מנואל טרכטנברג: "החלום הרטוב שלי הוא שהכנסת תתאחד ותעביר את תקציב 2009"

>> "החלום הרטוב שלי הוא לראות את כל סיעות הכנסת מתאחדות להעברה מיידית של תקציב המדינה ל-2009, בלי שינויים. הדבר יאותת למגזר העסקי שהמשק יוצא לדרכו ומתפקד כמו שצריך, בלי בלמים, ושהמגזר העסקי יכול לסמוך על היחסים עם המגזר הממשלתי"; כך אמר אתמול פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הכלכלית-חברתית במשרד ראש הממשלה, ל-TheMarker.

"אני לא איש פוליטי ואני לא חושב שלפוליטיקאים יש כוונות רעות, אבל לא ייתכן מצב בו המשק נכנס לצונאמי כלכלי וידי הממשלה קשורות. זה מה שעלול לקרות אם התקציב לא יעבור", הוסיף.



טרכטנברג התייחס בדבריו להערכות לפיהן על רקע הבחירות הקרבות לא יאושר תקציב 2009, והממשלה תצטרך לתפקד במשך שבעה עד תשעה חודשים עם תקציב שמבוסס על תקציב 2008 - שאינו כולל השקעות ממוקדות, למשל בתשתיות ובסעיפים חברתיים.



"המשק הישראלי הגיע למשבר העולמי במצב מצוין, אבל בדיוק כשהמשבר בפתח, אנו הולכים לבחירות ומצויים לפני העברת התקציב. זהו צירוף קטלני שפירושו כניסה למשטר של מדיניות פיסקלית מרסנת, במקום מדיניות מרחיבה ומייצבת כפי שנכון לעשות, וזה חמור.



ממשלות בכל העולם מתערבות כדי לייצב את המשק. חובתי המקצועית היא לשים את זה על השולחן. גם המגזר העסקי ייפגע. אי-הוודאות תגדל, לא יהיו השקעות - ומנגד, יהיו פיטורי עובדים", הזהיר טרכטנברג.



זה יוביל את המשק למשבר?



"לא. אין משבר כלכלי בישראל, וגם לא יהיה. אני מתריע על משהו שיכול להחריף תהליך - אבל המשק הישראלי לא ייקלע למשבר כמו זה שהיה ב-2001-2002. היינו אז במצב די חמור מההיבטים של חוב ציבורי ואבטלה. כרגע אין שום סימן באופק שיכול להוביל אותנו למצב הזה".



תהיה האטה ביצוא בגלל הירידה בביקושים, ואולם ההאטה יכולה לשמש זרז להסטת היצוא מהמערב למזרח.



"מדברים הרבה על אפקט העושר, על כך שבשל ירידת הערך של הנכסים הפיננסיים השייכים לציבור, צפוי שהצריכה תרד. קשה מאוד להעריך בכמה, אבל כאן האי שוויון בחברה ממתן את ההשפעה. רוב הנכסים הפיננסיים מוחזקים בידי העשירון העליון, ובעשירונים הנמוכים יש פחות נכסים פיננסיים שנשחקו. לכן, אני לא רואה השפעה גדולה על הצריכה כאן".



האוצר משדר למשק שיש בעל בית



האם אתה שותף לדאגה לגבי פירעון איגרות חוב של תאגידים במשק?



"אני מעדיף לא להיכנס לזה בהרחבה, משום שיש רגישות רבה לנושא. במשרד האוצר שוקדים על תוכניות ועל ניטור מקרוב, וכן נוקטים צעדים המצביעים על דאגה ועל נכונות לפעול. אלה איתותים חשובים מאוד לשוק - שיש בעל בית".



איך אתה מעריך את ההתנהלות המוניטרית במשק נוכח המשבר הפיננסי העולמי?



"לישראל יש יותר מזל משכל שסטנלי פישר הוא הנגיד כיום. הוא לא מקבל מספיק קרדיט על מה שעשה ביחס לשער החליפין, כשצבר בזול רזרבות מטבע חוץ, שגדלו מ-25 לכ-37 מיליארד דולר. בסיטואציה הנוכחית זה פנטסטי, זה אומר שיש לך כרית ביטחון".



ובכל זאת, הבנקים שתחת פיקוחו של פישר נקלעו להרפתקאות.



"היו אחזקות של בנקים במכשירים פיננסיים מסוכנים, והיה גם פיקוח מסוים על המערכת הלא-בנקאית. מערכת הבנקאות שלנו מאוד יציבה, והמחיקות כתוצאה מהמשבר היו שוליות. יש להצטער עליהן, אבל צריך להבין את הפיתוי לרווחים קלים שהבנקים עמדו מולו".



ההבדלים בין הבנקים לא היו משמעותיים במשבר



נראה שבנק לאומי שבבעלות הממשלה נסחף פחות מבנק הפועלים, הנמצא בבעלות פרטית. זה קשור לסוג הבעלות, פרטית או ממשלתית?



"אי אפשר להיסחף למסקנות על עדיפותו של בנק ממשלתי מול בנק פרטי בהקשר זה. הבעלות כשלעצמה היא לא הדבר הקריטי. ההבדלים בין הבנקים לא היו משמעותיים במשבר".



אתה תומך בהגברת הרגולציה על השוק הפיננסי החוץ-בנקאי?



"הכישלון הקולוסלי של הרגולציה בארה"ב היה שלא פיקחו על הסקטור הפיננסי הלא-בנקאי. התובנה מהמשבר היא שהשווקים הפיננסיים דורשים רגולציה, וזה מאוד מקובל עלי. בישראל יהיה צורך לפתח כלי פיקוח משוכללים יותר גם לגבי החלק הלא-בנקאי. לכל הפחות, צריך מנגנוני תיאום בין רשויות הפיקוח השונות".