>> אנחת רווחה פשטה אתמול בשוק המוסדי. מדדי תל בונד, העוקבים אחר איגרות החוב הקונצרניות המובילות, עלו בכ-2% לאחר שהממונה על שוק ההון, ידין ענתבי, היה לרגולטור הראשון בישראל שהתערב בשוק ההון בעקבות המשבר.
ענתבי פירסם אתמול הוראת שעה המאפשרת לקופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח (ביחס לפוליסות המשתתפות ברווחים) להציג אג"ח קונצרניות שבהן הן מחזיקות לפי עלות הקנייה שלהן ולא לפי השווי שלהן בשוק, כלומר לשנות את דרך הרישום החשבונאי שלהן.
ההוראה תחול רק על האג"ח הקונצרניות שיירכשו מכאן ואילך, ולא תשפיע על האג"ח הקיימות כבר בתיקים של המוסדיים. האישור תקף לאג"ח סחירות או לא סחירות, כמו גם לאשראי שניתן ללווים. הוא תקף להיקף של עד 3% מנכסי הקופה או הקרן, ורק אם הגוף המוסדי מתחייב להחזיק באיגרת עד לפדיון. המשמעות הכספית של האפשרות להציג במחיר עלות 3% מסך הנכסים היא שגופי החיסכון לטווח ארוך יוכלו לרשום 15 מיליארד שקל בדרך זו.
נכון להיום, כאשר גופים המנהלים חסכונות ארוכי טווח רוכשים אג"ח, הם נדרשים להציג את שוויה לפי השווי ההוגן, כלומר על פי מחירה בשוק. גם את ההשקעות בתיק הבלתי סחיר נדרשים הגופים לשערך לפי המודל של חברת שערי ריבית, שמקרב את ערך האג"ח הבלתי סחירות או ההלוואות לערכן - "כאילו היו סחירות".
המהלך של ענתבי נעשה בתגובה לקריסת שוק האג"ח הקונצרניות בשנה האחרונה, שבמהלכה תשואות האג"ח של חברות רבות זינקו לרמה דו ספרתית, ונראה כי אין בנמצא מי שיזרים ביקושים לשוק זה וימנע את המשך הצניחה שלו.
החשש של הגופים המוסדיים מהשקעה באג"ח אלו נובע מכך שהירידות בשוק האג"ח הקונצרניות גורמות לקופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים להציג תשואות נמוכות במיוחד לעמיתיהם.
מנהלים בגופי חיסכון ארוך טווח דיברו אתמול על כך שדווקא בתקופה זו, שבה שוקי האג"ח מזמנים הזדמנויות, ועדות ההשקעה משותקות ומפחדות לקבל החלטות להשקעה באג"ח קונצרניות כדי לא לרשום הפסדים בטווח הקצר.
ההוראה החדשה באה לפתור את בעיית מצוקת הנזילות בשוק, שכן 3% הנכסים שיירכשו במסגרתה לא יגרמו לקופות להציג הפסדים עקב הרכישה.
ההפרש בין עלות הרכישה שלפיה תוצג האיגרת לערך המתואם שלה יתפרס בקו ישר לאורך חיי האיגרת. כלומר, עם הרכישה יציגו הגופים את החלק היחסי מאותה שנה ברווח שנוצר בין מחיר העלות של האיגרת לבין הערך המתואם שלה.
על פי ההוראה, איגרות החוב האמורות יוחזקו על ידי הגופים המוסדיים עד למועד הפדיון הסופי בחשבון נפרד, שיפוקח באופן הדוק על ידי ועדות ההשקעה של הגופים המוסדיים. בנוסף, ההוראה אינה חלה על אג"ח שבהסדר. כלומר, אם טייקון מעוניין לבצע הסדר באג"ח או החלפת אג"ח, הגופים המוסדיים לא יוכלו להציג את האג"ח לאחר ההסדר על פי מחיר העלות.
ההערכות שנשמעו אתמול בשוק גרסו כי להסדר שהציע יצחק תשובה לבעלי סדרות ג' וד' של דלק נדל"ן, שמשמעותו החלפת סדרות האג"ח באג"ח אחרות במחיר זול יותר, היה תפקיד בצעד של ענתבי, שנועד לשדר למוסדיים כי הם אינם צריכים להיות לחוצים ולהחליט להיפטר מאג"ח קונצרניות.
גורמים במשרד האוצר אמרו אתמול ל-TheMarker כי להערכתם מדובר בצעד מתון מאוד, הרבה יותר מתון מהחלופות שעלו, כמו פריסת רשת לאג"ח הקונצרניות או רכישת אג"ח של טייקונים. יש לציין גם כי מדובר בצעד זול יחסית - המדינה לא משקיעה כסף כדי להרגיע את השוק.
