וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

היי-טק בלוז

מאת גיא גרימלנד

6.11.2008 / 7:29

ביום - אנשי היי-טק מעונבים, אבל בלילה - עולים על הבמה במועדונים מעושנים ושרים על חייהם. חמשת חברי להקת בטא, שמבקשים מהקהל לעשות להם בקרת איכות, הצליחו כבר לכבוש את מועדון הבארבי. קורט קוביין מתהפך בקברו



"שלום לכולם וברוכים הבאים להופעה של להקת בטא... תזכרו - אנחנו בבטא. זאת אומרת, יצאנו כבר לציבור, אבל עוד לא גיהצנו את כל הבאגים. אז יכול להיות שמדי פעם יברח לו איזה צליל, שורה תישכח פה ושם, או חס וחלילה קראש טוטאלי. במקרה של קראש טוטאלי, אל תיבהלו - אנחנו נבצע מיד ריבוט, כלומר נצא כולנו מהבמה, נחזור ונתחיל מהתחלה. מכיוון שאנחנו בשלבי בדיקת בטא ציבורית, נשמח גם לקבל מכם משוב. לא מיידי, כדי לשמור על הסדר הציבורי.



"יש לנו רק בקשה קטנה: כל פריט מידע עלינו שאתם מעלים לרשת -בין אם זה בלוג, תמונה, סרט, מוסיקה או מה שלא יהיה - תתייגו אותו בתג BetaRockBand. זה התג שלנו, וזה המותג שלנו. ככה נוכל למצוא בקלות את כל ההשמצות עלינו ברשת, ולהיכנס בכל אחד ואחד מכם באופן אישי אם תעזו ללכלך סתם".

כך נפתחה ביום שני האחרון ההופעה של להקת ההיי-טק בטא במועדון הבארבי. כ-350 אנשים הגיעו להופעה, רובם מעולם ההיי-טק.



שאול מזרחי, הבעלים של המועדון, לא הבין בתחילה מדוע צריך לאפשר ללהקה להופיע עם שירים וקטעים על תרבות עובדי היי-טק. "יש בכלל תרבות כזו?" הוא שאל את דרור גיל, 42, אחד משני המייסדים של הלהקה ומנכ"ל חברת גמדלה, כשזה האחרון ניגש אליו כדי לבדוק אפשרות של קיום הופעה במקום. מתברר שכן.



זה קרה בספטמבר 2007. גיל, סולן הלהקה, ועופר קדמון, גיטריסט ועובד בחברת הסטארט-אפ מוביקסל, החליטו להיות נועזים. "הגענו לבארבי", משחזר גיל. "הסתכלתי על הפוסטרים שמעטרים את קירות המועדון. נמצאים שם ריטה, היהודים ושלום חנוך. אמרתי לעופר 'בוא ננסה גם אנחנו לבקש להופיע'. התיישבנו במשרד של שאול מזרחי. הוא נעץ בנו מבט של אחד שרואה 20 להקות ביום ודי התעלם מאתנו.



"החלטתי להסביר לו מי אנחנו. 'תשמע', אמרתי לו. 'אנחנו להקת אנשי היי-טק. יש מאות אנשים שמחכים לשמוע אותנו. זה בדיוק הרגע שבו הוא שאל אותנו אם יש בכלל דבר כזה, תרבות בהיי-טק. אמרתי לו שבוודאי. אנחנו לוקחים מכוניות ליסינג וקורעים להן את הצורה; אנחנו עובדים שעות ארוכות; אנחנו נוסעים המון לחו"ל; אנחנו די מסכנים כי אנחנו לא רואים את המשפחה.



"אמרתי לו שאנחנו שרים את הבלוז של עובדי ההיי-טק, של עבדי ההיי-טק. כמו שבמטעי הכותנה של ארה"ב העבדים השחורים יצרו את הבלוז, כך גם אנחנו. כל הזמן מקנאים בנו וחושבים כמה קל לנו, אבל האמת רחוקה מכך. זה מקצוע שוחק ומפרק משפחות. על כל זה רצינו לשיר. אלה דברים שאנשי היי-טק יכולים בקלות להתחבר אליהם".



