמריקאי, רשות ני"ע האמריקאית, הקונגרס ועוד). רגולציה לא חסרה.



מוקדם להעריך את משמעותה ותוצאותיה של תוכנית החירום של הממשל האמריקאי, וייתכן שפשוט לא היתה ברירה אלא לבצעה. עם זאת, קיימת סכנה שבועת ההתערבות המוניטרית הקודמת תוחלף בבועת ההתערבות הפיסקלית. הממשל לא פתר בעיות כלשהן - כל שעשה הוא להעביר את הבעיה מכיסם של אלה המעורבים במשבר במישרין לכיסם של כלל משלמי המסים. בניסיון לממן את התוכנית צפויים עלייה עצומה בהיקפי גיוס החוב של הממשל הפדרלי, הדפסת כסף ואף העלאת מסים. תוכנית ההצלה של היום עלולה להפוך למשבר של מחר.



בשונה מהסוציאליזם, הקפיטליזם אינו תיאוריה אלא התבוננות במציאות כפי שהיא. הוא אינו יכול להיכשל משום שהוא פשוט מה שהוא. נותנים לו כסף בחינם - הוא ייקח. מאפשרים לו ללוות ללא ביטחונות ראויים ובלי תמחור ראוי של החוב - הוא יילווה. מה שבאמת מטריד הוא היומרה הממשלתית לכוון את הכלכלה, למנוע תיקונים חיוניים בשוק וליצור מחזור עסקי שלם בכלים מוניטריים או פיסקליים - וללא יסוד עסקי אמיתי.



הכותב הוא איש עסקים