>> הבשורה הגדולה מפסטיבל מיפ - שהתקיים בעיר קאן שבצרפת באוקטובר, ובו נפגשים מנהלי הרשתות מכל העולם ורוכשים ומוכרים פורמטים - היא שהכלכלה העולמית במשבר. כמובן שלא צריך את מיפ כדי לדעת זאת, אבל אם מחפשים סימנים נוספים לעננים השחורים שמגיעים אלינו, בקאן אפשר למצוא אותם.
השוק של מיפ מתנהג כמו כל שוק אחר בזמן משבר כלכלי - פחות קונים, יותר מוכרים וכולם מחפשים את הדבר הבא שיעשה את המכה. זקני השוק מספרים שהשנה פחות צפוף במסדרונות לעומת שנים קודמות, ובארוחת הצהריים ממתינים רק 15 דקות בתור - אפילו במסעדות המבוקשות ביותר. בכל פגישה מדברים על "המצב", על הירידה הצפויה בפרסומות ועל זה שכעת יש ביקוש לפורמטים זולים.
הפסטיבל מתקיים בעיר קאן - בדיוק במקום שבו מתקיים פסטיבל הקולנוע המפורסם. ואולם מיפ שונה לחלוטין: זהו פסטיבל ללא כוכבים או צלמי פפראצי, ובלי שטיחים אדומים. מיפ הוא מקום לעסקים נטו - העסקות הגדולות והחשובות בטלוויזיה נרקמות במיפ. זהו המקום שבו כל החברות מציגות את התוכניות והפורמטים החדשים, שם אפשר לזהות את הטרנד הבא ולהבין לאן נושבת הרוח.
10,000 איש היו השנה בשוק (כמה אלפים ביטלו את בואם), ומכיוון שאני לא נמנה עם זקני השוק, בעבורי היה זה מסע עמוס מאוד. מתוך עשרות הפגישות ומאות התוכניות שהוצעו לנו, היו כמה דברים מעניינים שאולי יהיו רלוונטים בעבור קשת, אבל לא היה משהו שבלט במיוחד.
אפשר היה לזהות כמה טרנדים: הראשון הוא טרנד האימה - הציגו לנו לפחות שלוש תוכניות ריאליטי שמבוססות על ז'אנר סרטי האימה, משימות ותרחישי פחד שלוקחות את המתמודדים לקצוות חדשים. הז'אנר הזה אמור להצעיד את תוכניות המשימות והפחד צעד נוסף קדימה. תוכנית אחת מכניסה את המתמודדים לאחוזת הפחד, ושם בכל חדר מחכה להם מוטיב אימה אחר; תוכנית אחרת לוקחת את המתמודדים אל היער, ומעבירה אותם חוויות בסגנון המכשפה בלייר.
טרנד נוסף הוא תוכניות הרטרו: חידוש תוכניות מהעבר וניסיון להפוך אותן למעודכנות ומתאימות לימינו. בסגנון הזה אפשר לראות תוכניות כמו "חיים שכאלה" המוכרת, וגם תוכניות פחות מוכרות בישראל, כמו "פרויקט קריפטון" הבריטי ששודרה משנות ה-70 במשך שנים בהצלחה גדולה.
טרנד נוסף, שהוא בעצם מתמשך ובכל פעם מנסים להמציא אותו מחדש, הוא תוכניות השידוכים: בפסטיבל הוצגו הרבה מאוד תוכניות שידוכים, מכל סוג ובכל צורה - מהפשוטות ביותר ועד ההזויות. בתוכנית אחת מי שמגיע למצוא אהבה מוצא במקומה דמויות אנימציה שמייצגות את אפשרויות הבחירה; תוכנית אחרת היא "קרוגר" - כינוי אמריקאי לנשים מבוגרות שיוצאות עם בחורים צעירים.
לישראל יש נציגות מכובדת בפסטיבל, שגדלה והולכת עם השנים - לא רק בתחום הקנייה, אלא גם בתחום המכירה. לפני שנתיים הלהיט של מיפ היה "אורי גלר מחפש את היורש", ובעקבותיו נעשו עוד כמה מכירות של פורמטים. אפשר להתגאות בדוכנים השונים של נציגינו - אם זה דורי מדיה ועולם הטלנובלות שהם משווקים, אבי ארמוזה שמייצג כמה חברות וגופים ישראליים, או קשת פורמטס שמיוצגת על ידי החברות הגדולות באירופה ובארה"ב. כל אחד מהגופים האלה יודע לספר על כמה עסקות שהתחילו במיפ, ובקרוב אולי נראה את תוצאותיהן על המסכים בחו"ל.
-
הכותב הוא מנהל תחום בידור וריאליטי בקשת
מקאן יוצאות התוכניות של מחר
עמי גלאם
5.11.2008 / 6:57