מזרחי לא חשב יותר מדי, ומיהר לומר לשניים: "תוציאו יומנים ונקבע תאריך להופעה". גיל יצא מהפגישה מסוחרר. הוא מיהר להתקשר למייסד השני של להקת בטא, אביחי לוי, 44, סמנכ"ל שיווק במוביקסל, שהיה באותה עת בכנס עם לקוחות של החברה באיטליה. "אני לא יכול לדבר עכשיו", אמר לוי לגיל הנרגש, שענה: "הגשמתי לך את חלום חייך, אנחנו מופיעים במועדון הבארבי".



הרעיון להקמת להקה שתעלה מופע על החיים בהיי-טק התגלגל בשנה האחרונה, אבל למעשה לוי חולם על הקמת להקה כבר זמן רב. הוא נשוי עם שלושה ילדים ומתגורר ברעננה. בתפקידו הנוכחי הוא סמנכ"ל שיווק בחברת מוביקסל, המפתחת ומוכרת טכנולוגיה שמאפשרת למפעילים סלולריים להציע יישומים של וידאו ותמונות ללקוחותיהם. את הקריירה שלו בהיי-טק החל לוי ב-TTI טלקום. הוא היה אחד ממקימי החברה ושימש בה סמנכ"ל שיווק בשנים 1992-2004. לאחר מכן הקים חברת ייעוץ בשם סטאר ויז'ן, ושימש מנכ"ל חברת טרגטייז שעסקה בחיפוש בסלולר. משם עבר למוביקסל.



דרור גיל, החלק השני של להקת בטא, הוא נשוי ואב לשניים המתגורר בחיפה. בתפקידו הנוכחי הוא מנכ"ל חברת גמדלה שמספקת ייעוץ אסטרטגי לחברות היי-טק וקרנות הון סיכון, בעיקר בתחום מולטימדיה וסלולר. לפני כן שימש מנהל טכנולוגי ראשי בחברת אמבלייז מוליכים למחצה שהוקמה על בסיס רכישת חברת זאפקס, אשר פיתחה שבבים לדחיסת וידאו. גיל, שכמו לוי היה עתודאי, החל את הקריירה שלו בהיי-טק כחוקר ומנהל פרויקטים במעבדת המחקר של יבמ חיפה בתחום אודיו, וידאו ו-VoIP.



"אני חובב מוסיקה מאז אמצע שנות ה-70, מאזין קבוע לרשת ג'", הוא מספר. "בתיכון התחביב שלי היה מוסיקה אלקטרונית. אפילו שילבתי אותו בלימודים ועשיתי עבודת גמר על סינתיסייזר אלקטרוני בהיקף של ארבע יחידות. התחלתי ללמוד לנגן בגיל 16 ונחשבתי כוכב עולה בקונסרבטוריון, שאותו סיימתי בתוך שנה וחצי. ניגנתי כמה שנים להנאתי, אלא שבגיל 20 הפסקתי לנגן. יצא לי גם קצת לשיר בבית הספר התיכון, אבל מאז לא שרתי. לא באירועים ולא באמבטיה". את לוי הוא פגש ביוני 2007, בכנס בשם MuseNet שעסק בטכנולוגיה ומוסיקה.



לוי אומר שבעצם אין לו תשובה ממשית לשאלה מדוע לא נהפך למוסיקאי. "גמרתי תיכון בגיל 17 והלכתי לצו ראשון. אמרו לי 'למה שלא תלך לעתודה?' אז הלכתי. הייתי ילד טוב והמוסיקה נהפכה למשהו שנמצא בצד. אבל כל הזמן חיפשתי את שעת הכושר, ועכשיו היא הגיעה. התבססתי מספיק בהיי-טק, הילדים מספיק גדולים ופגשתי את דרור".



על שותפו החדש אומר לוי: "דרור חריף, מהיר ומוסיקאי מעולה. הוא מהאנשים שמתלהבים מהחיים, ואין הרבה כאלה. בהיי-טק נמצאים אנשים שלא מתלהבים. אולי הם לא כבויים, כי זו מלה קצת חריפה, אבל בכל זאת אין התלהבות במקצוע הזה, או שיש התלהבות אבל היא ממוקדת בטכנולוגיה. אותי זה לא מעניין. אני מסוגל להתלהב מהצדדים האמנותיים בחיים. מספרים, מטקסטים. גאדג'טים וטכנולוגיות חדשות לא עושים לי את זה".



אנשי ההיי-טק משעממים?



