הסיכונים הסביבתיים של משבר האשראי

>> מי שחושב שמשבר האשראי הוא סיבה טובה להקל ראש במשבר האקלים ובהגנת הסביבה - טעות קשה בידיו. האמת הפוכה לגמרי.

בועת האשראי, שהתפוצצה במשק האמריקאי והובילה למשבר הכלכלי העולמי, תחייב שידוד מערכות.



הבחירות שבפתח הן שעת כושר טובה כדי להציע למועמדים השונים בבחירות בישראל, לשקול את עמדותיהם בנוגע להתמודדות עם המשבר הכלכלי ועם משבר האקלים.



התוכנית הכלכלית של נשיא ארה"ב הנבחר, ברק אובמה, כפי שהציג אותה במסע הבחירות כוללת 210 מיליארד דולר לחיזוק שוק העבודה והתשתיות על פני העשור הקרוב. מתוך סכום זה, 150 מיליארד דולר יוקצו לפרויקט "הצווארון הירוק", וישמשו ליצירת 5 מיליון מקומות עבודה חדשים, המיועדים לפיתוח מקורות אנרגיה נקייה, לבנייה ולתעשייה המאפשרים התמודדות עם משבר האקלים.



המהלך נובע מתוך תובנה, שהסגידה לאלוהי הכסף, שהובילה לפיזור אשראי ממונף, נטול כל בסיס יצרני אמיתי, כשלה, והגיעה השעה להעביר את הכלכלה לפסים יצרניים פרודוקטיוויים.



תובנה זו מצטרפת לצורך העולמי להתמודד עם יעדי ההפחתה שקבעו מדעני האקלים של האו"ם, ואל הצורך הביטחוני, להפסיק את התלות בדלק המחצב, המגיע ממשטרים עוינים מסוככי טרור.



התוכנית נוקבת גם ביעדי הפחתה מספריים ברורים שאליהם מתחייב אובמה במצע הבחירות שלו - 80% הפחתה של פליטת גזי חממה עד 2050 ביחס לנתוני 90'. בארה"ב, שלא אישררה את פרוטוקול קיוטו עד כה, מדובר במהפך.



משבר האשראי העולמי יחייב את הממשלה שתיבחר בישראל לשנות סדרי עדיפויות, ולהגדיל את המשאבים המוקצים לטובת פיתוח תשתיות ירוקות, אנרגיות מתחדשות, בנייה ירוקה ותעשיית קלינטק מובילה. די לשימוש בתירוץ הגודל, לפיו ישראל היא מדינה קטנה וממילא תרומתה למשבר האקלים נמוכה.



הצורך להעלות את הגנת הסביבה בסולם סדר העדיפות הלאומי, הוא עניין של קיימות לאומית כלכלית, ולא רק עניין סביבתי גלובלי. יצירת סיכונים סביבתייים מיותרים לא רק שנושאים עמם מחיר כבד בטווח הקצר (פגיעה בבריאות הציבור ובחייו ובמשאבי הטבע שלנו), אלא גם משקפים קוצר ראייה כלכלי-לאומי ומהווים עוד סימפטום של חוסר מנהיגות.



הכותבת היא מנכ"לית אדם טבע ודין