דרושה אוטוריטה

גם בישראל בוחרים בידוענים להנחיית שעשועונים. מרבית גופי השידור יעדיפו לקחת איש תקשורת מוכר לתפקיד מאשר להמר על פנים חדשות. הדבר נובע מכמה גורמים שאחד החשובים שבהם הוא שבשעשועונים, שבהם המשתתפים מתחלפים לעתים קרובות, המנחה הוא העוגן הקבוע היחיד של התוכנית.



בנוסף, שעשועונים מאופיינים במיני חוקים והוראות, והמנחה חייב להיות דמות אמינה בעיני המשתתפים והצופים. אין לשכוח שמלאכת הנחיית שעשועון אינה פשוטה כפי שהיא נראית וכי היא מאופיינת באי ודאות ובתקשורת זורמת ולא תמיד מתוסרטת. לכן, המנחה חייב להיות מנוסה ובטוח בעצמו מול מצלמות. מנחה מוכר באחד מהשעשועונים המצליחים מסביר כי "להגיש שעשועון זה אחד הדברים הכי קשים שיש. זה מצריך שליטה במערכת מאוד גדולה, ולקחת לתפקיד כזה מנחים מתחילים - זה פשוט לא פרקטי".

אסף גיל, שהפיק תוכניות כמו "תוצאות האמת" ו"החוליה החלשה", מספר כי "למנחה של שעשועון יש כמה תפקידים בעת ובעונה אחת - תפקיד בידורי שלצדו הוא צריך לנהל את המשחק בזמן אמת, ויש עול כבד על כתפיו". גיל מסביר עוד כי "קשה ללהק לתפקיד הזה אנשים לא מנוסים גם בגלל הצד של ניהול המשחק, ובנוסף רוצים מישהו שיש לו דימוי של אוטוריטה".



על אנשי התקשורת הישראלים שהנחו שעשועונים נמנים ארז טל ("גלגל המזל", "הכספת", "האח הגדול"), אברי גלעד ("עשינו עסק", "אחד נגד מאה"), גבי גזית ("הכספת"), יורם ארבל ("מי רוצה להיות מיליונר"), צביקה הדר ("עשינו עסק", "לא נפסיק לשיר") וגדי סוקניק ("הפוליגרף"). בעבור חלקם היתה זו דחיפה גדולה לקריירה, כמו במקרה של צביקה הדר שנהפך להיות המנחה והאיש המזוהה עם מפלצת הרייטינג "כוכב נולד". זו, דרך אגב, התחילה את דרכה כשעשועון "לא נפסיק לשיר". התוכנית "אחד נגד מאה" החזירה את אברי גלעד למעמד של כוכב פריים טיים בערוץ 2 לאחר שנים. בעבור אחרים, הנחיית שעשועון התגלתה כפחות טובה לקריירה, כמו במקרה של גדי סוקניק אשר הנחיית התוכנית השנויה במחלוקת "הפוליגרף" הביאה לכרסום במעמדו כאיש אקטואליה מוביל.