לוי: "אנשי היי-טק מתלהבים מדברים משעממים. מגאדג'טים. מטכנולוגיות חדשות. אני עזבתי את עולם הטכנולוגיה ואני מתעסק בשיווק. זה הצד שיותר מעניין אותי בהיי-טק. אני פרפורמר גם בחיים שלי. אני מופיע בכנסי לקוחות, מחפש את השואו".



אפשר להגדיר או לאפיין טיפוסים של אנשי היי-טק שאתם שרים עליהם במופע?



לוי: "ישנם כמה אבות טיפוס בהיי-טק. הראשון הוא הגיק. הוא בן 34, מחובר לעולם הווירטואלי. הוא חבר ברשת החברתית פייסבוק וקורא בלוגים. יש לו מקלדת חדשה מעניינת. לאחד האנשים שאני מכיר יש מקלדת ריקה, ללא אותיות על המקשים. זה מגניב אותו. סוג שני הוא הכריש התאגידי - corporate shark. הוא מנהל פרויקטים בכיר. הוא נמצא במשרד הרבה שעות. הוא אוהב לחץ. היומן שלו, ה-OutLook, מלא בפגישות. הוא חי ממשברים, מנסיעות לחו"ל, ממריבות עם אנשים אחרים ומפוליטיקות פנימיות בתוך מקום העבודה.



"הסוג השלישי הוא מהנדס/מתכנת אמצע הדרך. הם אלה שלרוב מאכלסים את ההיי-טק. מהנדסים ומתכנתים שיושבים יום שלם מול המחשב. הם נמצאים לעתים בלחץ לפני שחרור גרסאות. להרבה מהם יש צורך להשתחרר מחיי ההיי-טק, אז יש להם תחביבים כמו אופני הרים או גלישת מצנחים".



איך החלטתם להקים להקה?



לוי: "רציתי להקים להקה אמיתית שמופיעה. נמאס לי לכתוב ולהלחין מוסיקה למגירה או לעסוק בכך כתחביב. רציתי לעשות משהו מקצועי. לא להופיע בפני כמה חברים במרתף. להיות מקצועי כמו אהוד בנאי. החלום שלי היה שנופיע במועדון כמו זאפה ואנשים ישלמו 70 שקל לכרטיס (מחיר ההופעה שהתקיימה במועדון הבארבי היה 30 שקל - ג"ג). מפני שזאפה נמצא ברמת החי"ל - אזור שבו עובדים הרבה אנשי היי-טק - זה נראה לי מצוין".



גיל אומר שכאשר שמע על החלום של לוי בראשונה חשב שהוא מטורף. "אמרתי לו, 'בוא נתחיל מאירוע חברה או מכנס לקוחות. בזאפה מופיעים רק האמנים הגדולים ביותר, מהסוג של משינה ולהקת היהודים. אתה משוגע לגמרי'. מצד שני, חשבתי שיכול להיות שהוא צודק. כמו בסטארט-אפ, אתה צריך שיהיה לך חזון גדול. נקודה שאתה מסמן ושאליה אתה שואף להגיע. אם תשאף להופיע בפאב אפלולי, שאיפות צנועות, זה לא יוביל אותך קדימה. אבל אם תשאף לטופ - תגיע לשם. הסכמתי מיד לחזון של אביחי להופיע במועדון. גם אני עברתי מעולם הטכנולוגיה לשיווק. אני נוהג להרצות - לעמוד מול במה ולהחזיק אנשים מרותקים. אני מעביר קורסים שבהם אני נמצא שמונה שעות על הבמה, אז חשבתי לעצמי - מה הסיפור להחזיק שעה וחצי על הבמה?"



מראשית דרכה של הלהקה ביקש לוי לנגן חומר מקורי, בשונה מלהקות היי-טק אחרות."רצינו חומר מקורי על היי-טק. אנחנו אנשי היי-טק שמנגנים ומופיעים בקטעים על תרבות ההיי-טק", אומר לוי.



יש בכלל תרבות שניתן לשייך אותה לעובדי היי-טק?



