מיומנה של מפוטרת היי-טק טרייה

ביום ראשון בבוקר המנכ"ל כינס את כולנו בחדר הישיבות. שעה קלה לאחר מכן הבוס שלי קרא לי למשרדו והשאר היסטוריה (טרייה מאוד). כן, זה קרה לפני פחות מיומיים, ועדיין צורב במלוא העוצמה.

כפי שהבוס שלי הסביר לי, לפי תקנות חדשות של משרד העבודה (או משהו כזה, באותו רגע לא התרכזתי במיוחד בדבריו אלא יותר בפצע שנפער במרכז גופי) הפיטורים הם הליך דו-שלבי: שימוע ראשון שבו יבושר לי על כוונת הארגון לפטר אותי ובו אוכל להשמיע את טיעוני; ושלב שני, למחרת, שבו אקבל את הודעת הפיטורים הסופית.



בבית חשבתי שהשלבים האלה הם בעלי ניחוח אכזר מעט, שמעבירים את אחריות הפיטורים אלי - לאמור, לו רק תאמרי את מלות הקסם, לו רק תתגלה לפניך השכינה או לכל הפחות איזשהן מלים כדורבנות, את תישארי פה אתנו, בקיוביק האפרורי שלך, לשלוח עוד שאילתה לבסיס הנתונים ולבצע עוד refactoring (הו, החיים הטובים) של המתודה הזאת ב-Java. פעם בכמה שעות תזכי לצעוד על השטיח החום המתפורר בקצוות עד לקפיטריה, להכין לעצמך איזה נס מהביל בכוס נייר ולשמוע את עמיתייך לעבודה מתווכחים בלהט על שחקני הכדורסל של בוסטון. איך אפשר לוותר על חוויות חד-פעמיות ובלתי נשכחות שכאלה? אז אכן הכנתי לי כמה טיעונים למה לא לפטר אותי לאלתר:



א. ירשתי 2 מיליון דולר, ואני עומדת להשקיע אותם בחברה שבה אני עובדת.



ב. אני מתחייבת בכתב לשים קץ לחיי בעוד חודש, אז למה לפטר עכשיו?



אף אחד מהטיעונים לא נכון. ולכן קיבלתי בהכנעה את מכתב הפיטורים יחד עם רשימה של משרדי השמה.



העניין הוא שהיום בבוקר קראתי בעיתון (כן, למפוטרים יש זמן לקרוא עיתון בבוקר!) שח"כ הרב פרוש נתן עדות אופי במשפט נגד בחור הישיבה שהרג את בנו התינוק בן השלושה חודשים בטלטלות כי הפריע לו לישון. עדות האופי היא בזאת הלשון: "חקרתי אודותיו בישיבה שבה למד, נפגשתי אתו אישית ושמעתי מהמחנכים ומראש הישיבה שהוא מהמצוינים. בחור טוב, שקט וממושמע".



אז שמע, פרוש. בפאתי אחד מפארקי תעשיית ההיי-טק המפארים את ארצנו מתנוסס לו בניין אפרורי. גש שם לקומה הלפני אחרונה, למשרד עם החלונות הגדולים, ותגיד לבוס שלי שאני מהמצוינים. אני אפילו מהמצוינות. ואני אפילו שקטה, טובה וממושמעת (עד כדי כך שאני אפילו לא מטלטלת תינוקות שמעירים אותי באמצע הלילה! תאר לעצמך!) אני יכולה לפקסס לך את גיליון הציונים שלי מהאוניברסיטה, ואם תדבר עם המנחים והמרצים שלי אני בטוחה שהם ישפעו תשבוחות. אז לך עם כל האינפורמציה הזאת לבוס שלי. אם זה עוזר במשפט רצח, האם ייתכן שטיעונים כבדי משקל שכאלה לא יעזרו בשימוע לפיטורים?



http://cafe.themarker.com/view.php?t=695948