רשות השידור: 900 אלף שקל בחודש מוצאים על פרויקט מוקפא

ממצאי הדו"ח שהכין משרד רואי החשבון הוגן גינזבורג אבני מעלים שאלות קשות על ההתנהלות הכספית של רשות השידור. הדו"ח מעלה ממצאים שערורייתיים כמעט לגבי כל אחת ממחלקות הרשות, החל מההפקות, האולפנים ומבני הנדל"ן שבשירותה, דרך הפיקוח על כוח האדם, שעות העבודה והשכר, ועד להתקשרויות עם בעלי מקצוע וספקים חיצוניים. הנהלת הרשות דנה בישיבתה אמש בממצאים ובמסקנות, והחליטה לאמץ את הדו"ח ולהתחיל ביישומו כבר בתחילת 2002.

ברשות השידור מועסקים 1,816 עובדים קבועים בעלי ותק ממוצע של 19 שנה (לעומת 16.5 בשרות המדינה); הגיל הממוצע של העובדים הוא 47 (לעומת 43 בשרות המדינה), והשכר הפנסיוני הממוצע הוא 43% מהשכר לעומת 60% במדינה. כמו כן מועסקים 945 עובדי פרילאנס קבועים במקצועות תקניים ולא תקניים, וכ-2,200 עובדי פרילאנס לא קבועים. תקציב הרשות עומד ב-2001 על 847 מיליון שקל.

חגיגה של שעות נוספות - גם ביום כיפור

ברשות השידור נמצאה חריגה מהותית במספר השעות הנוספות שנרשמו בשנים 2000-2001 - אחוז ניכר מהן חשודות כפיקטיוויות. מבנה השכר ברשות מביא לכך שכ-300 עובדים ברשות מקבלים השלמת הכנסה, כשלחלקם שכר העולה על 20 אלף שקל בחודש. רו"ח גינזבורג מציין בדו"ח כי "הרשות איבדה שליטה על היקף ביצוע השעות הנוספות, ובסעיף זה בלבד בוצעה חריגה של 21-23 מיליון שקל בכל אחת מהשנתיים האחרונות".

כדוגמה מצביע הדו"ח על עריכת החדשות בלילה ברדיו, שבה מועסק עורך אחד ומדווחים שניים; כן נמצאה אי התאמה בדיווחי שעות העבודה: רוב המועסקים באולפן בכנסת עבדו 6.5 שעות ביום, ומקצתם לא הגיעו כלל לאולפן. עוד נמצאו מקרים של חוסר התאמה בין דיווחי נוכחות סידור העבודה, לדיווחי הנוכחות בטלוויזיה וברדיו - מה גם שמנהלים ברשות לא קיימו את ההנחיה לחתימה על גיליון הנוכחות, ואף נמצאו חריגות בדיווח מנהלים עצמם על נוכחות בעבודה.

מאידך גיסא, נמצא כי הנהלת הרדיו מוחקת באופן קבוע מקצת השעות הנוספות של עיתונאים ברדיו כדי לעמוד במכסה, שלא בהתאם להוראות ההנהלה ולפסק דין שניתן בנושא. העובדים ברשות, בהיותם מודעים לאנרכיה השוררת בניהול הכספי, אינם מהססים לרשום שעות נוספות גם כשאין קושי להוכיח שלא עבדו כלל: כך למשל דיווחו 50 עובדים על שעות נוספות ביום כיפור תשנ"ט, שבו מושבתים שידורי הרשות, מבלי שעבדו או נדרשו לעבוד.

כמעט ושולש מספר בעלי השכר הגבוה שאינם בכירים

הרשות לא יישמה התחייבות היו"ר והמנכ"ל בעקבות דו"ח הממונה על השכר מ-1998, לקצץ בשכר הבכירים ולהגביל את היקף השעות הנוספות ל-100. בפועל, טוען הדו"ח, כמעט ושולש מספר בעלי השכר הגבוה בשנה שאינם מסווגים כבכירים מ-79 ב-1998 ל-192 ב-2000, מתוכם 69% טכנאים, ו-23% עיתונאים. עובדים אלה משתכרים כ-30 אלף שקל בחודש, והרשות משלמת ל-204 בעלי השכר הגבוה, כולל בכירים, 93 מיליון שקל בשנה - 30% מעלות השכר.

באשר לתוכנית פרישת העובדים, נמצא שתוכנית צמצום כוח האדם בהיקף של 200 משרות בשלב ראשון ו-200 משרות נוספות בשלב שני, שעליה התחייבה הרשות ב-1997 טרם יושמה. הדו"ח קובע כי מספר הפורשים (400 סה"כ) נקבע ללא ביסוס הצרכים האמיתיים של הרשות. באשר לנורמות עבודה, נמצא כי לא קיימת שקיפות לעובדי הרשות בדבר תנאי עבודתם וקידומם, וחמור מכך: סמנכ"ל ברשות העסיק מקורבים בניגוד לנהלים, תוך מתן העדפות חריגות.

קרית השידור במתחם שערי צדק: 900 אלף שקל בחודש על פרויקט מוקפא

רשות השידור רכשה לפני כשבע שנים בניינים במתחם בית החולים שערי צדק הישן בירושלים, ותכננה להעביר אליו את פעילותה. ואולם, הפרויקט מעולם לא הושלם, והוא גורר הוצאות כבדות עד היום. הדו"ח קובע כי ניהול הפרויקט לא עמד בסטנדרטים ההכרחיים לניהול פרויקט בהיקף וברמת מורכבות זו, בנושאים חשובים רבים לא התקבלו החלטות ולא נערך מעקב לוודא שהחלטות שהתקבלו אכן בוצעו, ולא תמיד היתה הקפדה על שמירת כללי מנהל תקין. כמו כן, נעשו שינויים רבים בתוכניות הבנייה שלא הובאו לאישור מסודר של הגורמים המוסמכים, ונעשו חריגות בשיעור כ-50% הן בהוצאות הבנייה והן בלוחות הזמנים המתוכננים.

כתוצאה מכל אלה נגרם בזבוז מתמשך, בגינו סך חוב הרשות לבנקים מסתכם ב-125 מיליון שקל. הוצאות המימון השוטפות עומדות על 900 אלף שקל בחודש, לתשלום ההלוואות שנלקחו מהבנקים. בנוסף, נמצא כי הרשות העסיקה יועץ משפטי חיצוני לפרויקט והיא ממשיכה לשלם את שכרו המלא, למרות שמ-1998 הפרויקט מוקפא.

האחריות לניהול הכושל נופלת לדעת מחברי הדו"ח על המנכ"ל הקודם אורי פורת, על הסמנכ"ל לתכנון ופיתוח יאיר אלוני, ועל סמנכ"ל הכספים והכלכלה מוטי לוי, שהיה אחראי לניהול הכספי של הפרויקט. על פורת מוטלת האחריות בכך שעצר את ההתקדמות בבנייה עם כניסתו לתפקיד לזמן רב וללא הצדק סביר, "ובכך גרם להוצאה מיותרת של כספי ציבור ולדינמיקה שהביאה בסופו של דבר לעצירת ביצוע הפרויקט עד היום", נכתב בביקורת. שבטם של המבקרים לא נחסך גם מהוועד המנהל של הרשות, שהיה אמור לדרוש דיווחים שוטפים על ההתקדמות.

תלות בשפ"מ ואי שקיפות בהתקשרות עמה

מחברי הדו"ח מעבירים ביקורת נוקבת על ההתקשרות של רשות השידור עם שפ"מ, זכיינית מכירת זמן הפרסום בקול ישראל. הם מצביעים על כך שכבר לפני ארבע שנים היו ערים ברשות לכך שאין כל בקרה על פעילות שפ"מ וקיימת תלות מוחלטת בשירותיה. "אף אחד מהגורמים הבאים: מנכ"ל הרשות, מנהל הרדיו, סמנכ"ל כספים ובקרה, סמנכ"ל כוח אדם ומינהל, לא רואה עצמו כאחראי להקמת מערכת הבקרה והתוצאה שהנושא נפל בין הכסאות", נכתב בדו"ח. עוד מצוין כי שפ"מ לא אפשרה לביקורת לבדוק את ספרי הנהלת החשבונות שלה למרות שכל פעילותה היא עבור הרשות.

התוכנית "דוקומדיה" אושרה בניגוד לחוק רשות השידור

לגבי מערך ההפקות בערוץ 1 עולה מהביקורת כי אין נהלים להכנת לוח השידורים, אין הקצאת אמצעים מקסימליים ואין תכנון רב שנתי להפקות מתמשכות כמו "דוקומדיה", "בטברנה", "כאן ועכשיו" ועוד. הדו"ח מעלה ביקורת נוקבת על הליך אישור התוכניות, ומביא כדוגמה את