אותם גורמים ציינו כי למעשה, הפתרון החשבונאי הזה לא חורג מכללי ה-IFRS (התקינה החשבונאית הבינלאומית) המאפשרים את הצגת האג"ח בדרך זו אך ורק אם הגוף קונה אותן לפדיון. כמו כן, במקרה שיש דיפולט באיגרת - כלומר מתברר שהחברה לא יכולה לפרוע את החוב, הגוף המוסדי צריך למחוק אותה מהספרים.
המוסדיים: ענתבי מחזיר את האמון לשווקים
הגופים המוסדיים ביקשו מענתבי גם ללכת לקראתם בתיקי האג"ח הקיימים, ולאפשר להם לא לשערך את התיקים הבלתי סחירים על פי מודל שערי ריבית. גורמים באוצר מציינים כי כל בקשה של המוסדיים נבדקת ונידונה, אך הם לא צופים בקרוב שינוי בעניין של שערוך התיק הבלתי סחיר על פי מודל שערי ריבית.
את ההקלה ששררה בשוק לנוכח המהלך של ענתבי ניתן לראות בקפיצות של מדדי תל בונד, 20, 40 ו-60, שעלו אתמול ב-1.5%-2.5%. זאת בניגוד למגמה בימי המסחר האחרונים, בהם ירדו מדדי האג"ח, בעוד מדדי המניות עולים. בשוק בירכו על המהלך וציינו שהשפעתו היא בעיקר פסיכולוגית - במטרה לעצור את הפאניקה בשווקים, כאשר למעשה האוצר נתן כאן שכבה של 3% מנכסי הקופה המוגנים מפני ירידות.
גורם בשוק המוסדי אמר כי אנו צפויים לראות את קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים רוכשים אג"ח נוספות. עם זאת, בקופות הגמל נראה כי קופות ירכשו אג"ח, אבל במקביל ימכרו אג"ח מכבידות אחרות, כך שסך החשיפה שלהן לאג"ח הקונצרניות לא תגדל. גורם אחר בשוק ציין כי ההשפעה החשובה ביותר של המהלך תהיה דווקא בשוק הבלתי סחיר. קופות וקרנות יוכלו לרכוש חוב בלתי סחיר ללא צורך להיות תלויות במודל של שערי ריבית, ואם יגיעו להסדרי חוב בקשר לאג"ח אלו, הם יגיעו בעמדה שווה לזו של הבנקים, שוב, מכיוון שהן לא תלויות במודל השערוך של שערי ריבית.
בית ההשקעות פסגות ערך אתמול שיחת ועידה בנושא. ורד דר, הכלכלנית הראשית של פסגות, ציינה כי מטרת האוצר היתה לעצור את הפאניקה, והמהלך הגביר את האמון של הציבור בקופות הגמל וכן ברשויות ובמשרד האוצר.
"3% זה הרבה מאוד כסף", אמרה דר, "אבל עדיין, לא ברור שכדאי לקנות כל איגרת, ולא ברור שכדאי לכל גוף לנצל את כל המסגרת הזאת. אם יהיו עליות בשוק, הגוף לא יוכל לנצל את רווחי ההון שיעשו האג"ח הללו".
מנכ"ל פסגות, רועי ורמוס, ציין כי "המהלך יגרום לשיפור התשואות, גם בגלל שיטת הרישום, אבל בעיקר גם בגלל העליות בתל בונד בעקבות המהלך. בטווח הארוך הרי לא ניתן ליצור תשואות יש מאין, אבל בטווח הקצר והבינוני הדבר יקטין את הפאניקה".
בבית ההשקעות אי.בי.אי ציינו כי המהלך מעביר מסר שהרגולטור נמצא עם היד על הדופק. עם זאת, ציינו באי.בי.אי כי "יש לזכור שהפתרון הוא רישומי, ולא פתרון אמיתי לבעיית חדלות האשראי המאיימת על השוק".
ביקורת נוספת שנשמעה על התוכנית התמקדה בכך שהיא תוכל להביא לרכישות לא מחושבות, מתוך רצון להקדים ולרשום רווח הון. כמו כן ציינו בשוק כי במקרה שבו עמיתים ימשכו את כספם, הם יקבלו את הכסף על פי הערך המתואם ולא על פי השווי ההוגן, וזאת על חשבון שאר העמיתים בקופה, שיצטרכו להתמודד עם הדיפולטים, ככל שיהיו.
עוד מציינים בשוק כי הדבר מתמרץ מנהלי קופות לא אחראיים לרכוש אג"ח זבל. כך הם יראו תשואה טובה יותר בזמן הקצר, ואם בשנים שלאחר מכן החברה שאת האג"ח שלה הם קנו תפשוט את הרגל, הם ייאלצו להתמודד עם זאת אז. בנוסף מציינים בשוק כי האוצר צריך למצוא דרך לפקח על ההסדר המוצע ביעילות, כדי לא ליצור פתח למניפולציות בשוק.
תל בונד 40 הגיע לתשואה של 12% וענתבי החליט להתערב
מאת אתי אפללו
5.11.2008 / 7:47