זו היתה צריכה להיות הילרי

בזמן שתקראו את הטור הזה לארה"ב יהיה נשיא חדש - או במקרה של מרוץ צמוד, לאלפי עורכי דין בארה"ב יהיה מקור פרנסה חדש. בזמן שאני כותב את הטור הזה, שלושה ימים לפני הבחירות, הסקרים מנבאים לברק אובמה ניצחון גורף, והפרשנים מנבאים לסקרים כישלון סוחף לא פחות. אני מקווה ומאמין שאובמה ינצח באופן ברור שלא יותיר לרפובליקאים מקום למשחקים פוליטיים. ניצחון של אובמה יוכיח שארה"ב מתבגרת - במובן החיובי של המלה - ולפחות באופן חלקי וסמלי מצליחה להשאיר מאחור מסורת בת מאות שנים של אפליה וגזענות.



לא חייבים את קיקרו כיועץ פוליטי כדי להבין שאובמה הוא מועמד עדיף בהרבה על מקיין. אבל בחיים הפוליטיים בארה"ב, כמו בפוליטיקה הישראלית, מתברר שהכל יחסי. קצת כמו אצלנו, גם כאן יש עוני פוליטי ותחושה שאף אחד מהמועמדים אינו בחירה מושלמת, ואיש מהם לא באמת משכנע שהוא האדם הנכון בזמן הנכון.

אובמה הוא צעיר וללא ספק מאוד אינטליגנטי. באמתחתו רקורד קצרצר ואיכותי של יכולת לא לטעות. במשך כשנתיים של קמפיין מול הילרי קלינטון, ומאוחר יותר מול מקיין, זה מה שאובמה עשה. לא טעה. הטעות היחידה שלו היתה אולי פליטת הפה על "האמריקאים המרירים" במערב התיכון, אבל ייתכן שאפילו התבטאות זו לא היתה מקרית. מדובר באדם שקול ומתוכנן, שחושב על מה שהוא אומר ועושה, ומגבה את זה ביכולת רטורית משובחת ובלא מעט קסם אישי.



אובמה הריץ את אחד הקמפיינים הטובים ביותר בתולדות הפוליטיקה האמריקאית. קמפיין שעשה שימוש פורץ דרך ברשת כדי להגיע, להשפיע ולגייס תרומות בהיקף חסר תקדים. קמפיין שהעניק לו עוד לפני פרסום תוצאות הבחירות את תואר "משווק השנה" בארה"ב. האם מדובר בכישורים שהולמים נשיא? בפירוש כן. האם מדובר בכישורים מספקים כדי להיות נשיא ארה"ב? נראה שלא.



וכאן נפתח הפער ביכולת שלנו להבין ולצפות את יכולותיו של אובמה כנשיא מכהן. איש אינו יודע אם יש לו או אין לו את היכולות האלה - בעיקר מפאת גילו הצעיר וחוסר ניסיונו. חשבו על כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל ותקבלו את סך כל החששות מאובמה. צעיר, קצת יהיר, מדבר הרבה בלי קבלות ואולי אפילו עם אלמנט של Look mommy, no hands! שכה זכור לנו מנתניהו הראשון. האם במקרה של ניצחון אובמה ארה"ב תקבל את נתניהו או את ג'ון פ. קנדי? רק לזמן פתרונים. לזכותו של אובמה ייאמר שאין הוכחות כנגד, ואולי עצם יכולתו לנהל קמפיין כה מורכב ומוצלח היא העדות הטובה ביותר לכישוריו.



למרות 72 חורפיו, שאמורים היו לספק רוח גבית של חוכמה ושיקול דעת, ג'ון מקיין מתגלה במערכת הבחירות הזאת כאימפולסיווי, תזזיתי וכמעט ילדותי. חוסר באג'נדה מהותית ועקבית, אוסף של טעויות ומעידות, שלל התקפות לא מסודרות על אובמה שפעלו ברובן כבומרנג, עימותים גרועים - וכמובן המלכה שרה פיילין. אם לנתניהו יש את השרה שלו, הרי מקיין מצא או המציא את השרה האולטימטיווית. דיווה משוגעת בכל מובן של המלה.



אם אפשרית בכלל קריסה גדולה יותר מזו שהתרחשה בשבועות האחרונים בוול סטריט, הרי שזו עלייתה ונפילתה של פיילין. פרטים שעולים וצפים על התנהגותה בעבר מצטרפים לראיונות ההזויים שלה וממצבים אותה כקוריוז על גבול הסאטירה. טינה פיי ב"סאטרדיי נייט לייב" אמנם עשתה סיבוב מרשים על פיילין, אבל אין ספק שהיא עצמה מדגימה באופן עקבי את חוסר החיבור שלה למציאות. השבוע אף התראיין (בעילום שם בינתיים) בכיר בקמפיין מקיין, ואמר שהקמפיין איבד לחלוטין שליטה על מה שהדיווה פיילין עושה ואומרת.



הגדיל לסכם ולדייק כהרגלו ג'ון קליז ממונטי פייתון, שהסביר (חפשו ביוטיוב) שפיילין היא למעשה סוג של תוכי שפולט משפטים מורכבים ללא שמץ הבנה של מה שהוא אומר. אם הבחירה בפיילין מייצגת את יכולות קבלת ההחלטות של מקיין, הרי שהוא פשוט מסוכן. וכל זה עוד לפני האפשרות שפיילין תירש את תפקידו - קצת כמו לדמיין את אניטה פללי כראש ממשלה אצלנו.



אם נחזור לרגע להביט על שלושת הפיינליסטים לנשיאות - אובמה, מקיין והילרי קלינטון (למקיין לא הייתה תחרות אמיתית במפלגתו) - אני מאמין שקלינטון היתה צריכה להיבחר. אובמה ניחן באריזה מבריקה, אבל עדיין לא ברור איזה תוכן עומד מאחוריה, אם בכלל. מקיין ניחן באריזה חלודה עם חיי מדף מוגבלים, ובעיקר בתוכן מזגזג עד סוריאליסטי. קלינטון, לעומתם, חוננה באריזה בעייתית, בבעל בעייתי ובהרבה תוכן מצוין.



יש משהו קר ומרוחק בדרך שבה קלינטון עוברת מסך. חשוב גם להבין שלמרות תקופת נשיאות מאוד מוצלחת הרבה אמריקאים מאוד לא אוהבים את ביל קלינטון ורואים בו פלייבוי שרק רצה לחזור לשבת בבית הלבן באמצעות אשתו. אבל רק להילרי קלינטון יש משהו מהותי שחסר לשני המועמדים האחרים: חזון ותפישת עולם ברורה ואמיצה לגבי עתידה של אמריקה, יחד עם היסטוריה מוכחת של יכולת לספק את הסחורה.



אם נחזור להשוואה אלינו, הרי שנראה כי ציפי לבני היא האובמה שלנו, וחבורת ברק/ביבי/מופז ושות' הם כולם מקיין ופיילין. לצערי אין לנו הילרי, ולכן ההימור הפחות גרוע שלנו יהיה לבני. לפחות יש תקווה שהיא תהיה שונה. הילרי קלינטון? אני מקווה לראות אותה מתמודדת שוב ב-2012. אין לי ספק שעוד נשמע ממנה.