לוי: "אני נוטה להתחבר לצדדים הקומיים של ההיי-טק. אני כן חושב שלתרבות הזאת יש מאפיינים קיצוניים. היא מעניינת לא רק את אנשי ההיי-טק, אלא גם אנשים מחוץ לענף. הרבה יותר מעניין לעשות הופעה על תרבות ההיי-טק מאשר לעשות הופעה על עבודה בבנק. בהיי-טק קורים דברים: חברות קמות, יש לקוחות מכל מיני סוגים, אתה טס למדינות שונות. זה מקום מרתק, גם בסטארט-אפים וגם בחברות הגדולות".



שרים על המטוס



בספטמבר סגרתם עם מועדון הבארבי על הופעה. מה עבר עליכם מאז?



לוי: "התחלנו רק שנינו, אני ודרור. הוא בא אלי למרתף בקיץ. לא היה מזגן". דרור מעיר מהצד שגם לא היתה קליטה לאינטרנט האלחוטי - דבר שהוא אולי יותר גרוע אם אתה גיק. לוי ממשיך: "התחלנו לייצר חומר ורפטואר. הבנו שאנחנו צריכים עוד אנשים. בחנו אנשים שונים, לא היתה דרישת קדם שאנשים יהיו בהיי-טק, אבל בפועל זה מה שקרה - וכולם עובדים כיום בענף וכולם מחוברים לתרבות הזו.



"במשך תקופה ארוכה חיפשנו גיטריסטים. היה קשה. הגיעו אנשים אבל לחלקם לא התחברנו ואלה שכן התאימו, לעתים היו יותר מדי עסוקים בעבודה שלהם. אפשר להבין אותם, גם אני הייתי במרוץ העכברים הזה. היתה לי תקופה ב-TTI טלקום שהיית יכול להעיר אותי באמצע הלילה והייתי אומר לך מי יהיה הלקוח הבא של TTI ועל איזה מכרזים אנחנו מתמודדים. ניסינו לקחת מישהו אבל הוא היה כל כך שקוע בהיי-טק, עד שהוא לא יכול היה לעמוד בתנאי של פגישה פעם בשבועיים לחזרה".



ובסוף השגתם את עופר קדמון, שעובד איתך במוביקסל.



"זה סיפור מעניין. לא ידעתי בכלל שהוא גיטריסט, עד שיצא לי לשבת לידו בטיול חברה והוא סיפר לי. עניין אותי לדעת אם הוא מספיק טוב ורציני, והבנתי שכן. היינו צריכים גם נגן גיטרה מובילה והיה קשה למצוא כזה. עברנו שמונה גיטריסטים עד שמצאנו. חלק מהאנשים שהצטרפו אלינו עזבו כי הם לא רצו להופיע. הם לא שרדו ופחדו מזה. אבל זו היתה המטרה שלנו".



איך מתאמים חזרות כשכולם עובדים בהיי-טק ולוח הזמנים כל כך צפוף?



גיל: "באמת היתה בעיה לתאם חזרות, כי באופן סטטיסטי תמיד מישהו נמצא בחו"ל כשאתה בהיי-טק. אז קבענו כל פגישה חודשיים מראש והתייחסנו לזה כאילו זו פגישה עם לקוח. פגישת ברזל שאי אפשר להזיז אותה בשום אופן. אחרת לא היינו מצליחים להיפגש".



לוי: "אני זוכר שחזרנו מכנס 3GSMויצרנו חומר. כתבנו שירים. שם כתבנו את השיר על היי-טק בלוז. אנשים מסביב לא האמינו לנו. כולם ישבו במטוס עם המחשב שלהם וסידרו את כרטיסי הביקור והמצגות, ואנחנו כתבנו באותו זמן שירים".



על מה שרתם בהופעה?



גיל: "אחד השירים הוא גרסת כיסוי לשיר 'מוסטנג סאלי' של 'הקומיטמנטס'. אבל במקום מוסטנג סאלי שרנו על 'מאזדה שלי'. בשיר 'היי-טק בלוז' אנחנו מספרים על כך שכולם חושבים שההיי-טק הוא מקום מושלם, שבו אתה בא לעשות את המכה. ואז כשאתה מגיע אליו אתה מגלה שזה לא כמו שאומרים, שאתה סגור בתא ועובד כל היום. גם כשאתה חוזר הביתה אתה עובד מול המחשב, מנהל שיחות ועידה עם חו"ל או שולח מיילים. לא רק שלא עשית מכה אלא חטפת מכה. הקתרזיס בשיר הוא לגלות שפיטרו אותך וזה נהדר מבחינתך".



