ענף המזון מגבש סימון אחיד למזון בריא

>> האם יצרניות המזון והמשקאות הגדולות בישראל יסכימו ביניהן על הקריטיונים לשאלה מהו מזון בריא ומה פחות בריא? שאלה זו עומדת במרכזה של תוכנית בינלאומית בשם צ'ויסז, שמנסה לעשות בימים אלה עלייה לישראל. הגופים היחידים שתומכים בה ומממנים אותה הם חברת יוניליוור המשווקת, בין היתר, את המותגים תלמה, קנור, בייגל בייגל ובלו בנד ומאפיית אנג'ל.

לפני כמה ימים יצאה התוכנית לדרך בארה"ב, כשנה וחצי לאחר שהושקה בהולנד, בלגיה ופולין, כמו גם בדרום אפריקה, ברזיל וצ'ילה. במרכז התוכנית ניצב לוגו המוטבע על האריזה, שבו סימונים פשוטים לזיהוי מזון בריא: מזון הכולל מינימום מוגבל מדעית של נתרן (מלח), סוכר, שומן רווי, היעדר שומן טראנס ועוד.



העמותה הישראלית, שעובדת עם העמותות האמריקאית והאירופית, נמצאת בימים אלה בתהליכי התהוות. בראשה עומדת עמליה ווקסמן, שעבדה במשך חמש שנים בארגון הבריאות העולמי (WHO), שם ניהלה את פרויקט פיתוח האסטרטגיה העולמית לתזונה, פעילות גופנית ומניעת מחלות כרוניות, ועמדה בקשר עם חברות המזון הגדולות בעולם.



צ'ויסז הישראלית פנתה לחברות המזון הגדולות בישראל, בהן אסם שבשליטת נסטלה, שדחתה על הסף את ההצטרפות לתוכנית. זאת, משום שנסטלה העולמית לא לקחה חלק בתוכניות המקבילות בעולם. פרט ליוניליוור, שמנכ"לה מוטי קרן מוביל את המהלך בישראל, גם קוקה קולה (שמחזיקה גם בטרה), תנובה ושטראוס הביעו התעניינות. החברות עדיין לא החזירו תשובה חיובית, אך אישרו כי הנושא נמצא בבדיקה.



"נצא לדרך בכל מקרה", אומרת ווקסמן. "בכל העולם זה התחיל מחברה אחת או שתיים, ברוב המקרים יוניליוור או פפסיקו, ובמהלך הדרך הצליחו לגייס יותר חברות". המימון לעמותה מגיע מהחברות עצמן, "בסכומים קבועים שגם חברות מזון קטנות יכולות לעמוד בהם", מסבירה ווקסמן, אך מדגישה כי "אני לא עובדת אצל החברות. הקריטריונים למה נחשב בריא במזון נקבעו בחו"ל על ידי ועדה מדעית עצמאית. אנחנו נמצאים במקביל בדיונים עם משרד הבריאות בישראל, ששוקל להוציא קווים מנחים על בסיס התוכנית שלנו".



מה יקרה עם מוצרים שנויים במחלוקת, שהחברות יטענו שהם בריאים ואתם תטענו שלא?



"אין דבר כזה מוצר שנוי במחלוקת. יש תהליך מסודר שבו העמותה מקבלת את המוצרים ומנתחת אותם על-פי הכלים המקצועיים המדעיים, באמצעות מעבדה בלתי תלויה שמחליטה מה עומד בתנאים כדי לקבל את הלוגו. לכל חברה יש מוצרים שמכילים מרכיבים שהיא יודעת מראש שהיא לא יכולה לקבל את הלוגו בעבורם. אם ירצו לשנות את מרכיבי המוצר כדי לקבל לוגו, הם ישנו.



"ההערכה שלנו היא שבתחום החטיפים והמשקאות, כ-10% מהמוצרים בלבד יקבלו את האישור לעשות שימוש בלוגו".