ג'יהאד אל ווזיר, נגיד הבנק המרכזי הפלשתיני, היה בן 25 בעת שאביו, חליל אל ווזיר (אבו ג'יהאד), חוסל בביתו בטוניס באפריל 88'. על פי פרסומים בעיתונות הזרה ישראל אחראית לחיסול. בבית המשפחה בטוניס היו בזמן ההתנקשות אשתו של אבו ג'יהאד ושני ילדיהם הקטנים, נידאל וחנאן. אבו גי'האד היה סגנו של ערפאת באותה תקופה ומי שהיה אחראי לכמה מהפיגועים הרצחניים בשנות ה-70.
ג'יהאד עצמו, הבן הבכור במשפחה בת חמישה ילדים, שהה אז בארה"ב לצורך לימודים. על החיסול הוא שמע ברדיו. "שמעתי על ההתנקשות ברדיו של הבי.בי.סי. חזרתי הביתה מיד והתחלתי לארגן את סידורי הלוויה בדמשק", הוא אומר בראיון ראשון לתקשורת הישראלית. כשהוא נשאל על ייחוסו המשפחתי ועל מה שאירע לאביו, הוא אומר ביבושת: "אני אדם פרגמטי. האינטרס שלי הוא שהפלשתינאים יממשו את תקוותם להקמת מדינה עצמאית".
את אל ווזיר פגשנו בראשונה בוועידת קרן המטבע הבינלאומית שהתקיימה בחודש שעבר בוואשינגטון, כאשר שוחח עם נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל. אל ווזיר ניצל את הוועידה כדי להיפגש עם בנקאים ישראלים ולשטוח בפניהם את תלונותיו על מערכות היחסים בין הבנקים הישראליים לפלשתיניים. בני שיחו מתרשמים כי מדובר באדם פתוח, משכיל, לבבי ובעל חוש הומור. הוא אינו ממהר להסגיר את ייחוסו המשפחתי - לא בשיחה ולא בקורות חייו שמתפרסמים באתר האינטרנט של הרשות המוניטרית. בקרב הפלשתינאים הוא דמות מוכרת בזכות הוריו, אך כעת הוא מפלס את דרכו למעמד עצמאי של נגיד בנק מרכזי. משם, הוא מתכוון לבנות לעצמו מעמד שיציב אותו בעתיד בצמרת הפוליטית הפלשתינית, ובלבד שזו תישלט על ידי הפתח ולא חמאס.
הראיון עם אל ווזיר התקיים במלון אמריקן קולוני בירושלים, מקום המפגש של רבים מבכירי הרשות הפלשתינית עם בני שיחם הישראלים. הוא הגיע באיחור של 50 דקות ומיד התנצל: "זה בגלל התור במחסומים". אל ווזיר חש בנוח במלון. כבוגר של מוסדות אקדמיים מערביים בארה"ב ובריטניה הוא מפגין אנגלית מושלמת, וניכר בו שהוא נהנה מהתפקיד שמאפשר לו להיות חלק מהקהילה הפיננסית הבינלאומית. לפני שלוש שנים שימש סגנו של שר האוצר הפלשתינאי סלים פאייד. השניים, אל ווזיר ופאייד, הם חלומם הרטוב של ישראלים הנושאים ונותנים מולם: פרקטיים, משכילים, אמינים ועניינים. במקרה של אל ווזיר יש לפרקטיות משמעות מיוחדת, כבן לאחד ממייסדי הפתח שאחראי למותם של ישראלים רבים ושגם שילם על כך בחייו.
אל ווזיר, 45, מונה בתחילת 2008 לראש הרשות המוניטרית הפלשתינית - גוף שמתפקד כמעין בנק מרכזי בשטחי הרשות. לפלשתינאים אין מטבע מקומי, ולכן הרשות המוניטרית לא קובעת את גובה הריבית ואינה אחראית ליציבות מחירים - שני תפקידים עיקריים של בנקים מרכזיים בעולם. המטבעות הנהוגים בשטחים הם דולר, שקל ודינר ירדני - בסדר הזה. המשימה העיקרית ולמעשה היחידה של הרשות המוניטרית והעומד בראשה היא לשמור על יציבות מערכת הבנקאות בשטחי הרשות הפלשתינית. 21 בנקים פועלים ברשות וכולם נמצאים בבעלות פרטית. "אנחנו ברי מזל שכל הבנקים הם פרטיים", אומר אל ווזיר.