לוי: "אחד הקטעים הוא על מהנדס בן 40-50 שמגיע לראיון עבודה. בהיי-טק ידוע שאם הגעת לגיל הזה ולא קודמת לתפקיד ניהולי, אז זמנך עבר. אתה צריך להיות כל הזמן מעודכן בשפות פיתוח חדשות, אחרת אתה אבוד. במערכון שואלים את המהנדס איזה שפות הוא יודע. הוא עונה להם שהוא מכיר קובול ועוד כל מיני שפות ישנות. שואלים אותו אם הוא יודע מה זה רובי און ריילס, סימביאן, דוט.נט של מיקרוסופט או אג'קס. הוא עונה להם שעם אג'קס הוא רק מנקה את השירותים. בסוף שואלים אותו למה בעצם הוא בא לראיון והוא עונה להם שהוא רק בא להגיד להם שאם הם בנו עליו למשרה הזו - אז שלא. ואז אנחנו שרים את 'זמנך עבר' של אהוד בנאי".



גיל: "הוספנו בית נוסף לשיר, על אלי רייפמן".



רייפמן הוא אחד המייסדים והנשיא של קבוצת אמבלייז, שביצעה הנפקות רבות בעשור האחרון. הקבוצה גייסה מאות מיליוני דולרים, אבל באופן קבוע שינתה מודלים עסקיים ולא הצליחה לייצר רווחיות - והמניה שלה קרסה.



הטקסט המלא של הבית הולך כך:



בחלומי חזרתי לחברת בת של אמבלייז בתקופה של הבועה / רייפמן עמד על במה ונאם / זה היה לפני שהוא התחיל עם הקבלה / "הבועה עוד מעט תתפוצץ" אמרתי לו / "אתה מתלוצץ?" הוא אמר "זאת חברה שבנויה לנצח



עם יופי של מוצר / אנחנו כאן אורחים לרגע



הבט סביב, זה לא יקרה למניה שלנו, אתה מקשיב?" / "אני מקשיב" אמרתי לו "ולא מאמין לשום דבר" / "תיזהר" אמר לי רייפמן "זמנך עבר"



גם שם הלהקה שלכם, בטא, לקוח מעולם ההיי-טק.



לוי: "הכוונה היא שאנחנו עולים לאוויר עם משהו שהוא עדיין לא שלם. מצד שני, כל מוצרי התוכנה הטובים ביותר בשוק - גם הם בבטא. כך אנחנו רואים את עצמנו, בשלב בטא. כמשהו מאוד חדש ולא משויף, ומצד שני במצב מעולה".



גיל: "אנחנו מצפים שהקהל שיגיע להופעה יעשה לנו בקרת איכות. שיכתבו עלינו בבלוג שלהם. שישלחו לנו מיילים ויגידו מה הם חושבים. רק שיזכרו שמי שייכנס בנו ללא הצדקה, נשלח לו סוס טרויאני שיהפוך את המחשב שלו למחשב סינקלר ספקטרום.



"אבל ברצינות, אני מאוד מחובר לכל הנושא של קוד פתוח וויקי. אני רוצה להכניס את האלמנטים האלה לתוך הלהקה והיצירה. אנחנו להקה פתוחה. להקת ווב 2.0. מי שרוצה להציע שירים חדשים או להציע שינוי לשירים - מוזמן לעשות את זה. אני מחכה לחומר של אנשים. לתוכן גולשים. המעריצים יוכלו לכתוב שירים בצורה שיתופית ואנחנו נבצע. אני מאמין שכמו בוויקיפדיה, אם כל אחד ישפר את השיר - הוא ייהפך לשיר מושלם".



יש לכם מעריצים?



לוי: "יש לנו קבוצה עם מעריצים בפייסבוק שחברים בה מאות אנשים. אנשים שמעו עלינו. אנחנו גם משתמשים בפייסבוק ושולחים קצת דואר זבל כדי שאנשים יגיעו להופעה. זה חד פעמי".



ומה בעתיד, לאחר ההופעה?



לוי: "מתוכננת לנו הופעה נוספת במועדון אחר בתל אביב.



גיל: "יכול להיות שנמשיך להופיע גם באירועי חברות היי-טק. אולי נהפוך את ההופעה למשהו מקוצר יותר ונתאים את ההופעה לקהל היעד, לתרבות ארגונית ספציפית".