לפי אל ווזיר, מערכת הבנקאות הפלשתינית יציבה מאוד, נהנית מיחסי איתנות פיננסית גבוהים, ובפרמטרים רבים פועלת כבנק מרכזי מתקדם. הרשות רכשה מערכת ניהול סיכונים ממשרד רואי החשבון פרייס ווטרהאוס קופרס, והיא מפעילה מערך לדירוג אשראי של צרכנים פרטיים. למערך הזה מחוברים כל הבנקים בשטחים והוא מאפשר אישור הלוואה תוך חצי שעה. בימים שבהם יחס אשראי-פקדונות נמוך נחשב לנקודת חוזק של בנקים מסחריים בעולם כולו, מעניין לבחון את היחס הזה בבנקים הפלשתיניים. היקף האשראי לציבור הוא 1.8 מיליארד דולר, ואילו היקף הפקדונות הוא 7.4 מיליארד דולר. מדובר במערכת עם רמת ביטחונות גבוהה מאוד במונחים בינלאומיים, על אף שהיא זעירה וחסרת חשיבות בכלכלת האזור. למעשה, גודלה של מערכת הבנקאות הפלשתינית במונחי נכסים הוא בערך כמו גודלו של בנק אגוד - הבנק השישי בגודלו בישראל. מספר סניפי הבנק בשטחים הוא 180, כלומר יחס של 20 אלף איש לסניף. בישראל, היחס הוא 5,000 איש לסניף.
אל ווזיר נולד בעזה אך גדל בירדן ולבנון, לשם עבר בעקבות מסלול ההימלטות של אביו וראשי אש"ף מישראל. "אם אתה רוצה לדעת היכן גדלתי ואיפה הייתי בכל תקופה, תסתכל על התחנות בחייו של אבו ג'יהאד", הוא אומר בחיוך.
כשראשי אש"ף נאלצו לעזוב את ביירות ולעבור לטוניס לאחר מלחמת לבנון הראשונה, הוא עבר לארה"ב ונרשם ללימודי הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת מרגואט במילווקי, ויסקונסין ("היכן שגולדה מאיר גדלה"). ב-2001 הוא סיים את הדוקטורט במינהל עסקים באוניברסיטת לאובורו שבבריטניה. לאחר החתימה על הסכמי אוסלו הגיע לרמאללה והשתלב בסקטור הציבורי ברשות הפלשתינית המתהווה. לפני שלוש שנים שימש סגנו של שר האוצר הפלשתינאי סלים פיאד, ואח"כ מונה לסגנו של ג'ורג' עבד, שעמד בראש הרשות המוניטרית. בתחילת השנה מונה לראש הרשות במקומו של עבד. אל ווזיר מתגורר ברמאללה, והוא נשוי לסוראיה, 37, שופטת בבית משפט ברמאללה, והפלשתינאית היחידה שסיימה את בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל. לשניים יש שני ילדים.
המשבר הפיננסי העולמי, שהיכה כמעט בכל הבנקים בעולם, פסח על הבנקים הפועלים בשטחי הרשות (שני שליש מהם ירדנים ושליש בבעלות פלשתינית). מדובר בבנקים שמתמודדים בעיקר עם כלכלה פלשתינית חלשה, מצוקה כלכלית חריפה, ומגבלות ביטחוניות שמטילה ישראל על העברת כספים לממשלת חמאס.
המצוקה הכלכלית בשטחים כבר הביאה להתפרצויות זעם אלימות של תושבים כלפי מנהלי סניפי בנקים. לאחר עליית חמאס לשלטון בינואר 2006 היה לחץ גדול על הבנקים וקושי לשלם משכורות לעובדי הרשות. באחד הימים קיבל אל ווזיר טלפון ממנהל סניף בנק שהתחבא בשירותים בסניף וסיפר כי אחד הלקוחות איים עליו באקדח כדי לקבל כסף.
"גם בזה אני צריך לטפל", אומר אל ווזיר. לדבריו, אחת הבעיות בבנקאות הפלשתינית היא מערכת משפטית לא מפותחת מספיק. הדבר גרם לכמה מקרים של מתן הלוואות ללא בדיקות מספיקות של הלווים ולמעורבות של הבנקים במימון מטרות פוליטיות. "לכן דרושה רגולציה", הוא מסביר.
בתחום הפיננסי עצמו, אומר אל ווזיר, יש רגולציה מחמירה שמונעת מהבנקים להשקיע בנגזרות ובמכשירים פיננסיים מתוחכמים. לדבריו, "אנחנו פועלים בתנאים מאוד קשים, ובכל זאת הבנקים שלנו במצב טוב. אסור להם לעסוק בנגזרות, ואין לנו חשיפה לקרנות גידור, ל-CDO ולסאבפריים. הגישה שלי היא שמה שאני לא מבין בו - אני לא מאשר. אם אני לא יודע מי הבנק בחו"ל שאתו הבנקים שלנו עובדים - אני לא מאשר".
אל ווזיר אומר שמערכת הבנקאות הפלשתינית נהנית מאמון ציבורי רב: "הציבור הפלשתיני נותן אמון בבנקים שלנו אף שחמאס עלה לשלטון ואף שיש מקרים מתועדים שבהם הצבא הישראלי הרס סניפי בנקים. האמון נובע מכך שהבנקים מנוהלים היטב ומיישמים כללי תקינה בינלאומיים כמו באזל 2".
ב-2006 החלה הרשות ביישום רפורמה תלת שנתית במערכת הבנקאות הפלשתינית, שבה נעשה ארגון מחדש ברשות עצמה. מספר העובדים צומצם מ-318 ל-240, הוכנסו סטנדרטים של תקינה בינלאומית והוגדלו דרישות ההון מהבנקים. בעבר ההון המינימלי הנדרש לקבלת רישיון להקמת בנק ברשות הפלשתינית היה 25 מיליון דולר - וכיום הוא 35 מיליון דולר. "תוך שלוש שנים נעלה לדרישות הון מינימלי של 100 מיליון דולר", אומר אל ווזיר. בתשובה לשאלה מהו היחס בין ההון להלוואות הוא אומר: "אצלנו הלימות ההון בבנקים יותר גבוהה מהבנקים הישראליים, אבל גם הסיכונים אצלנו גדולים יותר. המערכת שלנו לא מושלמת, אבל אנחנו עובדים כדי לשפר אותה. בחלק מהתחומים הבנקים שלנו נמצאים במצב יותר טוב מהבנקים הישראלים".
הפעילות הבנקאית ברשות הפלשתינית היא זעירה במונחי האזור, ונעשית מול הבנקים הישראליים (עסקות בהיקף 20 מיליארד שקל בשנה), בנקים ממדינות ערב ובנקים אירופיים ואמריקאים. הבעיות העיקריות של הבנקאות הפלשתינית, לדברי אל ווזיר, הן סביבה משפטית לא מגובשת מספיק והחרם שמוטל על ממשלת חמאס בעזה, שגורם לשיתוק הבנקים ולבעיית נזילות חמורה.
הבעיה האקוטית מבחינתו של אל ווזיר היא החרם שמטילות ישראל וארה"ב על ממשלת חמאס. מערכת הביטחון הישראלית רואה בבנקים הפלשתיניים צינור להעברת כספים לחמאס ולמימון פעילות טרור ולכן מוטלות עליהם מגבלות כבדות, בעיקר בעזה.
אל ווזיר טוען שיש הפרדה מוחלטת, או בלשונו "חומות אש", בין השלטון החמאסי בעזה לבין הבנקים הפועלים שם: "יש לנו מדיניות מאוד זהירה שמבטיחה שלא יהיה ניצול של מערכת הבנקאות בעזה מצדו של חמאס למטרותיו. היו מקרים שבהם הגיעו מזוודות עם מזומנים מאיראן וממדינות המפרץ לעזה וסירבנו לקבל אותם בבנקים הפלשתיניים. אנחנו במלכוד 21. מצד אחד דואגים לחומת אש בין הבנקים לבין מה שקורה בעזה, ומצד שני מתמודדים עם בעיות של נזילות בעזה ולא מצליחים להעביר לשם נזילות מהגדה המערבית". לדבריו, חמאס לא פוגע בבנקים. "הם מבינים שאם הם ילחצו יותר מדי זה יגרום לשיתוק של הבנקים ויביא למשבר חמור בכלכלה, כי לא יהיה כסף לשלם משכורות ובעצם לא יהיה כסף לכלום".
על המלכוד שבו הוא מצוי ניתן היה לקרוא בכתבה ב"וול סטריט ג'ורנל" באוגוסט האחרון, שם צוטט חבר פרלמנט מטעם חמאס שאמר כי "ג'יהאד הוא אדם חלש והאינטרסים שלו אינם עם הפלשתינאים".
"בגלל החרם על ממשלת חמאס והמאבק שישראל מנהלת כדי להחזיר את גלעד שליט, הבנקים בעזה סובלים מבעיית נזילות", מאשים אל ווזיר. "חלק גדול מהפעילות העסקית בעזה נעשה במזומן ובשוק שחור. לדעתי ישראל דווקא מחזקת את כוחו של חמאס. כי אם מוחמד מעזה רוצה למכור סחורה לשלמה הוא מגיע למחסום כרם שלום, ומקבל ממנו כסף במזומן במקום. אנשי חמאס שעומדים במחסומים דורשים עמלה מהעסקה, וכך זורם יותר כסף לחמאס וגם מתפתח שוק שחור. אם הכסף הזה היה עובר דרך הבנקים הפלשתיניים זה לא היה קורה - כי המערכת שלנו מפוקחת מאוד וזה בעיקר אינטרס פלשתיני לשמור שהבנקים לא יעבירו כספים לחמאס. אנחנו הרי עובדים עם בנקים בכל העולם כמו סיטי, דויטשה בנק ומורגן סטנלי. הם לא יעבדו אתנו אם לא נעמוד בדרישות בינלאומיות של החוק נגד הלבנת כספים או נוהל של דע את הלקוח (נוהל שמחייב בנקים לדעת מי הלקוח שלהם ומהו מקור כספו - ס"פ)".
בזמן הראיון קיבל אל ווזיר שיחת טלפון מנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. "הוא מאוד תומך ומנסה לעזור לנו", אומר אל ווזיר. הסיוע של פישר נוגע בעיקר לכל הפעילות של העברת כספים בין בנקים ישראליים לפלשתיניים וגם מול מוסדות בינלאומיים כמו קרן המטבע. "קיבלנו מחמאות על ניהול מערכת הבנקאות וגם סטנלי אמר שאנחנו עושים עבודה טובה", הוא מתגאה.
כחלק משיתוף הפעולה בין שני הנגידים סוכם לפני כמה חודשים כי ישראל תחליף שטרות בלויים בשווי של כ-40 מיליון שקל, שבהם משתמשים בשטחים, בשטרות חדשים יותר. "אין לנו כספומטים בעזה, והכל מבוצע במזומן, אז השטרות מתבלים יותר", אומר אל ווזיר. בשלב זה בוצעה החלפה רק של מחצית הסכום באמצעות רכב משוריין של ברינקס שהגיע למחסום ארז, אבל זה הספיק כדי שפישר יזכה לנאצות וגינויים של פעילי ימין.
בשלב זה נראה שאל ווזיר בחר במסלול מקצועי של ניהול ציבורי בכיר ולא בפוליטיקה, אם כי הוא לא פוסל את האפשרות הזאת לעתיד: "אני לא מתכוון כעת ללכת לפוליטיקה. מטרתי היא לבנות בנק מרכזי מודרני וסולידי שיבנה את מערכת הבנקאות הפלשתינית כך שתהיה ערוכה למשברים. כשישראל פגעה באספקת החשמל לעזה היינו המערכת הציבורית היחידה שהמשיכה לפעול. זה בגלל שאנחנו דורשים מהבנקים שלנו להחזיק גנרטורים כדי שיוכלו להמשיך לתפקד גם בתנאי אסון. בכל ההיערכות שלנו למצבי אסון השתמשתי במתודולוגיה של צה"ל שעליה קראתי פעם באיזה כנס" הוא אומר בחיוך.
בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" אמר אל ווזיר שהוא לא ייפגש עם שר הביטחון אהוד ברק שפיקד, על פי פרסומים בעיתונות הזרה, על מבצע החיסול של אביו מספינה בים התיכון. כשהוא נשאל על כך הוא אומר בחוסר נוחות: "זה לא אישי", ומיד שב לדבר על הבנקים הפלשתיניים: "מערכת הביטחון הישראלית צריכה להתייחס אל הבנקים כמוסדות הומניטריים. מאז ומתמיד בנקים היו מחוץ למשחק הפוליטי ולא נוצלו גם בזמן מלחמות".
ומה באשר לתהליך השלום? יש עוד סיכוי?
"חלון ההזדמנויות נסגר והולך. אם נחמיץ הפעם את ההזדמנות לחדש את התהליך ולהגיע להסכם, נראה הסלמה נוספת בעימות. לחזור עכשיו להתחלה לאחר שהיינו כל כך קרובים להסדר, זה לא קביל".
ג'יהאד אל ווזיר
תפקיד: ראש הרשות המוניטרית הפלשתינית
גיל: 45
מצב משפחתי: נשוי לסוראיה (שופטת ברשות הפלשתינית) + 2
מגורים: רמאללה
השכלה: תואר בהנדסת אלקטרוניקה מאוניברסיטת מרגואט במילווקי ודוקטורט במינהל עסקים מאוניברסיטת לאובורו בבריטניה
ייחוס: בנו של חליל אל ווזיר (אבו ג'יהאד) - סגנו של ערפאת ומי שהיה אחראי בשנות ה-70 על כמה מהפיגועים הרצחניים ביותר נגד ישראלים
"הבנקים הפלשתיניים טובים יותר מהישראליים"
מאת סמי פרץ
6.11.2008 / 7:29