דה היי-טק בלוז



אין כמו בהיי-טק / כך אמרו לי כולם



בוא אל ההיי-טק / המקום המושלם



משכורות בשמים / בלי לכלוך בידיים



אז בוא אל ההיי-טק / תעשה ת'מכה



אצלנו בהיי-טק / יש רכב צמוד



ארוחות הן עלינו / סושי בר או שיפוד



תקבל מניות / ותראה ארצות



אז בוא אל ההיי-טק / תעשה ת'מכה



אז באתי להיי-טק / הייתי מוכרח



אחרי ששמעתי / ששם טוב כל כך



אבל גיליתי תוך כמה ימים



שההיי-טק הזה, באמת, הוא מכה



סגור לי בקיוביק / כמו תא מעצר



וכל העולם שלי / הוא מסך ועכבר



לא פוגש אנשים / לא מפעיל ת'חושים



הגעתי להיי-טק / וקיבלתי מכה



עובד מהבוקר / עד מאוד מאוחר



חוזר לי הביתה / הסיפור לא נגמר



פותח מחשב / במייל מתכתב



עם חו"ל יש שיחה / לא רואה משפחה



מה יש לי לומר / עצוב לי ומר



אני כאן בהיי-טק / כן, חטפתי מכה



ואז קרה לי / דבר נהדר



החברה נסגרה לי / ואני מפוטר



קם מאוחר / לא עושה שום דבר



נגמר לי ההיי-טק / ואני מאושר!



מאזדה שלי



מאזדה שלי



מתי תפסיקי להעלות עשן



מאזדה שלי תגידי



מתי כבר תפסיקי להעלות עשן



את חורשת כבר את כל גוש דן



הגיע הזמן שתחזרי לכאן, כן



את רוצה לנסוע, כל הזמן שלי (די שלי די)



את רוצה לנסוע, כל הזמן שלי (די שלי די)



את רוצה לנסוע, כל הזמן שלי (די שלי די)



את רוצה לנסוע, כל הזמן שלי (די שלי די)



יום אחד תביני שלי



הדלק חופשי והקילומטראז' מוגבל



לקחת מאזדה ליסינג מהחברה



מודל 2008



חרשת כל ואדי, כל דרך, כל שביל



זה לא נגמ"ש - זה אוטו רגיל



מאזדה שלי תגידי (שלי תגידי)



מתי כבר תפסיקי להעלות עשן (עשן)



יום אחד תביני שלי



השוכר אחראי לכל נזק למרכב התחתון (ויש המון)



את רוצה לנסוע, כל הזמן שלי (די שלי די)



את רוצה לנסוע, כל הזמן שלי (די שלי די)



את רוצה לנסוע, כל הזמן שלי (די שלי די)



את רוצה לנסוע, כל הזמן שלי (די שלי די)



יום אחד תביני שלי



הדלק חופשי והקילומטראז' מוגבל



הוא מוגבל, כן הוא מוגבל, כן הוא מוגבל



הוא מוגבל, כן הוא מוגבל, כן הוא מוגבל



הוא מוגבל, כן הוא מוגבל, כן הוא מוגבל



דרור גיל סולן



בן 42, נשוי + 2



מנכ"ל חברת גמדלה שמספקת ייעוץ אסטרטגי לחברות היי-טק וקרנות הון סיכון, בעיקר בתחום מולטימדיה וסלולר



אלון אהרוני גיטריסט



בן 41, נשוי + 1 מפתח יישומי Web מתקדמים עבור חברת bytech המתמחה במכירת חבילות תיירות דרך האינטרנט



אסי לוי מתופף



בן 40, נשוי + 4



משמש COO של חברת Emtrain האמריקאית, המפתחת פלטפורמות תוכנה לניהול הדרכות בארגונים



עופר קדמון גיטריסט



בן 52, נשוי + 3



מהנדס תקשורת במוביקסל המפתחת פלטפורמת וידאו למפעילים סלולריים



פטריק טופילד בסיסט



בן 45, נשוי + 4 פעיל בהיי-טק מאז 1999 בתחום פיתוח מולטימדיה ושילוב של תוכן וטכנולוגיה



אביחי לוי קלידים



בן 44, נשוי + 3



סמנכ"ל שיווק במוביקסל



המפתחת פלטפורמת וידאו למפעילים סלולריים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully